יוכבד בת-מרים

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

יוכבד בת-מרים (1901–1980)

<בהכנה>

Yocheved Bat Miriam

    יוכבד בת-מרים (זלזיניאק) נולדה בקפליץ׳, רוסיה הלבנה בי״ד באייר תרס״א, 3 במאי 1901. בגיל שבע-עשרה החליפה את שם משפחתה לבת מרים, כמרים אחות משה המשוררת. למדה פדגוגיה בקראקוב ובאוניברסיטאות של אודסה ומוסקבה. את שיריה הראשונים פירסמה בכתב העת התקופה ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היתה חברה במעגל הספרות ״האוקטובראים העבריים״ ופירסמה את הפואמה ״ארץ״ באנתולוגיית הקבוצה, בראשית. את מרבית שיריה מימיה ברוסיה פירסמה בקובץ שיריה הראשון, מרחוק, שראה אור בארץ ישראל ב-1932 בהוצאת קרן זנגביל בלונדון בהשתתפות אגודת הסופרים בארץ ישראל.
    ב-1926 עברה ממוסקבה לפריז ושנתיים לאחר מכן עלתה לארץ ישראל. הקובץ ארץ ישראל יצא לאור בתל אביב ב-1937, ושלוש שנים מאוחר יותר פירסמה את מחזור השירים ראיון. ב-1942 פורסמה שירתה הארץ-ישראלית בקובץ דמויות מאופק, ובאותה שנה התפרסם גם ספרה משירי רוסיה. ב-1946 פירסמה את שירים לגטו וב-1963 יצאה לאור האסופה שירים בעריכת דן מירון. על פי החלטתה, האסופה אינה כוללת את מרבית שירי מרחוק. ב-1925 ילדה את בתה מריאסה בת מרים כצנלסון, בתו של המשורר שמעון הבונה, חברהּ לקבוצת ״האוקטובראים העבריים״, שנרצח ב-1937 על ידי משטר סטלין. ב-1928, בעת שהותה בפריז, נולד לה ולמשורר חיים הזז בן, נחום הזז (זוזיק). זוזיק נהרג בקרבות מלחמת העצמאות, ובת מרים לא חזרה לכתוב באופן קבוע לאחר מותו. שני השירים היחידים שידוע שכתבה אחרי המלחמה הוקדשו לנתן אלתרמן.
    מבחינה דורית אפשר לשייכה לשירה העברית המודרניסטית ולדורם של שלונסקי, אלתרמן וגולדברג. יצירתה המוקדמת אקספרסיבית וגרנדיוזית ומבטאת רגשות עזים ויצריים תוך מרד בשירה המאופקת ובקונבנציות הבית המרובע. שירתה המאוחרת (בעיקר לאחר מרחוק) קרובה יותר לזרם הסימבוליסטי של בני תקופתה. בשיריה המאוחרים ניתן למצוא שימוש באובייקטים כסמלים להוויות אבסטרקטיות ולחוויות רוחניות. כמו כן מתאפיינת שירה זו בנטייה לחידתיות, פיגורטיביות מופלגת ושימוש רב בסינסתזיות ובמבנים תחביריים היוצרים אליפטיות מורכבת. רוב שיריה (להוציא פרסומים שקדמו לדמויות מאופק, 1942) כתובים במלרע.
    דמות הדוברת בשירים השתנתה והתפתחה במהלך שנות יצירתה. על פי דן מירון (1991), בשיריה הראשונים הציגה עצמה כאישה חזקה, תקיפה ומינית. רות קרטון-בלום (1977) אפיינה את דמותה כשילוב של נביאה ונזירה. בכמה שירים עולה דמותה החצויה. כך למשל בשיר שבחרה לפתוח בו את הקובץ שירים, המסתיים במילים: ״פָּנַי לִשְׁנַיִם נִגְזָרוּ/ מַחֲצִית/ מוּל מַחֲצִית״.
    נושאי שיריה רבים ומגוונים. שירי מרחוק כוללים שירה וידויית לירית, פנייה לישות טרנסצנדנטלית ומושגים מחיי העולם היהודי. בקובץ זה, כמו גם במחזור השירים ״מדרכה גשומה״, מצויים שירי אהבה הכתובים במבנים חופשיים יותר. בשירי האהבה, בשירים לגטו, במחזור ״בסוגר״ ובשירים נוספים ישנן התייחסויות ארס-פואטיות. היא מתייחסת גם לנושאים היסטוריים ולגורל העם היהודי, כך למשל בשירים לגטו. נושא מרכזי אחר בשיריה הוא תיאורי טבע, החושפים יחסי אהבה וקרבה בין המשוררת לנופים של ״שתי המולדות״ שלה. מחזור השירים ארץ ישראל מהווה בעיני רבים את פסגת יצירתה. אלתרמן (1963) כתב על המחזור ש״שעה שאתה קורא זאת נאלמות לרגע דום כל שורות של משוררים אחרים שזימרו ארץ זו״.
    עמדה בקשרים קרובים עם גדולי המשוררים בני זמנה וביתה שימש בית ועד לאנשי רוח ומשוררים, ובכללם נתן אלתרמן, שמעון הלקין, אבות ישורון, אבא קובנר ורחל, לה הקדישה את השיר ״את אינך״ לאחר מותה. ב-1971, במלאות לה שבעים, פירסמה ספרית פועלים את הקובץ זר שירים ליוכבד בת מרים. הספר כולל עשרים וחמישה שירים המוקדשים לה פרי עטם של גדולי המשוררים והמשוררות של התקופה, ובהם: ישראל אפרת, תרצה אתר, אורי ברנשטיין, חיים גורי, אמיר גלבע, ט׳ כרמי וגבריאל פרייל. אבא קובנר הקדיש לה שירים ופואמות ואבות ישורון כתב עליה כמה שירים, כולל ״רחוב יוכבד בת מרים״ (1986).
    על אף מרכזיותה במעגלי התרבות והספרות, התפרסם עד כה רק ספר אחד שהוקדש במלואו לשירתה (רות קרטון-בלום, 1977). דן מירון, בספרו אמהות מייסדות, אחיות חורגות (1991), הציג אותה כאחת מארבע המשוררות הראשונות העבריות המרכזיות. כלת פרס ביאליק לשנת 1964 וכלת פרס ישראל לשנת תשל״ב, 1972.
    יוכבד בת-מרים נפטרה בתל-אביב בי״ח בטבת תש״ם, 7 בינואר 1980.

יצירות יוכבד בת-מרים בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי רננה קידר וורד קרתי שם-טוב עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: תדהר, קרסל, גרנות, ויקיפדיה Jewish Women׳s Archive Encyclopedia, Yivo Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, המכון לתרגום ספרות עברית, Электронная еврейская энциклопедия]
[צילום: ארכיון גנזים]

ספריה:

מרחוק (לונדון : הוצאת קרן זנגויל, בהשתתפות אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל, 1932) <מהדורת צילום יצאה לאור בתשמ״ה בהוצאת הקיבוץ המאוחד>
ארץ ישראל (תל אביב : דפוס אחדות, 1937) <שב ונדפס בהוצאת מחברות לספרות, 1942)
ראיון (תל אביב : הוצאת דבר, 1940)
דמויות מאופק (תל אביב : מחברות לספרות, 1941)
משירי רוסיה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1942)
1943 : שירים לגיטו (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1946)
שירים : אסופה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1963) <מהדורה שנייה יצאה לאור ב-1972>
בין חול ושמש :מבחר מצומצם (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1975)
מחצית מול מחצית : כל השירים (ירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד : מוסד ביאליק, תשע״ד 2014) <עורכת - רות קרטון-בלום, עורך משנה - גדעון טיקוצקי> <כולל - מחוות משוררים ומאמרה של רות קרטון-בלום ״וגדול מנראה הלא-נראה״, על שירת יוכבד בת-מרים>

עריכה:

על המחברת ויצירתה:

ספרים

קרטון-בלום, רות. במרחק הנעלם : עיונים בשירת יוכבד בת-מרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד מסדה, תשל״ח 1977)
על הספר:
- יפה, אברהם ב. שירתה של בת-מרים ותיאורה הביקורתי. מאזנים, כרך מ״ז, גל׳ 5 (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 323–326, 327.*

מאמרים

אוכמני, עזריאל. סיפור מועט על שלושה משוררים ומהם משהו גם עלי. עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 57–70 <על שירתם של אברהם שלונסקי, עזרא זוסמן ויוכבד בת-מרים>
אולמרט, דנה. הפרסונה המיסטית ושאלת היצירה והאהבה בשירת יוכבד בת-מרים. בספרה: בתנועת שפה עיקשת : כתיבה ואהבה בשירת המשוררות הראשונות (תל אביב : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2012), עמ׳ 145–198.
אלתרמן, נתן. כמה דברים בשעה גדולה לשירתנו : עם ספר השירים של י׳ בת-מרים. דבר, כ״ט בטבת תשכ״ג, 25 בינואר 1963, עמ׳ 5 (ב׳מוסף לספרות ולאמנות׳) <חזר ונדפס בספרו ׳במעגל׳ (על שתי מהדורותיו), עמ׳ 82–86>
בלאט, אברהם. בית אבא וארץ-ישראל : שירתה של יוכבד בת-מרים. הצופה, כ״ט בטבת תש״ם, 18 בינואר 1980, עמ׳ 4.
ברזל, הלל. יצירות כפולות מסלול. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, י״ד בניסן תשל״ט, 11 באפריל 1979, עמ׳ 19 <על שיר מתוך הקובץ: ״שירים״>
גורי, חיים. הגבירה : שנה לפטירתה. ידיעות אחרונות, תרבות ספרות אמנות, כ״ו בטבת תשמ״א, 2 בינואר 1981, עמ׳ 20.
גורפיין, רבקה. [על המשוררת ושירה ״לך שרו הרבה״]. בספרה: עם שיר (תל-אביב : עקד, 1967), עמ׳ 12–17.
גורפיין, רבקה. על שני שירים של י׳ בת-מרים. בספרה: אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים (רמת גן : מסדה, 1975), עמ׳ 17–21 <על השירים ״ארץ ישראל״ ו״חוה״>
גורפיין, רבקה. במחיצתה של בת-מרים. על המשמר, דף לספרות, כ״א בשבט תש״ם, 8 בפברואר 1980, עמ׳ 6.
גלבוע, יהושע א. ה״שחורה והדקה מתל-אביב״. מעריב, י״ט בטבת תש״ם, 8 בינואר 1980, עמ׳ 5.
גפן, יהונתן. דמעות בהירות. מעריב, י״א בסיון תשל״א, 4 ביוני 1971, עמ׳ 33 <יוכבד בת-מרים בת שבעים>
גפן, יהונתן. בת השיר ובת מרים. מעריב, ימים ולילות, כ״ט בטבת תש״ם, 18 בינואר 1980, עמ׳ 17.
דור, משה. הפנינה. מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, כ״ב בטבת תש״ם, 11 בינואר 1980, עמ׳ 33.
חבר, חנן. ״משתפך לגדות ימי״ : מים ומיניות בשירת יוכבד בת-מרים. בספרו: קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל-אביב: קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 86–103.
ימיני, בת-ציון. הבינוני הסביל כסוגל סגנוני בשירת בת-מרים. בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ו׳ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2013), עמ׳ 141–156.
ליף, חיים. לזכרה של יוכבד בת-מרים. בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך א׳, חוב׳ 5–6 (336–337) (ניסן תש״ם, מארס-אפריל 1980), עמ׳ 4.
מייזיל, גיטל. דממה ואלם. דבר, משא, כ״א בשבט תש״ם, 8 בפברואר 1980, עמ׳ 18 <תרגום מיידיש על-ידי שמואל נבון>
מירון, דן. ארץ-ישראל בשירי י. בת-מרים. משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה ז, גל׳ 32 (כ״ז בתמוז תשי״ז, 26 ביולי 1957), עמ׳ ב.
מירון, דן. כנפות הארץ : הערות לשירת יוכבד בת-מרים. גזית, כרך טז, חוב׳ ז-ח (קפז-קפח) (חשון-כסלו תשי״ט, אוקטובר-נובמבר 1958), עמ׳ 14–17.
מירון, דן. שירתה של יוכבד בת-מרים. הארץ, כ״ח בשבט תשכ״ג, 22 בפברואר 1963, עמ׳ 10, 15 (במדור ׳תרבות וספרות׳)
מירון, דן. התוודעות למשוררת. מחברות לספרות, חברה וביקורת, חוב׳ 2 (פברואר 1980 תש״ם), עמ׳ 7–12 <פגישה עם יוכבד בת-מרים. נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 59, גל׳ טו (ה׳ באדר תש״ם, 22 בפברואר 1980), עמ׳ 233–236; בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 87–101; בספרו אמהות מיַסדות, אחיות חורגות : על שתי התחלות בשירה הארצישראלית המודרנית (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991), עמ׳ 272–283 ובמהדורה שניה מורחבת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 424–435 ובספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק ראשון (רמת גן : אפיק - ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 9–28> <הגיב על כך משה שמיר ברשימתו ״מחצית עגומה״ - להלן>

מענית, שרה. שירי אמהוּת עבריים: תשתיות, מגמות ותמורות. בתוך: אמהוּת : מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר / עורכת אמיליה פרוני (ירושלים : מכון ון ליר בירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009), עמ׳ 165–194 <ראה במיוחד: ״ייחודה של האמהוּת בשיריה של יוכבד בת מרים״, עמ׳ 173–177>

סדן, דב. בשבחו של פרס: דברים בבית נשיא המדינה בירושלים. משא (מצורף ל׳למרחב׳), גל׳ 27 (ט׳ בתמוז תשכ״ח, 5 ביולי 1968), עמ׳ ב <דברים על חיים גרינברג ויוכבד בת-מרים עם קבלתה את פרס חיים גרינברג; חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 43–45, בשם: גאולת כיסופים>
סדן, דב. בין שירה לשיר: דברים במסיבה לכבודה של י׳ בת-מרים. מאזנים, כרך ל״ב, גל׳ 6 (אייר תשל״א, מאי 1971), עמ׳ 423–425 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977), עמ׳ 45–50, בשם: חירות כפולה>

פורת, אלישע. פגישה אחת שני שירים. מראה: כתב עת לספרות, אומנות והגות יהודית, גל׳ 2 (סתיו תשס״ח 2007), עמ׳ 40–44 <קריאה מאוחרת בשני שירים של אבא קובנר: ״וכך הכרתי את פניך״ ו״וכך הכיר את פניך״> <נדפס גם ב׳שבו: כתב-עת לשירה׳, גל׳ 18 (תורף תשס״ח), עמ׳ 25–29. חזר ונדפס בספרו קריאה מאוחרת : עיונים בשירת אבא קובנר ומסות קצרות על סופרים אחרים (תל אביב : גוונים, תשס״ח 2008), עמ׳ 36–44>

פורת, אלישע. יחסי אבא קובנר ויוכבד בת-מרים בראי שני מכתבים. שבו: כתב-עת לשירה, גל׳ 21 (ערה״ש תש״ע 2009), עמ׳ 25–26.

פלדמן, זיוה. מלים כתובות בשקט צועקות מספר : עיון בשיר גנוז של בת-מרים. מראה: כתב עת לספרות, אומנות והגות יהודית, גל׳ מס׳ 3 (סתיו תשס״ח 2008), עמ׳ 5–14..

קדמי, אילנה. פגישה אחרונה : עם פטירתה. ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, כ״ב בטבת תש״ם, 11 בינואר 1980, עמ׳ 22.

קרטון-בלום, רות. ׳בין שבילי חלום ותוחלת׳ : על שירת יוכבד בת-מרים. מאזנים, כרך ל״ג, גל׳ 1 (סיון תשל״א, יוני 1971), עמ׳ 30–41.

קרטון-בלום, רות. על משמעותם של תוארי-צבע בשירת יוכבד בת מרים. בתוך: מחקרי ספרות : מוגשים לשמעון הלקין / בעריכת עזרא פליישר (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל״ג 1973), עמ׳ 205–223.

קרטון-בלום, רות. האהוב הרחוק והאל המסתתר : עיון בשירת יוכבד בת-מרים. מעריב, ד׳ בתשרי תשל״ח, 16 בספטמבר 1977, עמ׳ 34.

קרטון-בלום, רות. מאחרי המרחק - מרחק יש שני. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ט בטבת תש״ם, 18 בינואר 1980, עמ׳ 21.

קרטון-בלום, רות. דברים על מקל ועל אור. מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, י״ט בטבת תשמ״א, 26 בדצמבר 1980, עמ׳ 35, 38.

קרטון-בלום, רות. ״על מקל ועל אור״ : עיוני סגנון בשירתה של יוכבד בת-מרים. סדן : מחקרים בספרות עברית, כרך 2 (תשנ״ז 1996), עמ׳ 145–151.

קרטון-בלום, רות. אמי, יוכבד בת-מרים : ראיון עם ד״ר מרייסה בת-מרים כצנלסון. סדן : מחקרים בספרות עברית, כרך 2 (תשנ״ז 1996), עמ׳ 153–163.

קריב, אברהם. י. בת–מרים. בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 180–189 <נחתם: סיון תש״א>

קרינסקי, אביבה. ״שמי יוכבד בת נחום זלזניק. מאוד מאוד מבקשת אני לשלוח לי את הוויזה במהירות הכי אפשרית״ : מסע בעקבות חייה הסוערים של יוכבד בת-מרים. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בשבט תשע״ד, 17 בינואר 2014, עמ׳ <ביקור בבלארוס ואוקראינה, המקומות שעיצבו את המשוררת להיות, כפי שאמר נתן אלתרמן, ״אחד המגעים הגדולים והעזים שידע הכינור העברי״>

רבינוביץ, ישעיה. דרכים בשירת יוכבד בת-מרים. מולד (סדרה חדשה), כרך ד׳ (כ״ז), חוברת 21 (231) (אב-אלול תשל״א, אוגוסט-ספטמבר 1971), עמ׳ 276–293.

שועלי, צפי. ״הרינו אומרים בקימוץ רב זה לזה פעמים מעט מהטוב״. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בשבט תשע״ד, 17 בינואר 2014, עמ׳ <שני מכתבים שכתבה המשוררת יוכבד בת מרים לסופר, העורך והמו״ל ישראל זמורה, שהביע צער רב על המראה החולני שלה ועל בדידותה>

שמיר, משה. אל מעבר שיכחה ומוות. מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, כ״ב בטבת תש״ם, 11 בינואר 1980, עמ׳ 33.

שמיר, משה. מחצית עגומה. מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת, כ״ט בסיון תש״ם, 13 ביוני 1980, עמ׳ 37 <תגובה לרשימתו של דן מירון ״התוודעות למשוררת״ - לעיל>

שניר, חיים. בת-מרים כותבת על אלתרמן : הדמות כמדיום המשקף את עולמה הרוחני והפואטי של בת-מרים. מאזנים, כרך ס״ז, גל׳ 9 (אב תשנ״ג, יולי 1993), עמ׳ 3–6 <כולל את שירה של יוכבד בת-מרים ׳נתן אלתרמן׳>

שניר, חיים. ״גחנה אהבותו הרוננת״ : עיון בשיר ״אבא״ מאת יוכבד בת-מרים <מתוך מחזור ״דמויות באופק״>. עלי-שיח, חוב׳ 40 (קיץ תשנ״ח 1998), עמ׳ 74–79.

שרון, יוסף. ״את משוררת, זאת זאת, שלא רואים אותה״. דבר, משא, כ״א בשבט תש״ם, 8 בפברואר 1980, עמ׳ 18 <אבות ישורון משוחח עם יוסף שרון על יוכבד בת-מרים>

Zierler, Wendy. Chariot(ess) of Fire : Yokheved Bat-Miriam׳s female personifications of Erets Israel. Prooftexts, vol. 20, nos. 1-2 (Winter/Spring 2000), pp. 111-138.

על ״1943״

גורפיין, רבקה. ״בת חולין מקודשת״ : עיון ב״1943, שירים לגטו״. בספרה: אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים (רמת גן : מסדה, 1975), עמ׳ 22–29.
Hever, Hannan. Poems to the Ghetto : the poetry of Yocheved Bat-Miriam in the 1940s. In: Jewish women in pre-state Israel ; life history, politics, and culture / edited by Ruth Kark, Margalit Shilo, and Galit Hasan-Rokem (Waltham, Massachusetts : Brandeis University Press, 2008), pages 268-276, 395-396.

על ״שירים״ (1963)

אוכמני, עזריאל. ״להב, להט דחוס״. בספרו קולות אדם : מסות (תל אביב : הוצאת אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת ׳מסדה׳, 1967), עמ׳ 45–64.
בלאט, אברהם. שירת י. בת-מרים. הצופה, עיטורי סופרים וספרים, ב׳ באייר תשכ״ג, 26 באפריל 1963, עמ׳ 4 <חזר ונדפס בספרו בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 113–117>

על ״מחצית מול מחצית״

לאור, יצחק. אתה שירי המגומגם. הארץ, תרבות וספרות, י״ב באב תשע״ד, 8 באוגוסט 2014, עמ׳
לחמן, לילך. גופי מהלך חלול. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (י״ב באב תשע״ד, 8 באוגוסט 2014), עמ׳ 16, 17.
מירון, דן. סדרת מאמרים על שירתה של יוכבד בת-מרים בעקבות ספרה ״מחצית מול מחצית״
א. לא לי היא הברכה, הפגישה לא לי היא. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשע״ה, 8 באוקטובר 2014, עמ׳ 2 <בת-מרים השליכה עצמה אל המים הסוערים של הניגוד בין המודרניות לקדושה כבר במחזור השירים הראשון, שבו נפתחת הקריירה השירית שלה>
ב. למטה, לארץ, ידי יורדות כבדות ולאות. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בתשרי תשע״ה, 10 באוקטובר 2014, עמ׳ 4 <לאחר תקופה של שירה מהפכנית בבריה״מ ניסתה יוכבד בת מרים, אחרי עלייתה לארץ, למחות בשירתה על המקום המוגבל שניתן לנשים בשירה העברית של תקופתה...>
ג. מגילת העצמאות של השירה הנשית. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשע״ה, 15 באוקטובר 2014, עמ׳ 4 <שתי תפניות שהתחוללו בשירת יוכבד בת מרים: מעבר משמי השמים המטאפיסיים אל היום-יום העירוני והפיכת ה״אתה״ ל״אַת״>
ד. הר, גבעה, רצועת חול מסתגפת ללא צל, מעיין ואילן. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתשרי תשע״ה, 17 באוקטובר 2014, עמ׳ 4 <על מחזור השירים ״ארץ ישראל״ שפרסמה בשנת 1937 המשוררת יוכבד בת מרים>
ה. קסם ההימשכות חסרת התוחלת לאלוהים. הארץ, תרבות וספרות, ו׳ בכסלו תשע״ה, 28 בנובמבר 2014, עמ׳ <ב-1940, לאחר ניתוח ואשפוז מיוסר, היה נדמה שקמלה השפה האופיינית של המשוררת. אולם, תוך זמן קצר, זינקה שירתה לגבהים חדשים>
ו. היא היתה הקול האורפיאי בשירה העברית. הארץ, תרבות וספרות, י״ג בכסלו תשע״ה, 5 בדצמבר 2014, עמ׳ 4 <על יצירתה של המשוררת יוכבד בת מרים, עם הוצאת כל שיריה בהוצאת הקיבוץ המאוחד>
הסדרה כונסה בספרו הקול האורפיאי : עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, חלק שני (רמת גן : אפיק - ספרות ישראלית : עילמור, תשע״ז 2017), עמ׳ 319–369.
צימרמן, עקיבא. טובות השתיים : ״לכל אדם יש שם״. האומה, גל׳ 196 (חורף תשע״ה, נובמבר 2014), עמ׳ 130–134.