צור שיזף, סופר ועיתונאי נולד בירושלים ב־1959 להוריו, הארכיאולוג שמעון אפלבאום ואימו, הסופרת שושנה בת־ציון. ב־1984 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בכמה חוגים: ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה פיזית, היסטוריה של ארץ ישראל, תיאטרון וביולוגיה. ב־1987 עבר למכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באותה אוניברסיטה, שם אף פעל כעמית מחקר. במהלך לימודיו החל לכתוב במגזין מסע אחר ואף היה חבר המערכת. במקביל כתב בשורה של עיתונים וכתבי־עת, ובהם הארץ, ידיעות אחרונות, פרוזה, חדשות וכן באתרי אינטרנט. רוב רשימותיו נסבו על מסעות שערך במחוזות פחות ידועים על פני כדור הארץ. בין השאר תיאר את מסעותיו למקומות הבאים: דרך המשי (1991), סומליה (1992), מערב־סין (1994), המלחמה בצ׳צ׳ניה (1995), מלחמת האזרחים בסודן (1996), רעידת האדמה באפגניסטן (1998), קוסובו (1999), ועוד. הוא צילם ותיעד בווידיאו ובסטילס את הנופים הפיזיים והאנושיים שבהם ביקר, והציג את רשמיו גם בתערוכות צילום ובהרצאות. בשנים 2000–2001 יצר סרטי מסע גם לערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק. ב־2008 הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום סרטו התיעודי ״טיול בעיראק״, שנוצר בנסיעתו למדינה זאת, שאליה יצא ביום הכיבוש האמריקני את בגדאד.
    רשימות המסע שלו כונסו בכמה ספרים: ספר־ים – מסע לאורך חוף הים הישראלי (1991); דרך המשי (1992); כשפים בוואנקבמבה (1997); שאנטי שאנטי בלגן – מסע ישראלי בהודו (2004), ועוד. בנוסף פירסם שני ספרי מסע שאינם מקבץ רשימות: סיני ומצרים (1994) וירדן (1995).
    כתב גם כמה ספרי פרוזה: נמר בהרים (הקיבוץ המאוחד, 1988), המגולל את סיפורם של בדווים על רקע נופי המדבר והטבע שבו; הרקדנית (1992), רומן ארס־פואטי על רקע תל אביב, הנמסר, כמו סיפורים קודמים של שיזף, על ידי הדמויות עצמן; בודהא האדום (1995), המספר על מסעו של גבי, ישראלי צעיר, בהר הנגב ובהימלאיה; אהבה על קו השבר (1998), המתאר את עולמם המסויט של ניצולי קרבות, שנקרעו מיחידותיהם ואינם מסוגלים עוד לשוב לחיים נורמליים; סערה היא מקום רגוע בשבילנו (2000), העוסק בשלושה גברים, פליטים של הסכסוך הישראלי־ערבי, הבוראים לעצמם עיר מקלט בעמק נעלם אי־שם בנגב, ובעיתונאית הרפתקנית הפולשת לשם וטורפת את השלווה; האיש המאושר (2007), המתרחש גם כן בנגב ומתאר מרד בדווי נרחב נגד מה שנתפש על ידי עדה זו כרמיסת זכויותיה; שני ספריו הבאים כוללים אגדות טבע ארץ־ישראליות: השד מהסטף (2016) והתנין מנחל תנינים (2019). בשלהי 2024 יצא לאור ספרו ההרפתקנים, רומן מסע גדול המשתרע על פני יותר ממאה שנים בין המהפיכה הרוסית של 1917 ועד לישראל של השבעה לאוקטובר 2023.
    כתיבתו של שיזף רהוטה ומהוקצעת. סגנונו מדויק, מאופק ואמין הן מבחינת תיאור העולם הפיזי והן מבחינת תיאור העולם הנפשי של גיבוריו, שאותו הוא חושף במשורה. אפשר לשייך את כתיבתו לנוסח הכתיבה הגברי, שאחת מדוגמאות המופת שלו היא סיפוריו של ארנסט המינגוויי. כתביו, לסוגיהם השונים, עיצבו במידה רבה את ספרות המסע הישראלית והעשירו את הזרם הרומנטי בספרות העברית, הרואה בטבע ביטוי לצד החיובי באופיו של האדם. ב־2009 זכה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים על שם לוי אשכול. כיום שיזף הוא כורם ויינן.

נכתב על־ידי אמנון ז׳קונט עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה] 

• נמר בהרים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ח 1988) <שני רומנים קצרים>
• הרקדנית (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ב 1992) <רומן>
• בודהא האדום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995)
• אהבה על קו השבר : רומאן (תל־אביב : חרגול, תשנ״ח 1998)
• סערה היא מקום רגוע בשבילנו (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ס 2000)
• האיש המאושר (תל־אביב : חרגול : עם עובד, תשס״ז 2007)
• אשת הטייס שנעלם (תל־אביב : חרגול : עם עובד, תשע״א 2011) <עריכה – אלי הירש>
• דאעש : מסע אל מפתנו של השטן (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ו 2016)
• השד מהסטף : אגדות טבע ארץ־ישראליות (מצפה רמון : אגדות – ספריית מסעות, תשע״ז 2016) <איורים – דניאלה רוג׳רי־יפה>
• התנין מנחל תנינים : אגדות טבע ארץ־ישראליות (מצפה רמון : אגדות – ספריית מסעות, תשע״ט 2019) <איורים – דניאלה רוג׳רי־יפה>
• ההרפתקנים (מצפה רמון : ספריית אגדות, תשפ״ה 2024)

• ספר־ים (תל־אביב : אור־לי פקר, 1991) <צילום – יורם בוזגלו>
• דרך המשי (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1993)
• הדרך לאושר : מסע במדבריות (ירושלים : כתר, 1994)
• כשפים בוונקבמבה (ירושלים : כתר, 1997)
• הפנאמריקנה : מסע במרכז אמריקה (ירושלים : כתר, 2001)
• שאנטי שאנטי בלגן : מסע ישראלי בהודו (תל־אביב : חרגול, 2004)
• סוף הדרך : מותה של מדינה (תל־אביב : עם עובד, תשס״ז 2007) <עורך – דן דאור> <במסע ביקורתי בישראל של 2003–2006 המחבר בוחן את ההנחות שהביאו להרס הנוף, לבזבוז המשאבים ולהשחתת החלום הציוני>

• סיני ומצרים (ירושלים : כתר, 1994)
• ירדן (ירושלים : כתר, 1994)

• אתר הבית של צור שיזף