דן מירון.
    אמהות מַיסדות, אחיות חורגות  : על שתי התחלות בשירה הארצישראלית המודרנית / דן מירון – תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991.
    302 עמ'.

    בספר שלפנינו שתי מסות נרחבות, המתארות שתי התחלות בשירה העברית: תחילתה של שירת הנשים העברית שהתפרצה אל ספרותנו (שקודם לכן לא ידעה אף משוררת אחת) ו"נתקבלה" ובמידה מסוימת "בוייתה" בשנות העשרים והשלושים; והוכעתה של "שירת תל-אביב", שאף היא חלה בראשית שנות העשרים והגיעה לביסוס ולקביעת-דפוסים בשנות השלושים.
    שתי המסות מתארות זירות של מאבקים, תהליכים דיאלקטיים של עיצוב מיתוסים תרבותיים – המיתוס של ה"נשיות" העברית והמיתוס של "העיר העברית". בשני המקרים מדובר בתופעות תרבותיות עזות קיום, עמוסות מתח וחותרות להבעה ולאישור עצמי, הנתקלות במחסומים לשוניים, תרבותיים, אסתטיים ואידיאולוגיים והנאבקות על זכותן לביטוי ולהכרה. שתי התופעות הללו אינן הוויות הסטוריות חתומות, אלא הן ממשיכות להתהוות ולהתפתח לנגד עינינו.
    בתיאור מסאי מלא תנופה וחיוניות מגיש לנו החוקר-המבקר הידוע תמונות רחבות, מרהיבות של נופי תרבותנו.
    חידוש מפתיע ימצא הקורא ברשימה החותמת את הספר ובה תיאור מפגש ההתוודעות של דן מירון עם יוכבד בת-מרים. בכשרון מספר מעצב כאן המחבר את דמותה של המשוררת הגדולה. הפורטריט אפוף האורצל מביא את הספר לפורקן לאחר האור המושחז, המסמא, השפוך על מרחב העלילות של המסות הראשונות.

מהדורה שנייה מורחבת יצאה לאור ב-2004.

תוכן העניינים:

• אמהות מייסדות, אחיות חורגות : הופעתן והתקבלותן של המשוררות העבריות הראשונות (עמ' 9־177)
      פרק ראשון: המשוררות בָּאוֹת (עמ' 11־42)
      פרק שני: מתוך ההפיכה (עמ' 43־50)
      פרק שלישי: נשים ונשִיוּת בשירת תקופת "התחייה" (עמ' 51־85)
      פרק רביעי: עם כל העניים (עמ' 86־113)
      פרק חמישי: במעלות קדושים וטהורים (עמ' 114־150)
      פרק ששי: "ספר לבן קטן ויקר" (עמ' 151־177)
• עיר ואם, עיר ואש : על שירת תל-אביב בראשיתה (עמ' 179־245)
      א. מעין ביוגרפיה (עמ' 181־184)
      ב. מסורת ללא רובד אידילי (עמ' 184־188)
      ג. בתים–בתים–בתים (עמ' 188־190)
      ד. כיעור, עקרות, סירוס (עמ' 191־195)
      ה. בין החדר לרחוב  (עמ' 195־198)
      ו. מ"עירי העברית" ל"תל כזר" (עמ' 198־205)
      ז. השירה האזרחית (עמ' 205־209)
      ח. מאוטופיה חקלאית לתרבות כרכית ובחזרה (עמ' 209־220)
      ט. עיר עוני גאולה (עמ' 220־228)
      י. בכל זאת יש בה משהו ... (עמ' 228־233)
      יא. אהבת הנפילים (עמ' 233־245)
• אצילות מחייבת (עמ' 247־283)
      הלב הכבוש <על רחל כצנלסון-שז"ר> (עמ' 249־271)
      פני לשניים נגזָרוּ: התוודעות למשוררת <יוכבד בת-מרים> (עמ' 272־283)


• בשולי הספר  (עמ' 284־288)
• מפתח שמות (עמ' 289־302)