זלמן שניאור (1887–1959)

 <בהכנה>

Zalman Shneour

    זלמן (זלקינד) שניאור נולד בי״ז בשבט תרמ״ז, 11 בפברואר 1887* בעיר שְׁקְלוֹב שברוסיה הלבנה. מצד אביו היה קשור בקשרי משפחה לשושלת אדמו״רי חב״ד. מגיל רך ייעד את עצמו ליצירה ספרותית, וכבר בגיל שתים־עשרה ושלוש־עשרה יצא לווארשה ולאודסה כדי להציג את עצמו בפני גדולי הספרות העברית. חייו הספרותיים הממשיים החלו ב־1902. באותה שנה התיישב בווארשה, עבד בהוצאת ׳תושיה׳ ופרסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. ב־1904 עבר לווילנה, הועסק במערכת העיתון הזמן וגיבש את ספר שיריו הראשון עם שקיעת החמה. הופעת הספר ב־1906 הותירה רושם רב, ובתגובה ישירה לה חיבר ח״נ ביאליק את מסתו ׳שירתנו הצעירה׳, שבה סימן את שניאור כראש וראשון למשוררים הצעירים דאז, ודימה אותו ל׳שמשון צעיר שגדלו לו בן־לילה כל שבע מחלפותיו׳, גור־אריה שזינק מן היער כשטרפו מפרפר בין שיניו. מאז ואילך נקבע דיוקנו של שניאור כמשורר הגבורה, העוצמה הארוטית והגבריות הכובשת. באותה תקופה עשה נסיונות גם בסיפורת של התלבטות נפשית ברוח הזמן, שכונסה בקובץ מן החיים והמוות (1910).
    ב־1906 יצא שניאור למערב־אירופה, שהה בשווייץ ולמד ספרות ומדעי הטבע באוניברסיטת סורבון בפאריס. שירתו חרגה אז מן הצורות הליריות המצומצמות אל הפואמה התיאורית־ההגותית הרחבה, שנעשתה סימן ההיכר המובהק שלו ואף השפיעה על המשוררים בני דורו. הפואמות שלו מגוללות מראות נוף כבירים (׳בהרים׳), מתמודדות עם מרחבי ההיסטוריה היהודית (׳עם צלילי המנדולינה׳) ועם תולדות המין האנושי כולו (׳משא דממה׳), תוהות על דיוקנו של איש הרוח (׳משירי הגורל׳) ומעצבות מעין מיתוס אוטוביוגרפי של היחיד הגא והבודד היוצא מן הפרובינציה להיטמע בציוויליזציה העירונית המודרנית (׳פרקי יער׳). רושם גדול עשתה הפואמה ׳ימי הביניים מתקרבים׳ (1913), שנכתבה על רקע פרשת משפט בייליס אך נתפסה בדיעבד כנבואה על התמוטטותו של העולם האירופי הישן במלחמת העולם הראשונה ועל הרצחנות הגויית משכבר הימים המוסיפה לארוב ליהודים מאחורי מסווה הקִדמה והתרבות. באותה מידה הרשימה הפואמה ׳וילנה׳ (1917), המנון תהילה עשיר לעיר שבה פרצה שירתו של שניאור אל המרחב. עם זאת, מתחת לשפיעה הרטורית הנאומית־דברנית הבוטחת, הגרנדיוזיות של התיאורים הצבעוניים ורבי ההדר וגילויי האדנות של האֶרוס הגברי משוקעות בפואמות של שניאור נימות קודרות של חרדה, שיממון ופסימיות קיומית.
    את שנות מלחמת העולם הראשונה עשה שניאור בברלין בתנאי מצוקה כנתין רוסי בארץ אויב. ב־1919 יצא לארצות הברית וקשר קשרים עם עיתונות יידיש שם. בשובו לברלין כינס במהדורת פאר בת שלושה כרכים את כתביו העבריים בשירה ובפרוזה (1923). ב־1924 התיישב בפאריס וחי בה עד תחילת מלחמת העולם השנייה. שני ביקורים שערך בארץ־ישראל ב־1925 וב־1936 בניסיון לקנות אחיזה בה לא עלו יפה, והרחיקו אותו מן המציאות המתהווה בארץ ומקהל הקוראים החדש שצמח בה. אף שלא חדל מכתיבת שירה עברית, הרי בין שתי מלחמות העולם חל בכתיבתו היסט כפול: מן השירה אל הפרוזה ומן העברית אל היידיש. ב־1927 כונן קשר ארוך־טווח עם העיתון היומי הניו־יורקי הנפוץ פאָרווערטס, והחל לפרסם בו בהמשכים שבועיים פרקי סיפור ריאליסטיים־הומוריסטיים המעוגנים בזכרונות ילדותו מעירו שקלוב. ההתלהבות העצומה שבה התקבלו יצירות אלה בקרב המוני קוראים ביססה את מעמדו כמספר הפופולרי והמבוקש ביותר בספרות יידיש בת הזמן. ב־1929 כינס אותן בספרו יהודים שקלוביים וב־1930 נוסף עליו הספר הדוד ז׳ומֶה. בעקבותיהם בא הרומן נח פנדרי (1938–1939), בהיקף של חמישה כרכים, המתרכז בחייהם של בעלי גוף ויצרים מפשוטי העם. לאחר מכן חיבר רומן היסטורי מקיף, קיסר ורבי, אף הוא בחמישה כרכים (1944–1952), המתרחש בתחילת המאה התשע־עשרה ומפגיש על דפיו את נפוליון בונפרטה ואת מייסד חסידות חב״ד, רבי שניאור זלמן מלאדי. חלקים מן הרומנים האלה פורסמו בעיתונות העברית מאז 1933, וכונסו בספרים מ־1944, לכאורה בתרגומו של שניאור עצמו אך בפועל ככל הנראה בתרגומם של אחרים ששניאור רק עבר עליו בקולמוסו לצורך ליטוש וגימור. יצירות נוספות נשארו פזורות על דפי העיתונים ביידיש.
    עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט שניאור מפאריס. מקץ תלאות רבות נחלץ מאירופה דרך ספרד והגיע לארצות הברית ב־1941, שם הוסיף לשקוד בעיקר על כתיבתו השופעת ביידיש. עם הקמת מדינת ישראל, שעוררה בו התרגשות נלהבת, חידש את מאמציו להיקלט בארץ. לאחר ביקור ב־1949 בא ב־1951 לישיבת קבע, והשתקע ברמת־גן. יצירתו השירית העיקרית מאותה תקופה היא לוחות גנוזים, שהתהוותה במשך עשרים שנה והופיעה כספר ב־1951. זהו אפוס רחב יריעה המבקש לחשוף ולשחזר, כביכול, את השירוֹת העבריות העתיקות, האליליות ברוחן, מימי בית ראשון ולפניו שאבדו ונגנזו עם עריכת התנ״ך, ובכך להחיות את היסודות הייצריים הקדומים שפיעמו בעם ישראל מראשיתו. על אף קרבתה של היצירה למוטיבים ׳כנעניים׳ שרווחו באותם ימים בתרבות הישראלית המתהווה, ואף־על־פי שעוררה עניין ואף הציתה פולמוס נרחב בביקורת, לא היה בה כדי לקרב את שניאור באמת אל לבה של תרבות זו או להקנות לו מחדש מקום משמעותי בתוכה. אף־על־פי שעם השתקעותו בארץ זכה לאותות כבוד והוקרה (פרס ביאליק ב־1951, פרס ישראל ב־1955), שָׂבַע בשנותיו האחרונות בעיקר רוגז ואכזבה על מה שנראה לו כדחיקתו מן המעמד המרכזי שהיה ראוי לו. בשנים אלה התמסר לכינוס של כתביו העבריים. תחילה קיבץ את שיריו בארבעה כרכים בהוצאת עם עובד (1951–1953). לאחר מכן הכין מהדורה מקיפה יותר של כתביו בעשרה כרכים בהוצאת דביר (1957–1960): שירים ופואמות, רומנים, מסות וזכרונות ספרותיים, והספיק לראות בהופעתם של הכרכים הראשונים.
    זלמן שניאור נפטר בי״ב באדר א׳ תשי״ט, 20 בפברואר 1959 בעת ששהה בניו־יורק. כעבור שנה הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו בתל־אביב ליד קברו של ביאליק. הימחקותו מן הזיכרון התרבותי הייתה מהירה ונחרצת, ושיכחתו הגמורה היא, כמדומה, הדוגמה הקשה והחריפה ביותר להיעלמותו של מי שהוכר בחייו כקלאסיקון עברי חשוב.
    ניסיונות בודדים להחיות את יצירתו היו פרסומם של הרומן אנשי שקלוב ב־1999 עם אחרית דבר מאת דן מירון, ושל מבחר משיריו ב־2011 עם אחרית דבר מאת חנן חבר. בשנת 2015 ראה אור ספרו המשומדת בתרגום מיידיש על־ידי בלהה רובינשטיין, בסדרת ״רטרו״ בהוצאת דביר ומכון הקשרים. הרומן התפרסם בהמשכים בכל מוצאי שבת בפאָרווערטס, העיתון היידי־יהודי שראה אור בניו־יורק, בין ינואר 1940 לדצמבר 1941. ב־1948 הרומן הודפס לראשונה כספר אך לא תורגם לעברית עד שנת 2015. הרומן מספר את סיפור מערכת היחסים הסאדו־מאזוכיסטית והטראגית של נער נוצרי ונערה יהודייה בעיירה שקלוב בתחילת המאה העשרים.
* תאריך לידתו של זלמן שניאור שונה ממקור למקור. התאריך נקבע על־פי המידע שנחקק על גבי מצבתו.
[צילום: הנס פין, לשכת העתונות הממשלתית]

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, תדהר, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon, Электронная еврейская энциклопедия, Yivo encyclopedia of Jews in Eastern Europe

ספריו:
  • שירי ילדים (ורשה : האור, תר״ס לערך)
  • עם שקיעת החמה : שירים, 1900–1906 (ורשה : תושיה, תרס״ז 1906)
  • מן החיים והמות : רשימות וספורים 1903–1905 (ורשה : תושיה, תר״ע)
  • העז : ספור (ורשה : ספרות, תרע״א 1912)
  • שירים ופואימות : 1900–1913 (אודיסה : מוריה, תרע״ד)
  • וילנה : פואימה (ניו־יורק, תר״ף)
  • גשרים : שירים ופואימות : 13–1900 (ברלין : הספר, תרפ״ב)
  • וילנה (ברלין : הספר, 1923) <פואימה עם ציורים מאת הרמן שטרוק>
  • במצר : קבץ ספורים תרס״ג–תרע״א (ברלין : הספר, תרפ״ג)
  • חזיונות : שירים ופואימות תרע״ב–תרפ״א (ברלין : הספר, תרפ״ד 1923)
  • שירים (ירושלים : קהלת, תרפ״ט) <ערוכים על ידי לוין קיפניס>
  • לילדי ישראל : שירי ילדים (פריס : ועד היובל, תר״ץ)
  • פרקי יער (תל־אביב : דביר, תרצ״ג) <שירים>
  • אנשי שקלוב (תל־אביב : עם עובד, תש״ד) <יצא לאור מחדש בהוצאת דביר בתשי״ח 1958, ומהד׳ מתוקנת בתשנ״ט 1999 – ראה להלן>
  • פרקי יער (ניו־יורק : הוצאת היובל, תש״ה) <שירים>
  • פנדרי הגבור (תל־אביב : עם עובד, תש״ו–תשי״ד) 3 כר׳ <התוכן: חלק א. הדלקה – חלק ב. במאסר – חלק ג. על חוף הדניפר>
  • לוחות גנוזים (תל־אביב : עם עובד, תשי״א)
  • שירי ז. שניאור (תל־אביב : עם עובד, תשי״א–תשי״ג) 4 כר׳ <התוכן: כרך א. שירים – כרך ב. פואמות, תרס״ג–תרע״ז – כרך ג. פואמות ב. תרס״ט–תשי״א – כרך ד. לילדי ישראל : שירי ילדים ... הציורים מעשה ידי נחום גוטמן>
  • ח. נ. ביאליק ובני דורו (תל־אביב : עם עובד, תשי״ג) <מהדורה מורחבת יצאה לאור ב־1958>
  • הגאון והרב (תל־אביב : עם עובד, תשי״ג) <רומן על הגאון מוילנה והרב שניאור זלמן מלאדי על רקע המאבק בין שני הזרמים ביהדות מזרח־אירופה>
  • פנדרי הגבור : מחזה (תל־אביב : יבנה, תשט״ז)
  • דור דור ואנשיו : סיפורים (תל־אביב : יבנה, תשי״ז 1957)
  • ח. נ. ביאליק ובני דורו (תל־אביב : הוצאת דביר, תשי״ח 1958) <מהדורה מיוחדת לקוראי ׳הארץ׳> <מהדורה מורחבת>
    תוכן העניינים
  • שירים (תל־אביב : דביר, תשי״ח 1958–תשי״ט 1959) 4 כר׳.
  • דוד פרישמן ואחרים (תל־אביב : דביר, תשי״ט 1959) <מהדורה מיוחדת לקוראי ׳הארץ׳>
    תוכן העניינים
  • כתבי זלמן שניאור (תל־אביב : דביר, תש״ך) 2 כר׳. <דברי המבוא מאת יעקב פיכמן; התוכן: [א] שירים – [ב] אנשי שקלוב – הגאון והרב – בעל הפרוה – ראשונים>
  • אנשי שקלוב (תל־אביב : דביר, תשנ״ט 1999) <אחרית דבר: ״בין שני בתים – על ז׳ שניאור ועל אנשי שקלוב״ מאת דן מירון>
  • ימי־הביניים מתקרבים! : מבחר שירים (תל־אביב : קשב לשירה, תשע״א 2011) <בחר והוסיף אחרית דבר חנן חבר>
ספריו ביידיש:
  • נקמה : אויסגעריסען געוואָרען ביי איין אויסלענדישען סטודענט פון טאָגע־בוך (ווילנא : ראָם, 1906)
  • א מתנה : פאָעמא (ווארשא : השחר, תרס״ט) <איבערז. און בעארבייט פון העבר. דורכ׳ן מחבר>
  • געזאמעלטע שריפטן (ווארשא : וועלט ביבליאָטעק, תרס״ט) 3 כר׳.
  • א טוידט : שריפטען פון א זעלבסטמערדער א טירוף (ווארשא : השחר, תר״ע)
  • געזאמעלטע שריפטען (ווארשא : וועלט ביבליאטעק, 1912)
  • פראָזא און ליעדער (אָדעסא : בינשטאָק, תרע״ב)
  • א טויט : שריפטען פון א זעלבסט־מערדער א טירוף (ווארשא : השחר, תרע״ג)
  • געזאמעלטע שריפטען (ווארשא : וועלט ביבליאָטעק, תרע״ג)
  • געזאמעלטע שריפטען (ניו יאָרק : ליטערארישער פערלאג, 1918)
  • שלום עליכמס אנדיינקען (בערלין : כלל־פארלאג, תרפ״ג 1922)
  • פון דעם ״זיידנס״ קוואל (בערלין : כלל־פארלאג, תרפ״ג 1922)
  • אהין : ראָמאן (בערלין : ילקוט, 1923)
  • שקלאָווער אידען : נאָוועלען (ווילנע : ב. קלעצקין, 1929)
  • פעטער זשאמע (ווילנע : קלעצקין, 1930)
  • דער שקלאָווער גר (פאריז : פארלאג פאריז, 1934)
  • נח פאנדרע (ווארשא : יובל־קאמיטעט, 1938)
  • עמי הארצים (ווילנע : טאמאר, 1939)
  • אָט אזוי איז דאָס אידישע לעבן (יאָהאנעסבורג : דרום אפריקאנער ארט אזע, 1939)
  • קיסר און רבי : היסטאָרישער ראָמאן (ניו־יאָרק : ציקאָ, 1944–1952) 5 בענד <באנד א. דער נדר – באנד ב. דער ווילנער גאון – באנד ג. די קאטאסטראָפע – באנד ד. צוויי צארן – באנד ה. די עקידה>
  • פערציק יאר : לידער און פאָעמען 1903–1944 (ניו יאָרק : עקסטרא ״פאָרווערטס״ אויסגאבע, 1945)
  • די משומדתטע : ראָמאן (ניו־יאָרק : יובל פארלאג, תש״ח 1948)
  • א טאָג עולם הזה : ראָמאן (ניו יאָרק : יובל פארלאג, תש״ח 1948)
  • שקלאָווער קינדער : דערציילונגען (ניו־יאָרק : ציקאָ, תשי״א–תשי״ב)<יובל־אויסגאבע>
  • דער ממזר (ניו־יאָרק : דער קוואל, תשי״ז 1957) <אין זאוואולעק>
  • נח פאנדרע (תל־אביב : ניי־לעבן, 1956–תשל״א 1970) 5 בענד <התוכן: טייל 1: עמי־הארצים – טייל 2: צווישן אזערע און דיעפער – טייל 3: צוריק פון אסטראג׳ – טייל 4: די וואנט – טייל 5: פאנדרעס אנטלויפן>
עריכה:
  • שוואלבען : א זאמעל בוך (ווארשא : השחר, תרס״ט)
על המחבר ויצירתו:
ספרים:
  • נתנאל, לילך.  שניאור: מן החיים והמות : מונוגרפיה ספרותית (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ף 2019)
  • נתנאל, לילך.  נדון להיעלם : מסה על המכתבים האבודים של זלמן שניאור (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשפ״ג 2022)
  • קלוזנר, יוסף.  ז׳ שניאור : המשורר והמספר, בצרוף אוטוביוגראפיה של שניאור (תל־אביב : יבנה, 1947)
מאמרים:
  • אוכמני, עזריאל.  שירת האתמול : להערכת שירת ז. שניאור. בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 70–95 <נחתם: 1952>
  • אונגרפלד, משה <מביא לדפוס>.  שניאור על ׳הקולוניה העברית׳ בשווייץ.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י״ב באדר תשכ״ג, 8 במארס 1963, עמ׳ 5 <חליפת מכתבים בין שניאור ודוד פרישמן>
  • אורלן, חיים.  רשימות וציונים: מי חיבר את שיר המצבה בביאליסטוק – ביאליק או שניאור?  הדואר, שנה 44, גל׳ כ״ג (כ״ח בניסן תשכ״ה, 30 באפריל 1965), עמ׳ 412–413 <ענה על כך אהרן צייטלין – להלן>
  • אינדלמן, אלחנן. שירת שניאור ופגישותי עם המשורר.  הדואר, שנה 55, גל׳ ל״ו (ח׳ באלול תשל״ו, 3 בספטמבר 1976), עמ׳ 592–593.
  • אלבג, רוחמה.  ״אייכם, יהודים גרומים ומוצקים עם מגפיכם הכבדים״הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ט, 13 באוקטובר 2008, עמ׳ 2 <על יצירתו של זלמן שניאור בעקבות ביקור בעיר הולדתו – שקלוב>
  • אלחנני, א״ח.  עם המשורר ז. שניאור.  דבר, ב׳ בכסלו תשי״ט, 14 בנובמבר 1958, עמ׳ 5, 6.
  • אפשטיין, אברהם.  ז. שניאור.  בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו־יורק : עוגן, תרצ״ה 1934), עמ׳ פב–קטז.
  • אפשטיין, אברהם.  זלמן שניאור : על סגולות יצירתו הפרוזאית.  בספרו: סופרים עברים באמריקה (תל־אביב : הוצאת דביר, תשי״ג 1952), כרך ב, עמ׳ 324–333 <נחתם: תש״ז>
  • בוסאק, מאיר.  על ״באר השיש״ לזלמן שניאור.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ט״ו באדר  תשכ״א, 3 במארס 1961, עמ׳ 7 <על בלדה בשם זה לזלמן שניאור>
  • בן־מנחם, משה.  עם קריאה חדשה בשיריו.  בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 105–108.
  • בן־מנחם, משה.  השיבה לעירה.  בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 108–114.
  • בן־מנחם, משה.  הבחינה הלאומית ביצירתו.  דבר, י״ב בתשרי תשי״ט, 26 בספטמבר 1958, עמ׳ 5 <חזר ונדפס בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי־בקרת (תל־אביב : יבנה, תשכ״ט 1969), עמ׳ 114–120>
  • בסוק, משה.  פנים ופנים ביצירת זלמן שניאור. בספרו: נופי ספרות : מסה, עיון, דיוקן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ה 1964), עמ׳ 31–42 <נחתם: תשי״ט>
  • ברוידס, אברהם. שיחה עם ז. שניאור.  דורות, גל׳ ח׳ (י״ח בחשון תש״י, 10 בנובמבר 1949), עמ׳ 11.
  • בריינין, ראובן.  ז. שניאור.   בספרו:  כתבים נבחרים / המהדירים – דניאל בן־נחום וד׳ הנגבי (מרחביה : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן וינפר־מורגנשטרן, תשכ״ב 1965), עמ׳ 178–191 <נחתם: ניו־יורק, תשרי תרע״ח>
  • ברקאי, עדה.  זלמן שניאור.  בספרה: משקעים ביאליקאיים בשירת משוררים עבריים בראשית המאה העשרים (1900–1920)  (ירושלים, תשל״ו 1976), עמ׳ 113–195.
  • ברש, אשר. לז. שניאור – ברוך הבא!  דורות: שבועון לספרות ולענייני חברה, שנה א׳,  גל׳ ז  (י״א בחשון תש״י, 4 בנובמבר 1949), עמ׳ 3.
  • גיל, משה.  על הניגודים ביצירת ז. שניאור.  גליונות, כרך כ״א, גל׳ ג׳  (תשרי–חשון תש״ח), עמ׳ 80–83 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 133–137>
  • דורמן, מנחם.  על שירתו. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 12, גל׳ 29 (ב׳ בתמוז תרצ״ז, 11 ביוני 1937), עמ׳ 2–3 <לז. שניאור  בן החמישים>
  • דיקמן, שלמה.  הפרוזאיקן : רמזי הערכה.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 12, גל׳ 29 (ב׳ בתמוז תרצ״ז, 11 ביוני 1937), עמ׳ 5–6 <לז. שניאור  בן החמישים>
  • דלוז׳נובסקי, משה.  על מעשי הגבורה של ז. שניאור ופרץ הירשבייןמאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 2 (תמוז תשל״ח, יולי 1978), עמ׳ 134–138 <תרגם מיידיש – יק״ב>
  • זילברשלג, יצחק.  במחיצתו של שניאור.  הדואר, שנה 59, גל׳ ל״ג (כ״ד באלול תש״ם, 5 בספטמבר 1980), עמ׳ 550–551.
  • זלצמן, שמחה זאב.  במלאת חמש שנים לפטירתו של זלמן שניאור – קוים לדמותו.  הדואר, שנה 44, גל׳ ט״ז, (ח׳ באדר תשכ״ד, 21 בפברואר 1964), עמ׳ 269–271.
  • זמורה, ישראל.  דיוקנו הפיוטימאזנים, כרך ה (כ״ח), גל׳ 5 (תשרי תשי״ח, אוקטובר 1957), עמ׳ 294–295.
  • יאָפע, מרדכי.  ז. שניאור.   בספרו: רינגען אין דער קייט : עסייען (ניו יאָרק : מרדכי יאָפע בוך־קאָמיטעט, 1939), זז. 235–243 <ביידיש>
  • ינון, משה.  עם העלאת עצמותיו של ז. שניאור.  ספר הדואר : מבחר מאמרים ליובל הששים, תרפ״ב–תשמ״ב / בעריכת יעקב ק. מיקלישנסקי, יעקב קבקוב (ניו־יורק : הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תשמ״ב 1982), עמ׳  290–291.
  • יניב, שלמה.  הבלדות של זלמן שניאור.  בספרו: הבלדה העברית : פרקים בהתפתחותה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ו 1986), עמ׳ 225–227.
  • ירושלמי, אליעזר.  משורר הגבורה והיצרים.  בספרו: באהלי ספרות (תל־אביב : הוצאת ממעמקים ע״י הוצאת מחברות לספרות, תשכ״ו), עמ׳ 47–60.
  • לוז, צבי. דיוקנאות מ״שירתנו הצעירה״ : יעקב שטיינברג וזלמן שניאור. בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 31–43 <על שיר ט״ו מן המחזור ״מחולות״ של יעקב שטיינברג והשיר ״אני אינני מבכה את החיים״ לזלמן שניאור>
  • לוין, ישראל.  נקם האחרית בשירת זלמן שניאור.  בספרו: תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ׳ 201–206.
  • ליאור, רות.  מהפכת ״לשון המראות״ של ביאליק : עיון בצירופי לשון בשירת שניאור ופיכמן.  בלשנות עברית, גל׳ 67 (אדר תשע״ג, מארס 2013), עמ׳ 51–67.
  • ליף, חיים.  פגישות עם  ז. שניאור.  ספר הדואר : מבחר מאמרים ליובל הששים, תרפ״ב–תשמ״ב / בעריכת יעקב ק. מיקלישנסקי, יעקב קבקוב (ניו־יורק : הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תשמ״ב 1982), עמ׳  294–295.
  • מיכלי, ב״י.  הבחנות ושובריהןמאזנים, כרך ה (כ״ח), גל׳ 5 (תשרי תשי״ח, אוקטובר 1957), עמ׳ 296–300.
  • מירון, דן.  מקומו של הקונטרסט ביצירתו השירית והפרוזאית של זלמן שניאור.  גזית, כרך י״ב, חוב׳ י״א–י״ב (קמ״ג–קמ״ד) (חשון–כסלו תשי״ג, נובמבר–דצמבר 1952), עמ׳ 14–18.
  • נתנאל, לילך.  יצירתו העברית המוקדמת של זלמן שניאור : בעקבות הרומן האבוד ׳ספר הנדודים׳.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כט (תשע״ז 2017), עמ׳ 235–258.
  • סדן, דב [ד. ש.].  ראשי פרקים.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 12, גל׳ 29 (ב׳ בתמוז תרצ״ז, 11 ביוני 1937), עמ׳ 1 <לז. שניאור  בן החמישים>
  • פנואלי, ש״י. שירת זלמן שניאור. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 31–38.
  • צייטלין, אהרן.  ביאליק או שניאור?  הדואר, שנה 44, גל׳ ל״ה (ו׳ באלול תשכ״ה, 3 בספטמבר 1965), עמ׳ 653–654 <תגובה לרשימתו של חיים אורלן – לעיל>
  • צמיר־וולמן, פנחס.  ״אבות הספרות העברית החדשה״ בעיני ז. שניאור (פרק מזכרונותי)בצרון, כרך ה׳ (סידרה חדשה), חוב׳ 17–18 (348–349) (ניסן תשמ״ג, אפריל 1983), עמ׳ 137–140.
  • קריב, אברהם.  המשורר האוניברסלי.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 12, גל׳ 29 (ב׳ בתמוז תרצ״ז, 11 ביוני 1937), עמ׳ 3–4 <לז. שניאור  בן החמישים>
  • קרמר, שלום על שירתו הליריתמאזנים, כרך ה (כ״ח), גל׳ 5 (תשרי תשי״ח, אוקטובר 1957), עמ׳ 290–293.
  • קשת, ישורון.  שניאור המספר : ליובל הששים של זלמן שניאור.  מצודה, ספר ה–ו (תש״ח, 1948), עמ׳ 371–378.
  • קשת, ישורון.  קווים לשירת שניאור. מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ (תש״ך 1960), עמ׳ 381–398 <חזר ונדפס בספרו הבדלות (תל־אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ״ב 1962), עמ׳ 36–85>
  • רבינוביץ, ישעיה.  בדרכי מיתוס – זלמן שניאור.  בספרו:  הספרות במשבר הדור : מסות (ניו־יורק : אוהל, תש״ז 1947), עמ׳ 164–190.
  • רודבסקי, דוד.  חיים, אהבה ומוות בשירתו של זלמן שניאור. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ד׳ (סיון תשל״ו, יוני 1976), עמ׳ 34–42.
  • ריבולוב, מנחם.  פרקי־עולם : על שירתו של שניאור.  בספרו: כתבים ומגלות (ניו־יורק : הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1942), עמ׳ 75–88.
  • ריבולוב, מנחם.  פרקי־יער : על שירתו של שניאור.  בספרו: כתבים ומגלות (ניו־יורק : הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1942), עמ׳ 89–106.
  • שאנן, אברהם.  מכבשונה של שירת ז. שניאור.  דורות: שבועון לספרות ולענייני חברה, שנה א׳,  גל׳ ז  (י״א בחשון תש״י, 4 בנובמבר 1949), עמ׳ 4.
  • שה־לבן, יוסף.  מנגינות ישראל. דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 12, גל׳ 29 (ב׳ בתמוז תרצ״ז, 11 ביוני 1937), עמ׳ 5 <לז. שניאור  בן החמישים>
  • שטיינר, משה.  על שירתו של שניאור.  הדואר, שנה 44, גל׳ ט״ז, (ח׳ באדר תשכ״ד, 21 בפברואר 1964), עמ׳ 271–272.
  • שטיינר, משה.  הלאומיות בשירתו של שניאור.  האומה, שנה ט״ז, גל׳ 54 (תשל״ח 1978), עמ׳ 262–271 <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל־אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 86–95>
  • תורן, חיים.  על סיפורי שניאור (ליובל הששים). מצודה, ספר ה–ו (תש״ח, 1948), עמ׳ 379–382.
  • Nethanel, Lilach. Poetics of Distance: Zalman Shneour in Berlin during the First World War and its aftermath. The Leo Baeck Institute year book, vol. 60 (2015), pp. 141–153.*
על ״עם שקיעת החמה״
  • ביאליק, חיים נחמן. שירתנו הצעירההשלוח, כרך ט״ז, גל׳ צ״א (שבט תרס״ז), עמ׳ 66–76 <נחתם: אודיסא, כסליו תרס״ז>
  • בעל־מחשבות (איזידור־ישראל אלישיב).  ז. שניאור: ״עם שקיעת החמה״.  בספרו: געקליבענע שריפטען (ווילנא : שלמה שרעבערק, 1910), באנד 1, זז. 189–195 <נחתם: בריסעל נאָװעמבער 1906>
  • קצנלסון, גדעון.  בעקבות ובניגוד לעקבות.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ח, גל׳ 4 (1969), עמ׳ 275–283 <על שירי הנעורים של זלמן שניאור>
על ״געזאמעלטע שריפטען״, תרס״ט
  • בעל־מחשבות (איזידור־ישראל אלישיב).  שריפטען פון ז. שניאור.  בספרו: געקליבענע שריפטען (ווילנא : שלמה שרעבערק, 1910), באנד 1, זז. 195–200.
על ״שירים ופואימות״ (תרע״ד) על ״פנדרי הגיבור״
  • גיל, משה.  פנדרי הגיבור.  גליונות, כרך כ׳, גל׳ ט׳  (שבט–אדר תש״ז), עמ׳ 146–148 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 131–133>
על ״לוחות גנוזים״
  • בנארי, נחום.  ז. שניאור ב״לוחות הגנוזים״.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל־אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל, תשי״ד), עמ׳ 94–95.
  • ברזל, הלל.  חומר ורוח.  בספרו: גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם : עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד ״הכול הולך״ (תל־אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, תשנ״ג 1993), עמ׳ 11–32 <על ״לוחות גנוזים״>
  • גיל, משה.  לוחות גנוזים.  גליונות, כרך כ״ה, גל׳ ז׳  (כסלו–טבת תשי״א), עמ׳ 47–49 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 137–141>
  • פנואלי, ש״י. ז. שניאור ב״לוחות גנוזים״דבר, ה׳ באייר תש״ז, 25 באפריל 1947, עמ׳ 3, 6.
  • פנואלי, ש״י. ז. שניאור ב״לוחות גנוזים״.  דורות, גל׳ ח׳ (י״ח בחשון תש״י, 10 בנובמבר 1949), עמ׳ 12.
על ״שירי ז. שניאור״ (תשי״א–תשי״ג)
על ״הגאון והרב״
על ״לילדי ישראל״
  • פרילוק, ניצה.  בעלי־חיים בשירים לילדים של זלמן שניאור – 50 שנה לספר  לילדי ישראל. עיונים בספרות ילדים, חוב׳ 14 (תשס״ד 2004), עמ׳ 121–147.
קישורים:

OpenLibrary – OL131614A Wikidata – Q2357623 J9U – 987007268013205171 NLI – 000121991 LC – no91010251 VIAF – 34431049
עודכן לאחרונה: 11 בדצמבר 2023

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף