נפתלי הרץ אימבר
נולד בזלוצ'וב, מזרח גליציה, בל' בכסלו, שבת חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856, לאביו שמואל יעקב ולאמו האדל בת יעקב צבי שורץ.
בילדותו הצטיין בכשרונות בלתי-מצויים, ולפי עדות אחיו,
שמריהו אימבר, היה בקי בתלמוד, מדרש
וזוהר בהיותו בן שבע. בגיל 12 התחיל לומד בעצמו תנ"ך וגרמנית, ובכל אלה עשה
חיל. רוח השירה נתעוררה בו בשחר נעוריו. בין השירים השונים שכתב בימים ההם
מפורסם השיר "אוסטריה", שנתחבר בשת תרל"ד לרגל מלאת מאה שנים להסתפחות
בוקובינה לאוסטריה. פראנץ יוסף קיסר אוסטריה, שלו הוקדש השיר, כבדהו
במכתב-תהילה ובפרס. אחרי מות אביו התחילו ימי נדודיו. משנת תרל"ה עד תרמ"ב
שהה בארצות שונות. בקושטא (איסטנבול) התוודע ללורנס אוליפאנט, שמצא חן
בעיניו ולקח אותו עמו לארץ-ישראל. בה ישב עד סוף שנת תרמ"ט וכתב שם את מבחר
שיריו הלאומיים: "התקווה", "משמר הירדן", "השופר", ו"קדימה", שחוברו להם
מנגינות ונעשו לשירי-עם. חלק משיריו אלה הוציא בשנת תרמ"ו בירושלים בשם
ברקאי, עם מבוא מאת יחיאל מיכל פינס. בשנת תרנ"ב בא לאמריקה. גם בה לא
ידע מנוחה והיה נודד מעיר לעיר וממדינה למדינה. בימי שבתו בבוסטון הוציא
ירחון באנגלית לחקר הקבלה בשם אריאל. בעיר זו גם התוודע לד"ר אמנדה קטיה,
שמאהבתה אליו התגיירה ונשאה לו לאשה (נישואין אלה לו ארכו זמן רב). נפתלי
הרץ אימבר נפטר בניו יורק בשמחת-תורה שנת תר"ע, 8 באוקטובר 1909.
[מקורות: קרסל,
תדהר,
ויקיפדיה, מיזם
'בן-יהודה', לעקסיקאָן פון דער ניַיער יידישער ליטעראַטור,
Yiddish Leksikon,
ITHL]
להעבריה (פילאדעלפיא, פא. : J. MAGIL, 1907) <מעבר לשער: "מוקדש לציונים ביום התאספם בקרית טעננערסוויל, נ.י. בירח תמוז תתל"ח לגלותנו מאת המשורר">
מבחר כתבי נפתלי הרץ אימבר (תל אביב : ועד יובל החמשים להכתב "התקוה", תרפ"ט)
<בראש הספר: "תולדותיו וחייו של נ.ה. אימבר" / מאת אחיו
שמריהו אימבר>
כל שירי נפתלי הרץ אימבר (תל אביב : מ' ניומן, 1950) <ביאוגרפיה
– שמריהו אימבר ; מבוא – דב סדן>
Master of hope : selected writings of Naphtali Herz Imber / edited by
Jacob Kabakoff (New York : Herzl Press ; Madison, N.J. : Fairleigh Dicinson University Press, 1985)
תרגום:
הכוס / מאת אמר קיים ; מתורגם עברית מאת נפתלי הערץ אימבער (ניו יורק : דפוס ס. לוין, 1905)
<עברית ואנגלית עמוד מול עמוד>
גמזו, יוסי.
ה"היפי" הראשון של הספרות העברית. הדואר, שנה 71, גל' ב' (תשנ"ב), עמ' 17־20.
הולצמן, אבנר. אימבר בעבותות
ההמנון. הארץ, תרבות וספרות, א' באב תשנ"א, 12 ביולי 1991,
עמ' <חזר ונדפס בספרו עין בעין :
על עשרים חוקרי ספרות (ירושלים : הוצאת כרמל, תשע"ח 2018), עמ' 55־60>
מאמרים:
אחימאיר, אב"א[א. גיא].
על המשור ועל האיש א. אימבר.חרות, ט"ז באייר תשי"ג, 1
במאי 1953, עמ' 6 <חזר ונדפס בספרו עין הקורא : סופרים וספרים,
עיתונאים ועיתונים (תל אביב : הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, תשס"ג 2003), עמ'
12־13, בשם: נ. ה. אימבר : הימנון לאומי>
אילן, צבי. שיר ומכתב מעזבונו של נ.ה. אימבר. ידיעות אחרונות, י"ז באלול תש"ם, 29 באוגוסט 1980, עמ' 20.
ברזל, הלל. המנון ומאניפסט:
נפתלי הרץ אימבר ...
בספרו: שירת חיבת ציון (תל אביב :
ספרית פועלים, תשמ"ח 1987), בעיקר עמ' 97־104 (וראה במפתח)
ברלוביץ, יפה. משירת חיבת ציון לשירת מולדת : הזמר בעלייה הראשונה כמסד לזמר הישראלי.
ביקורת ופרשנות, כרך 44 (תשע"ב), עמ' 13־59.
גראייבסקי, פנחס בן צבי.
נפתלי הרץ אימבר, בעל "התקוה" : לשנת השמונים להולדתו. דבר,
י"ז בטבת תרצ"ו, 12 בינואר 1936, עמ' 4.
הכהן, אליהו. "על הררי ציון" : בחיפוש אחר המנון לאומי. בתוך:
לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה : עיון בין תקופות / עורכת יפה ברלוביץ ; עורך משנה, יוסף לנג (תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ע 2010), עמ' 223־247.
הראל, שלמה. מורשת, תרבות ופואטיקה דורית : יהודי ספרד בראי השירה העברית.
מהות, חוב' ח-ט (תשנ"א-תשנ"ב), עמ' 87־95 <על שירתם של יהודי ספרד אצל מיכ"ל, אימבר ופיכמן>
<הופיע גם בתוך "תרבות יהדות ספרד" : ספר הקונגרס הבינלאומי הראשון, תל-אביב, תמוז תשנ"א, יולי 1991 / עורכת - אביבה דורון (תל-אביב: הוצאת מכללת לוינסקי לחינוך, תשנ"ד>
זילברשלג, יצחק. פרשה סתומה ביצירתו של אימבר.
דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות (תשל"ג 1973), כרך ג' (תשל"ז 1977), עמ' 159־164 <על נסיונו שנכשל לערוך כתב-עת לענייני קבלה, "אוריאל">
*
חבר, חנן. ראשית השירה העברית בארץ ישראל. בתוך:
עתות של שינוי : ספרויות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים - גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשס"ח 2008), עמ' 209־231.
לוין, ישראל.
מקודש לחול – הגאולה בשירת "חיבת-ציון". בספרו: תנים וכינור : חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה
העברית הלאומית (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998), עמ' 320־327.
מלאכי, אליעזר רפאל. על ה"ברקאי" (החדש) של נ.ה. אימבר.
בצרון, כרך ס"א (תש"ל), עמ' 259־262.
מלאכי, אליעזר רפאל. שירי נ.ה. אימבר על פרעות קישינב. ברקאי, כרך מ"א (ערה"ש תשל"ד 1973), עמ' 53־55.
נחשון, גד. מחבר "התקוה" כפופוליסט אמריקני : פרק לא ידוע
בחיי נ. ה. אימבר. מולד
(סדרה חדשה), כרך ח (לא), חוב' 39־40
(249־250) (תש"ם 1980), עמ' 189־196.
נחשון, גד. "אוריאל" - הירחון היהודי היחיד ל"מדעי הקבלה". קשר, גל' 18 (1995), עמ' 62־65.
נחשון, גד. היהודים האדומים : התדמית של יהודי תימן בעיניו של נפתלי הרץ אימבר "בעל התקווה".
מאזנים, כרך ע"א, גל' 3 (תשנ"ז), עמ' 19־20 <גירסה אחרת הופיעה ב"תימא", כרך ו' (תשנ"ח)>
עינב, יצחק. נפתלי הרץ אימבר : הביטניק העברי הראשון.
הארץ, מוסף שבועי, י"ז באדר ב' תשל"ו, 19 במארס 1976, עמ' 20, 21.
עינב, יצחק. מכתבים של נפתלי הרץ אימבר אל זאנגוויל.
הציונות, כרך ד' (תשל"ו), עמ' 363־390.
קבקוב, יעקב. מאיגרותיו של נפתלי הרץ אימבר. הדואר, שנה 58, גל' ל"ו (כ"ב
באלול תשל"ט, 4 בספטמבר 1979), עמ' 611־613.
קבקוב, יעקב. שירת אימבר באמריקה. הדואר, שנה 58, גל' ל"ח
(כ' בתשרי תש"ם, 19 באוקטובר 1979), עמ' 653; גל' ל"ט (ח' בחשון תש"ם, 26
באוקטובר 1979), עמ' 666־667.
קבקוב, יעקב. נ. ה. אימבר בעיני
בני דורו. הדואר, שנה 59, גל' א' (י"ט בחשון תש"ם, 9 בנובמבר 1979), עמ'
8־9; גל' ב' (כ"ו בחשון תש"ם, 16 בנובמבר 1979), עמ' 23־25;
גל' ג' (ג' בכסלו תש"ם, 23 בנובמבר 1979), עמ' 38־39.
קבקוב, יעקב. מסביב לבעל
"התקווה". הדואר, שנה 60, גל' י"ד (ט' באדר א' תשמ"א, 13
בפברואר 1981), עמ' 215־217 <כולל פרסום ראשון של שירו "גוי ואל היו" הנמצא באוסף שמ"ר שבארכיון ייוו"א>
קבקוב, יעקב. שירי נ.ה. אימבר שלא כונסו.
באורח מדע : מחקרים בתרבות ישראל, מוגשים לאהרן מירסקי / ערך צבי מלאכי (לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ו), עמ' 553־588.
קבקוב, יעקב. תעלומת האוטוביוגרפיה של נ.ה. אימבר. זהות, כרך ה' (תשמ"ח), עמ' 71־74.
שהם, ראובן. שירת נ. ה. אימבר -
שירת 'ברקאי!'. בספרו:
בדרך הקשה : עיונים בשירה ... (תל אביב
: פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תש"ן 1990), עמ' 67־90.
שילוני, בן-עמי.
הרימו קול ליפן ושריו.הארץ, תרבות וספרות, י"א בסיון
תשע"ה, 29 במאי 2015, עמ' 4 <על שירי הלל ליפן שכתב נ"ה אימבר בעקבות
הניצחונות היפניים על רוסיה במלחמת רוסיה-יפן הראשונה (1904־1905) בספרו
"ברקאי השלישי">
Abrahams, Israel.Imber's song. In his: By-paths in Hebraic Bookland (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1920), pp.
359-364.
Bloom, Cecil. Naftali Herz Imber and Hatikvah: the "erratic genius," the national anthem, and the famous melody.
Midstream: a quarterly Jewish review, vol. 58, no. 2 (2012)
Einav (Winehouse), Yitzhak. Naphtali Herz Imber - Israel Zangwill : a correspondence.
Studies in Zionism, vol. 4 (1981), pp. 185-213.
Gartner, Lloyd P. Naphtali Hertz Imber – populist. Michael, vol. 3 (1975), pp. 88-100 *
Hever, Hannan. The beginning of poetry in Eretz Israel.
In: Jewish literature and history : an interdisciplinary conversation / edited by Eliyana R. Adler and Sheila E. Jelen (Bethesda, Md. : University Press of Maryland, 2008), pp. 153-176.
Kabakoff, Jacob. Naphtali Herz Imber as a Yiddish poet. Identity and ethos : a Festschrift for Sol Liptzin on the occasion of his 85th birthday / edited by Mark H. Gelber (New York : Peter Lang, 1986), pp. 49-67.
Silberschlag, Eisig. Hatikvah : anthem and author. Hebrew Abstracts, vol. 16 (1975), pp. 11-18.
Winehouse, B. Naftali Herz ("Hertzele") Imber. Jewish Quarterly, vol. 24,no. 3 (1976), pp. 6-9.
על "מבחר כתבי נפתלי הרץ אימבר" (תרפ"ט)
ר' בנימין.ברקאי (לצאת שירי אימבר על-ידי ועד היובל).
מאזנים, שנה ראשונה, גל' א (ג' באדר ב' תרפ"ט, 15 במארס 1929),
עמ' 15־16.
על "Master of hope" בעריכת יעקב קבקוב
קרסל, ג.התקווה.מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, א' בטבת תשמ"ו, 13
בדצמבר 1985, עמ' 27, 28.
נפתלי הרץ אימבר
נולד בזלוצ'וב, מזרח גליציה, בל' בכסלו, שבת חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856, לאביו שמואל יעקב ולאמו האדל בת יעקב צבי שורץ.
בילדותו הצטיין בכשרונות בלתי-מצויים, ולפי עדות אחיו, 