חיים נגיד (1940)

Haim Nagid


חיים נגיד.
    בגנות האשליה : הז'אנר התיעודי בדרמה העברית  / חיים נגיד. -- [תל אביב] : ספרא : אסף מחקרים, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה כץ, החוג לאמנות התאטרון, אוניברסיטת תל-אביב, 2009.
    344  עמ'.
    Against the illusion : Hebrew documentary drama / Haim Nagid

עד סוף המאה הקודמת נדמה היה שאין בתיאטרון הישראלי ז´אנר כה רווח אך גם כה לא מוערך כמו הז´אנר התיעודי. הוא היה ז´אנר החותר לאמירות ישירות ופשוטות, אך הפשטנות – כפי שהבינו, למרבה הצער, לא רבים – הייתה ממנו והלאה.  הוא היה ז´אנר המזוהה יותר מכל מכל סוגה אחרת עם התיאטרון הישראלי, אך העיתונות הטביעה על מצחו אות קלון: הוא לא תיאטרון. הוא עיתון! הוא היה.  כי מתחילת המאה ה-21 התיאטרון התיעודי כמו הלך והתפוגג מעצמו. ספר זה מציע קריאה חדשה של הצגות תיעודיות בתיאטרון העברי, לאו דווקא מתוך מגמה לשכנע את קובעי הטעם לשנות את עמדותיהם. שהרי, עתה כבר אין בכך עוד טעם.  המציאות עשתה את שלה.  מצד שני, אולי עכשיו, ממרחק הזמן שנוצר בין גילויין האחרונים בשלהי המאה הקודמת לבין ימינו אלה, הגיעה העת לבחון מחדש את החותם שהטביע בבמה העברית, ולהתבונן באורח אינטגרטיבי בעלייתו, בהתפשטותו ובירידתו.

תוכן העניינים:

  • פרולוג (עמ' 7־10)
  • מערכה ראשונה - סממני סגנון וסימני דרך (עמ' 11־86)
  •     תשוקת התיעוד העברית : על הסגנון התיעודי כמאפיין של האמנות ה(ארץ)-ישראלית (עמ' 12־15)
  •     עיונים סמיוטיים : על ייחודו של הז'אנר התיעודי בין הז'אנרים מכווני-המציאות (עמ' 16־38)
  •     ביכורי הסוגה התיעודית : רוסיה הבולשביקית כערש הולדתו של ז'אנר אוונגרדי חדש (עמ' 39־53)
  •     פוליטיקה, פרולטריון, פיסקטור : גרמניה הווימארית כשדה גידולה של הסוגה התיעודית (עמ' 54־66)
  •     דוקומנטריה אמריקנה : על היווצרות העיתון החי האמריקני על פי הדגם הבולשביקי (עמ' 67־71)
  •     הולדת הדוקודרמה והפרפורמנס : על רולף הוכהוט, היינר קיפהרדט, פטר וייס, ריצ'רד שכנר (עמ' 72־86)
  • מערכה שניה - הסוגה התיעודית בתאטרון הישראלי (עמ' 87־333)
  •     פריחה מוקדמת : העירוב של בדיון ומציאות בסיפורת - וראשית התאטרון המקומי (עמ' 88־97)
  •     חלוצה סוללת ובונה : על הבמאית שולמית בת-דורי, יוצרת שהקדימה את זמנה (עמ' 98־112)
  •     ההולכים בשדות התיעוד והבידיון : על הוא הלך בשדות ו בערבות הנגב (עמ' 113־130)
  •     תיעודיות לא מודעות : על חנה סנש, רימון בין לבבות, כנרת כנרת, ששה ימים, איש חסיד היה  (עמ' 131־146)
  •     נולה צ'ילטון והסצנה של שנות ה-70 : על דו-קיום והימים הבאים, ביכורי יצירתה התיעודית של צ'ילטון (עמ' 147־162)
  •     אגיט-פרופ עברי : על הצגות המחאה החברתית עצבים וקריזה (עמ' 163־174)
  •     הדוקודרמה כסימפוזיון : על ליל העשרים (עמ' 175־188)
  •     מעורב ירושלמי : על צ'רלי קאצ'רלי ו קדימה בית"ר (עמ' 189־201)
  •     קבוצת הפרויקט ויוזמותיה : על אופניים לשנה (עמ' 202־206)
  •     התאטרון התיעודי המתוחכם : על סורגים, מסיבת פורים של אדם בן כלב, אחרון הפועלים, נשים מוכות (עמ' 207־229)
  •     הדוקודרמה הנאו-אקספרסיוניסטית : על נפש יהודי (עמ' 230־238)
  •     הלץ והפרמאכוס : בין קרנבל לטרגדיה בדוקודרמות השואה גטו ו קסטנר (עמ' 239־273)
  •     הקליידוסקופ התיעודי : על הערב רוקדים, כפר, ויאמר וילך, ארבייט מאכט פריי ועוד (עמ' 274־287)
  •     הדוקודרמה הפנטסטית : על גורודיש (עמ' 288־308)
  •     הדוקודרמה הפמיניסטית : על  משחקים בחצר האחורית (עמ' 309־324)
  •     הדוקודרמה המכוונת-אל-עצמה : על  פולארד (עמ' 325־333)
  • אפילוג (עמ' 334־337)
  • מקורות וביבליוגרפיה (עמ' 338־342)
  • אינדקס (עמ' 343־344)

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף