ארי אבן-זהב (ליאו גולדשטיין) נולד בגראייבה שבפולין בי"ח
בכסלו תר"ס, 28 בנובמבר 1899. קיבל חינוך יהודי-ציוני ופרסם שירים ראשונים בבטאון הנוער העברי בעיירתו. אחרי מלחמת העולם הראשונה יצא ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטת לייפציג. ב-1922 הפסיק את לימודיו כדי לעלות ארצה, והתיישב בירושלים. ב-1924 התמנה למזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית שאך זה נוסדה. בתפקיד זה כיהן עד 1946, ושימש יד ימינו של נשיא האוניברסיטה י"ל מאגנס. ב-1970 השלים במאוחר את לימודיו והוכתר כדוקטור לספרות על ידי הקולג' העברי בבולטימור. נפטר בתל-אביב בב' בחשוון
תשל"ב, 21 באוקטובר 1971 ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
יצירתו הענפה כוללת כארבעים ספרים, הנחלקים לסוגות רבות: רומנים וסיפורים קצרים, שירים, מחזות, פתגמים ומשלים, מונוגרפיות על אישים, וכן ספרי סיפורת לבני הנעורים. גיוון רב ניכר גם בנושאי כתיבתו, המצרפת נושאים אקטואלים והיסטוריים ומעוגנת בזירות גיאוגרפיות שונות. התעניינותו בהווי החיים היהודי העממי הניבה את הספרים
אלה מסעי הזפתים המבוסס על חיי היהודים בעיר מולדתו (1936); ששים שנה ושנה מחיי העגלונים בירושלים (1939) ובסוד עניי הכותל על חיי הקבצנים יוצאי מרוקו בעיר העתיקה של ירושלים (1942). משיכתו לנושאים היסטוריים ניכרת ברומן
ימי דוד (1929) וברומן שיילוק היהודי מוונציה המבוסס על מחזהו של שקספיר (1943). תולדות היהודים במאה העשרים בין רדיפות אנטישמיות בגולה לבין כיסופים לארץ-ישראל משמשות נושא לשורה של ספרים המיועדים ספק למבוגרים ספק לבני הנעורים, וחלקם אף נכתבו בשתי גירסות – למבוגרים ולנוער. ביניהם
מה מליל (1938), המלחמה על הגבול (1939), אדם וספינה
(1941), אלה מסעי דן (1941). ניסיון ייחודי בכתיבתו הוא שמים מאסו הבונים (1941), רומן אוטופי עתידני, מן הראשונים בסוגו בעברית, על האנושות שעברה לחיות בערים תת-קרקעיות.
שירתו של אבן-זהב עוסקת רובה כולה בירושלים כממשות, כסמל וכמחוז-חפץ ליהודים בכל הדורות, והיא חדורה אהבה והערצה לעיר. ספרי השירה שלו הם
בתוככי ירושלים (1927), שער-עמי ירושלים (1938), אַת ירושלים (1940). גם במחזותיו בולט בעיקר הנושא המשיחי-הציוני
(אגרת החיים, 1928; יום ירושלים, 1937), בצד התהייה על טבעו הרצחני מנעוריו של המין האנושי
(הבל, 1935).
הפרוזה של ארי אבן-זהב הייתה פופולרית למדי בזמנה בשל דרך הכתיבה הפשוטה, המתובלת בהומור, והיכולת לרקום סיפורי-עלילה מרתקים, רבי אירועים ומתח. הביקורת, מצדה, לא הרבתה לתת עליו את הדעת, והדבר משתקף במאמר זועם שפרסם ידידו המשורר זלמן שניאור, ובו יצא לתבוע את עלבונו של אבן-זהב מחמת ההתעלמות המתמשכת מיצירתו. אחדים מספריו תורגמו לשפות שונות. במלאת לו שבעים הופיע מבחר כתביו בשבעה כרכים (1969).
The fallen trees / translated by I.M. Lask (Jerusalem : Keren Kayemeth Leisrael, 1936)
רפאל חמיצר (ירושלים : ראובן מס, 1937)
יום ירושלים (תל אביב : יבנה, 1937) <מחזה>
שער-עמי ירושלים (תל-אביב : יבנה, תרצ"ח) <"שירים אלה נתפרסמו ב"העולם" בשנים תרצ"ז-צח">
A Katranyosok kalandjai (Budapest? : Mult es Jovo, 1938)
ששים שנה ושנה (תל-אביב : יבנה, 1939) <רומן>
המלחמה על הגבול (תל-אביב : יבנה, תרצ"ט) <סיפור>
די פעך-אידען : (דזשעגטשארעס) / איבערזעצט פון העברעאיש דורכ'ן מחבר (ווארשע : אחיעבר, 1939)
את, ירושלים (ירושלים : "המדפיס ליפשיץ", ת"ש 1939) <שירים. איורים של יעקב שטינהרט. כולל מבוא מאת דוד ילין "משורר ירושלים">
שמים מאסו הבונים (תל אביב : יבנה, 1941)
אדם וספינה : רומן (תל-אביב : יבנה, 1941)
אלה מסעי דן (תל אביב : יבנה, 1941) <איורים -
נחום גוטמן>
בסוד עניי הכתל (תל אביב : יבנה, 1942)
מה מליל (תל אביב : יבנה, תש"ג) <סיפור>
משא אשכנז (תל אביב : יבנה, תש"ג)
שיילוק : היהודי מויניציה (תל אביב : יבנה, 1943) <רומן>
דמותו של שיילוק ב"הסוחר מויניציה" : מסה (ירושלים : חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תש"ד)
<מסה זו נדפסה ב"תרביץ" י"ג, ב-ג (תש"ב)>
שמים מאסו הבונים (תל-אביב : יבנה, 1945)
בראשית הסער (תל-אביב : יבנה, תש"ה 1945) <"עם הדפסתו בתרצ"ט קראתי לספר "בצלו של צלב-הקרס" ..."; ספור מחיי היהודים תחת שלטון היטלר באוסטריה>
משפט שיילוק (ירושלים : עפר, 1946) (ספרון ידיעות אחרונות)
מעל הר-הצופים (ירושלים : האוניברסיטה העברית, תש"ז) <"השיר לוקח[!] מתוך המחזור 'את, ירושלים', וכן הציורים מאת יעקב שטינהרט". "מנחת-פרידה לאנשי האוניברסיטה העברית בירושלים">
ככל הנערים : ספור בן-זמננו (תל אביב : יבנה, 1947)
Shylock and his daughter : a play / dramatized by Maurice Schwartz ; English translation by Abraham Regelson (New York : Yiddish Art Theatre, 1947)
Thou Jerusalem / translated into English and with an introduction by I.M. Lask ; illustrations by Jacob Steinhardt (Jerusalem : Hamadpis Liphshitz Press, 1947)
A gharry driver in Jerusalem / translated by Sylvia Satten ; wood-cuts by Jacob Steinhardt (Tel-Aviv : Lion the printer, 1947)
אברהמ'לי משמד (בלטימור : הקולג' העברי, תש"ח 1948) <מעובד לנער ע"י צבי טשאק וא. ל. קפלן מתוך הספר
"ששים שנה ושנה">
Jessica, my daughter : a novel / translated by Julian Meltzer (New York, Crown Publishers, 1948)
David and Bathsheba : a novel / translated by I.M. Lask (New York : Crown Publishers, 1951)
David y Betsabe / traducción de M. Luisa Martínez Alinari (Buenos Aires : Ediciones Siglo Veinte, 1953)
David y Betsabe / traducción de M. Luisa Martínez Alinari (México : Latinoamericana, 1954?)
בתוככי ירושלים : כליל סיפורים (תל-אביב : יבנה, 1954)
הסוחר מונציה (ניו יורק : "לדור" שעל יד ועד החינוך היהודי, 1956)
<איורים - דן גלברט >
בלי שמים : מעבד לבני הנעורים על פי הספור "שמים מאסו הבונים" (ניו יורק : הוצאת "לדור" שעל יד ועד החינוך היהודי, 1960)
דויד ובת-שבע : רומן (תל-אביב : יבנה, תשכ"ד 1964)
בונה מקדש מעט : - יהודה ליב מגנס ... (ניו יורק : לדור : שעל יד ועד החינוך היהודי, 1966)
אמרי-פי והגיון לבי (תל אביב : יבנה, תשכ"ז) <לקט פתגמים ורעיונות מאת המחבר>
ירושלים של מטה : טרילוגיה (תל-אביב : עם ספר, תשכ"ט) <ציורי ירושלים / יעקב שטיינהרט>
א. בתוככי ירושלים – ב. בסוד עניי הכתל – ג. ששים שנה ושנה
ירושלים של מעלה (תל-אביב : עם הספר, תשכ"ט 1969) <מבוא 'משורר ירושלים', מאת דוד ילין; איור 'ירושלים מעל הר הצופים', מאת יעקב שטיינהרט>
משלי ארי : או אמרי פי והגיון לבי (תל-אביב : עם הספר, תש"ל 1969)
שיילוק היהודי מוינציה (תל-אביב : עם הספר, תש"ל 1969)
<מהדורה מחודשת>
דויד ובת שבע : רומן (תל-אביב : עם הספר, תש"ל 1969)
<מהדורה מחודשת>
עריכה:
אַלשֵם : דו-ירחון לספרות אַלשֵמית <! ר"ל אנונימית>, חוברת א'
(אדר-ניסן תרפ"ד) (תל-אביב ; יפו : דפוס מ. שהם תרפ"ד)
<יותר לא הופיע>
נאומי הקנצלר של האוניברסיטה העברית <יהודה ל. מאגנס> (ירושלים : האוניברסיטה העברית, תרצ"ו)
<"את החמר הכין לדפוס מר ארי אבן זהב">
גלן, מנחם גרשון. ארי אבן זהב : המספר ומשורר ירושלים (תל
אביב : עם הספר, תש"ל 1969)
מאמרים
גורן, נתן. ארי אבן-זהב : במלאת
לו חמשים שנה. דורות: שבועון
לספרות ולעניני חברה, גל' י"א (י' בכסלו תש"י, 1 בדצמבר 1949),
עמ' 10־11.
גיל, משה. יצירתו הספרותית של א.
אבן-זהב. דפי ניב הסטודנט, שבט תש"א, ינואר 1941, עמ' 8־10
<"מתוך דברים שהושמעו במסיבה שנערכה ע"י ועדת-התרבות של הסתדרות הסטודנטים
לארי אבן-זהב, למלאת שמונה עשרה שנה לעלייתו ארצה ולעבודתו הספרותית">
בן-נחום, דניאל. ירושלים של אבן-זהב. על המשמר, ב' בשבט תש"ל, 9 בינואר 1970, עמ' 6, 7.
שניאור, זלמן.
על ארי אבן-זהב. בספרו: דוד פרישמן
ואחרים (תל אביב : דביר, תשי"ט 1959), עמ' 119־127 <שלושים שנה
לעבודתו הספרותית>
Silberschlag, Eisig.
The Poets of Jerusalem: Asaf Halevi, Jacob David Kamson, Ari Ibn Zahav,
Zerah Halevi, Isaac Shalev.
In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from
1492-1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973-1977), vol. 2, pp. 56-66.