אמנון ז׳קונט, סופר, עורך ומבקר ספרות, נולד ברמת־גן בכ״ט באלול תש״ח, 3 באוקטובר 1948 למשפחה שמוצאה בלגי. החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, אך עקב פציעתו במהלך שירותו הצבאי נאלץ להפסיק את הלימודים. הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת תל־אביב. היה פעיל בשוק ההון, הביטוח והנדל״ן. החל לכתוב ב־1980. פירסם תשעה ספרים: ״פסק זמן״ (עם עובד, 1982), שתורגם לאנגלית ב־1986 וראה אור בהוצאת המילטון; ״איש הסגריר״ (1987); ״אחרון המאהבים החכמים״ (1991), שהוא הספר שמזוהה עמו יותר מכול וזכה להצלחה הגדולה ביותר; ״מלכודת דבש״ (1994); אוסף הסיפורים ״מוכן לחיים״ (2000); ״מבוא לאהבה״ (2001); ״ש׳ כמו שקר״ (2004), שאותו כתב עם בת זוגו, ורדה רזיאל ז׳קונט; הספר העיוני־כלכלי ״עובר ושב: סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה״ (2009); ו״חידת מותי״ (2009). ספריו וסיפוריו תורגמו לכמה שפות אירופיות וכן לסינית וליפנית. את סיפוריו הקצרים פירסם ב״מעריב״, ״ידיעות אחרונות״ ו״מוניטין״.
    כותב ספרות מתח פסיכולוגית. רוב ספריו הגיעו לרשימת רבי־המכר. מ־1988 עורך בהוצאת כתר, וכן, לעתים, עבור הוצאות ספרים אחרות. עם ורדה רזיאל הוא מנחה סדנאות לניהול יחסים ותוכניות ברדיו ובטלוויזיה. ב־2006 החל לפרסם במוסף ״ספרים״ של ״הארץ״ טור בשם ״מתיקיה של ע. צופיה״, שבו מוצגת חידה ספרותית. הוא גם מנחה סדנאות לכתיבת פרוזה, מרצה להיסטוריה ומגיש פינות ספרותיות ברדיו. ב־2012 הקים רשת חברתית תרבותית בשם ״גיבור תרבות״. ב־2012 פרסם את הביוגרפיה ״מאיר עמית – האיש והמוסד״ על ראש המוסד לשעבר. ב־2014 פרסם את ״אביגיל״ ספר בלשי־תנ״כי וספר היסטוריה פופולרי המתבסס על סדרת ההרצאות ״ההיסטוריה סיפור אהבה״.

אמנון ז׳קונט בספריה הלאומית

נכתב על־ידי תמר סתר עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ורדה ואמנון, ויקיפדיה

ספריו:

• פסק זמן (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ב 1982) <עריכה – חיים פסח> <תורגם לאנגלית>
• Borrowed time : a novel / translated By Dorothea Shefer-Vanson (London : Hamilton, 1986)
• איש הסגריר (תל־אביב : עם עובד, תשמ״ז 1987)
• אחרון המאהבים האחרונים (ירושלים : כתר, 1991)
• מלכודת דבש (ירושלים : כתר, 1994)
• מוכן לחיים : סיפורים (ירושלים : כתר, 2000)
• מבוא לאהבה (ירושלים : כתר, 2001) <בעריכת אורי אדלמן>
• ש׳ כמו שקר (תל־אביב : קשת, 2004) <בשיתוף ורדה רזיאל ז׳קונט>
• חידת מותי (ירושלים : כתר, 2009) <עריכה – שירה חדד>
• עובר ושב : סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשיה (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2009)
• מאיר עמית : האיש והמוסד (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2012)
• אביגיל (ירושלים : כתר, 2014) <עריכה – דרור משעני>

עריכה:

• הורים מתגייסים : משפחה, צבא ומה שביניהם / ציפי גון־גרוס (ירושלים : כתר, 2003)
• רצח בבנק ישראל / דב גנחובסקי (ירושלים : כרטא, 2004)
• מאז הלילה ההוא / אביטל דיקר (ירושלים : כתר, 2004)
• זה לא שאני לא אוהבת / אורית הראל (ירושלים : כתר, 2004)
• על החיים ועל המוות / אודי מירון  (ירושלים : כתר, 2004).
• מדריך מנטלי לעיר הגדולה / עמרי מרכוס (קרית גת : קוראים, 2002)
• שחר של יום ישן : המהפכה המדומה במזרח התיכון / אוריה שביט (ירושלים : כתר, 2003)

על המחבר ויצירתו:

• אלבוים, דב. שמי ז׳קונט, אמנון ז׳קונט :  ראיון עמו. במחנה, מס. 7 (23 באוקטובר 1991), עמ׳  35, 37, 48
• בסר, יעקב.  עם אמנון ז׳קונט: העירפול המוסרי שבספרות המתח.  על המשמר, כ״ה בניסן תשנ״ג, 16 באפריל 1993, עמ׳ 19 <ראיון>
• גלילי, לילי.מתח גבוה.  הארץ, מוסף,  28 במארס 1986, עמ׳ 15, 17.
• מוזס, זהבה. פתאום בלי להתכוון נעשיתי סופר.  סוכן הביטוח, חוב׳ 45 (1994), עמ׳ 6-7. <ראיון החודש עם אמנון ז׳קונט>
• עמיר, ירמי.  ורדה ואמנון לנצח, נשיקה במצח : שיחה עם ורדה רזיאל-ויזלטיר ועם אמנון ז׳קונט.   ידיעות אחרונות, 7 ימים, 23 בדצמבר 1988, עמ׳ 20-22
• רזי, שרי.  סופר שהוא ״מוסד״ : שיחה עם אמנון ז׳קונט. מעריב, 4 בדצמבר 1987, עמ׳ ד 7
• לא היה ב״מוסד״.  במחנה, מס. 22 (10 בפברואר 1988), עמ׳ 22-23 <על אמנון ז׳קונט>

• בן-עזר, אהוד. ״פסק זמן״ באנגלית.  עתון 77, גל׳ 75-74 (1986), עמ׳ 4

• ברעם, חיים. הכל צפוי והרשות נתונה.  כותרת ראשית, גל׳ מס. 278 (30 במארס 1988), עמ׳ 72, 73.
• לנדאו, אפי. כובש - אל תעשה.  על המשמר, 8 בינואר 1988, עמ׳ 18.

• ברזני, עדין. ריגול לבני הנעורים. עתון 77, גל' 141 (חשון תשנ"ב, אוקטובר 1991), עמ' 9.
• גור, בתיה.  שבוע של ספרים.  הארץ, 11 באוקטובר 1991, עמ׳ ב 9
• דאור, דן.  מקראות חדשות.  דבר, 18 באוקטובר 1991, עמ׳ 27
• לן, אבי.  כולם משקרים לכולם : ראיון עם אמנון ז׳קונט.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, 20 בספטמבר 1991, עמ׳ 68-67
• לפיד, יאיר. ועכשיו המשפחה.  מעריב, השבוע, כ״ו בתשרי תשנ״ב, 4 באוקטובר 1991, עמ׳ 57
• מלמד, אריאנה. מתח עם ערך מוסף.  חדשות, מוסף, 27 בספטמבר 1991, עמ׳ 42
• ניב, טלי.  במיטבם כל יום.  על המשמר, א׳ בכסלו תשנ״ב, 8 בנובמבר 1991, עמ׳ 20
• קוץ, מרים.  בקרוב הסרט.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י׳ בחשון תשנ״ב, 18 באוקטובר 1991, עמ׳ 25
• שיינפלד, אילן. מקריות היא שם המשחק.  על המשמר, י׳ באדר א׳ תשנ״ב, 14 בפברואר 1992, עמ׳ 20

• לאור, יצחק. מיטיב לדעת אשה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט״ז בחשוון תשנ״ה, 21 באוקטובר 1994, עמ׳ 29
• פלדמן, אביגדור. בלשית בעל כורחה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 90 (י״ג בכסלו תשנ״ה, 16 בנובמבר 1994), עמ׳ 6

• מירן, ראובן. הקסם והשקר.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״ט בכסלו תשס״ב, 14 בדצמבר 2001, עמ׳ 27
• מלצר, יורם. יש ואין ומה שבינהם.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ג בטבת תשס״ב, 28 בדצמבר 2001, עמ׳ 27.

• קרניאל, גל.  הפסיכולוגית מהטלוויזיה, האשה והמיתוס.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 606 (כ״א בתשרי תשס״ה, 6 באוקטובר 2004), עמ׳ 6

• אורן, גיא. רצח בממלכת יהודה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 878 (ו' בטבת תש"ע, 23 בדצמבר 2009), עמ' 6.
• אשד, אלי.  תעמולת בית דוד.  Time Out תל־אביב, גל׳ 369 (26 בנובמבר עד 3 בדצמבר 2009), עמ׳ 114.
• גוברין, נורית.  חפירות הנפש : ארכיאולוגיה וארכיאולוגים בספרות העברית.  האומה, שנה נ״ב, גל׳ 198 (קיץ תשע״ה, מאי 2015), עמ׳ 89–100.
• גלסנר, אריק.  חידה אינטליגנטית.  מעריב, תרבות, י׳ בכסלו תש״ע, 27 בנובמבר 2009, עמ׳ 20־21 <פורסם גם באתרו של אריק גלסנר>

• המכון לתרגום ספרות עברית