חנה הרציג. הקול האומר: אני : מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים /
חנה הרציג. -- רמת-אביב, תל-אביב :
האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ח 1998.
407 עמ'. -- (האוניברסיטה הפתוחה ; קורס 10477) The voice saying: I : trends in Israeli prose fiction
of the 1980's / Hanna Herzig
בשנות השמונים
התחולל בסיפורת הישראלית מפנה שאינו קל לתמצות: הפריחה האדירה הניבה דרכי
כתיבה מגוונות, המתפרשות מ"זכרון דברים" החובק-כל ליעקב שבתאי, ועד ליצירותיהם הצנומות
של הסופרים הצעירים הרבים שהחלו את דרכם באותן שנים.
למרות השוני בין הסופרים, אין עוררין על כך שבשנות השמונים
התחילו "לכתוב אחרת". הספר הזה מתמקד בעיקר בסופרים אשר בישרו את הכתיבה
האחרת ואפשרו את התחוללותה. על-פי התפיסה המוצגת בו, שנות השמונים לא היו
שנים של מהפך חד, אלא שנים של מעבר הדרגתי, של מיזוג בין דרכי כתיבה ישנות
וחדשות, שנים שבמהלכן אכן התגבשה כתיבה אחרת – אך לא מנותקת לחלוטין מדפוסי
העבר, ורחוקה מלהיות מקשה אחת.
הדיון ביצירות מתחקה אחר השינויים באקלים התרבותי והחברתי,
שסללו את הדרך בפני הכתיבה החדשה של הסופרים הצעירים. "התהליך הנורא של
ההתפרמות וההתפוררות", שהוצג בכאב כה רב ב"זכרון דברים", מוביל, לפיכך,
לתהייה המסתכמת בכותרת ספרה של אורלי קסטל-בלום: "היכן אני נמצאת?".
תוכן העניינים:
פתח דבר (עמ' 7־8)
פרקים 1־2. מבוא (עמ' 9־98)
ממעוף הציפור (עמ' 13־17)
1. מושגי יסוד ותמרורי דרך: מסיפורת שנות השישים לסיפורת שנות
השמונים (עמ' 19־37)
2. הסופרים המרכזיים: חתכי רוחב (עמ' 39־70)
3. הסיפורת החדשה (עמ' 71־98)
