ישראל לוין (1924)

Israel Levin


ישראל לוין.
    תנים וכינור
: חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית  / ישראל לוין. -- תל אביב : המכון לחקר הספרות העברית ע"ש בן ציון כ"ץ, בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.
    408 עמ'.

    הספר בוחן את נושאיה של השירה העברית הלאומית בין חורבן [קדום] לחורבן [במאה העשרים]. בארבעת שעריו הוא דן בזה אחר זה בארבעה ״מוקדים ״נושאיים״ – חורבן, גלות, נקם וגאולה – שהתמדתם וקביעותם בשירה גברו על חילופי הדורות, הבדלי הסגנונות והשוני בין מרכזים יצירתיים רבים בתפוצה היהודית. בתארו את הביטוי הייחוד׳ שניתן לארבעה מוקדים אלה בכל תקופה ותקופה, פורש הספר יריעה רחבה ומגוונת, החל בפיוט הארצישראלי הקדום, דרן השירה העברית באיטליה ובספרד, הפייסנות האשכנזית, השירה העברית בתימן, וכלה במבחר עשיר מן השירה העברית החדשה. במסגרת הדיון המקיף של הספר נבחנה השירה העברית החדשה [שעד מלחמת העולם השניה] לא רק כביטוי לזמנה ובתגובה למצב היהודים בדורות האחרונים, אלא גם כשלב אחרון ברצף, ביורשת עברה, כתולדה של התפתחות פנים־ספרותית אוטונומית, פעמים בתואם עם המורשת ופעמים בהתמודדות מרדנית עימה.
    בסיכום אף הועלתה השאלה אם ברגישותה הרבה הצביעה השירה הזאת גם על העתיד, אם זרמי המעמקים של המורשת שהזינוה הוסיפו לחלחל גם בהוויה הישראלית "המודרנית".

תוכן העניינים:

  • הקדמה  (עמ' 9־27)

  • שער ראשון: חורבן
  • פרק ראשון: איכה ישבה בדד (עמ' 31־37)
  • פרק שני: קינת דורות ב"הוויית חורבן" מתמשכת  (עמ' 38־48)
  • פרק שלישי:  יַמֵּי להבות-החורבן ב"מגילת האש" של ביאליק  (עמ' 49־56)
  • פרק רביעי: תבערה עצומה – שיר של אצ"ג על החורבן <על השיר "שיר בשעת דלקה"> (עמ' 57־59)

  • שער שני: לכו ונכחידם מגוי
  • פרק ראשון: הזעקה מן האלימות בלשון של אלימות (עמ' 63־71)
  • פרק שני: הגורל היהודי בסמל העקדה בפייטנות האשכנזית   (עמ' 72־85)
  • פרק שלישי: בצל עלילות הדם בימי הביניים (עמ' 86־95)
  • פרק רביעי: המרטירולוגיה היהודית בפייטנות הספרדית (עמ' 96־108)
  • פרק חמישי:  קינה על חללי ת"ח ות"ט בסגנון ה"אשכנזי" (עמ' 109־112)
  • פרק שישי: ביאליק בדו-שיח עם הערכים של ימי-הביניים   (עמ' 113־124)
  • פרק שביעי:  ימי הביניים כמציאות וכמשל בשירת טשרניחובסקי  (עמ' 125־134)
  • פרק שמיני: הפחד מפני כיליון לאומי בשירת ימי-הביניים (עמ' 135־139)
  • פרק תשיעי:  הפחד מפני שואה קרובה בשירה החדשה <בעיקר על שירת אצ"ג> (עמ' 140־152)

  • שער שלישי: אל נקמות הופיע
  • פרק ראשון: התפילה-לנקם ושורשיה בשירה המקראית (עמ' 155־159)
  • פרק שני: התפילה-לנקם וסגנון הקללה בפיוט הקדום (עמ' 160־164)
  • פרק שלישי: הנקם בפייטנות אשכנז; קללת הגויים וסוג השמתא  (עמ' 165־170)
  • פרק רביעי: התפלה-לנקם בעמי האיסלאם בפייטנות ה"מזרחית"  (עמ' 171־173)
  • פרק חמישי: משאלת הנקם ודרכי הבעתה בשירת ספרד בימי-הביניים (עמ' 174־183)
  • פרק שישי: "חִילוּן" התפילה-לנקם בשירת טשרניחובסקי (עמ' 184־191)
  • פרק שביעי: ביאליק על הנקמה ב"על השחיטה" ו"ידעתי בליל ערפל" (עמ' 192־195)
  • פרק שמיני: שירת הנקם של זעום העפעפַּיִם ב"מגילת האש" (עמ' 196־200)
  • פרק תשיעי: נקם האחרית בשירת זלמן שניאור (עמ' 201־206)
  • פרק עשירי: הנוקם ב"מסדה" של למדן וחזון הנקם בשירת אצ"ג (עמ' 207־215)
  • פרק אחד עשר: תורת הנקם ב"ספר הקטרוג והאמונה" (עמ' 216־223)
  • פרק שנים עשר: "ולי תתנהו חי" – שני שירי נקם של אלתרמן (עמ' 224־231)

  • שער רביעי: קומי אורי כי בא אורך
  • פרק ראשון: הנחמה ובשורת הגאולה בשירה הנבואית במקרא (עמ' 235־241)
  • פרק שני: הבשורה והתפילה לגאולה בפיוט הארצישראלי הקדום (עמ' 242־248)
  • פרק שלישי: ימות המשיח בשירת אלעזר הקליר (עמ' 249־253)
  • פרק רביעי: "הקרב על הישרדות התקווה" – מול התעמולה הנוצרית (עמ' 254־264)
  • פרק חמישי: "עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת" – כוחה המתיש של תוחלת ממושכת (עמ' 265־274)
  • פרק שישי: שירי האהבה האלגוריים בפייטנות הספרדית (עמ' 275־279)
  • פרק שביעי: בשורת הגאולה בשירים האלגוריים של "תור הזהב" (עמ' 280־290)
  • פרק שמיני: רעיון הגאולה ולהט משיחי בשירת-החול בספרד (עמ' 291־299)
  • פרק תשיעי: הקול הספרדי בשירת ישראל נג'ארה (עמ' 300־309)
  • פרק עשירי: כיסופי גאולה בשירה העברית בתימן (עמ' 310־319)
  • פרק אחד עשר: מקודש לחול – הגאולה בשירת "חיבת-ציון" <על יצירתם של מנחם-מנדל דוליצקי, נפתלי-הרץ אימבר ואחרים> (עמ' 320־327)
  • פרק שנים עשר: המרד וההימור הגורלי בשירת ביאליק (עמ' 328־345)
  • פרק שלושה עשר: ההימור הגורלי בלבוש מיתוס מצדה בפואמה של למדן (עמ' 346־355)
  • פרק ארבעה עשר: חוויית העליה השלישית – כפל פניה בשירת אצ"ג (עמ' 356־362)
  • פרק חמישה עשר: המפנה הרוחני, האידיאולוגי והפואטי בשירת אצ"ג (עמ' 363־369)
  • פרק שישה עשר: נבואה, משיחים ומשיחיות בשירת אצ"ג (עמ' 370־380)
  • פרק שבעה עשר: מן הקרע בפרוכת בידי טיטוס עד "אמן האיחוי" המשיחי (עמ' 381־388)

  • הערות סיכום (עמ' 389־394)
  • מפתח הקיצורים הביבליוגרפי (עמ' 395־400)
  • מפתח השירים והחיבורים (עמ' 401־404)
  • מפתח שמות המשוררים והאישים (עמ' 405־408)

עודכן לאחרונה: 9 במאי 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף