יעקב שטיינברג נולד בבילאיה צרקוב
(׳שדה לבן׳, אוקראינה) בי״ב באלול תרמ״ז, 1 בספטמבר 1887 לאביו השוחט. למד בצעירותו ב׳חדר׳ ובישיבה ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. בגיל 14 עזב את בית אביו ועבר לאודסה. שם נתודע לביאליק., שעודדו
בצעדיו הראשונים בספרות. ב־1903 עבר לוארשה, שם היה מבאי ביתו של י״ל פרץ
והרבה להשתתף בעיתונות העברית והיידית. לאחר שהות קצרה בקייב נסע ללמוד
באוניברסיטת ברן (שווייץ). עם שובו לוארשה הצטרף למערכת העיתון היידי ״דער
פריינד״. ב־1914 עלה לארץ־ישראל, ומאז כתב עברית בלבד. היה מעורכי הירחון ״מאזניים״ ובעל מדור קבוע ב׳דבר׳. ב־1937 הוענק לו פרס ביאליק על כינוס
כתביו. יעקב שטיינברג נפטר בתל־אביב בד׳ בתמוז תש״ז, 22 ביוני 1947.
[מקורות: קרסל,
תדהר, לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה, ITHL,
YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]
אלבג, רוחמה. ״המצב האנושי״ בסיפורי יעקב שטינברג : דרכי עיצובו תפיסתו ומקומו של מצב יסודי בסיפוריו (רמת־גן, תש״ן)
<עבודת גמר (מ.א.)–אוניברסיטת בר אילן, תש״ן>
כהן, אהובה.השפעותיו של אנטון פ. צ׳כוב על דרכי הסיפר בסיפורי יעקב שטיינברג : עיון משווה (רמת־גן, תש״ע 2010) <דיסרטציה–אוניברסיטת בר אילן, תש״ע 2010>
אבישי, מרדכי. העולם בראייה
קודרת : יעקב שטיינברג המשורר, המסאי והמספר. בספרו שרשים בצמרת
: יוצרים בספרות העברית (תל־אביב :
אל״ף, תשכ״ט 1969), עמ׳ 61–71.
אברמוביץ־רטנר, צילה. נערות חיוורות פנים, חנוונים מגושמים ומספר אבירי : עיון בשלושה סיפורים של שטיינברג.
דפים למחקר בספרות, כרך 11 (תשנ״ח), עמ׳ 247–267.
אברמוביץ־רטנר, צילה. בין המספר לבין שירו – לסוגיית הקורלאציה שבין שירה לבין סיפורת.
בתוך: ספר ישראל לוין,
כרך ב׳ : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / [ערכו ראובן צור וטובה רוזן ; עורכת משנה
– חנה דויד] (תל־אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, בית הספר למדעי היהדות ע״ש ח. רוזנברג, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ה 1995), עמ׳ 227–246 <בעיקר על פי שיריהם־סיפוריהם של יהודה עמיחי ויעקב שטינברג>
אונגרפלד, משה. יעקב שטיינברג : עשרים וחמש שנה למותו.
הדואר, שנה 51, גל׳ ל״א (י״ח בתמוז תשל״ב, 30 ביוני 1972), עמ׳ 528–529.
בוכוייץ, נורית. אתוס וטלוס : הדיוקנאות של שטיינברג.
בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת
היהודית, כרך ג / עורכים – אבידב ליפסקר־אלבק, רלה קושלבסקי (רמת־גן :
הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ג 2013), עמ׳ 353–366.
ברזל, הלל. כוחם של מאניפסטיים
ומגבלותיהם: על ״השורה״. בספרו: גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם: עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד
״הכול הולך״ (תל־אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל,
תשנ״ג 1993), עמ׳ 253–287.
ברקאי, עדה. יעקב שטיינברג. בספרה: משקעים
ביאליקאיים בשירת משוררים עבריים בראשית המאה העשרים (1900–1920)
(ירושלים, תשל״ו 1976), עמ׳ 19–112.
הירשפלד, אריאל. דקלים ערופים :
יעקב שטיינברג מבכה את קורבנות חג הסוכות. הארץ, מוסף שבועי,
ט״ז בתשרי תשס״ח, 28 בספטמבר 2007, עמ׳ 12.
זך, נתן. האב המתאפק ועלילת
החיים השלמה : לרשימותיו של יעקב שטיינברג. בתוך: מבחר ליריקה
ורשימות / יעקב שטיינברג (תל־אביב : דביר, תשכ״ג)
<חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳
244–246>
זך, נתן. הקול המחריש : על שירת
יעקב שטיינברג.
יוכני: עתון לספרות, חוב׳
ד׳ (אב תשכ״ג,
יולי 1963), עמ׳ 39–46<חזר ונדפס (כולל
נספח מאוחר) בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳
230–243>
זך, נתן.
החובה לגלות : עם הופעת מבחר שיריו ורשימותיו של יעקב שטיינברג בספריית
״דביר־לעם״. דבר, כ״א בתשרי תשכ״ד, 9 באוקטובר 1963, עמ׳ 7
<נוסח מקוצר חזר
ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳
215–217>
זך, נתן. המבקר כמגלה.
הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באב תשכ״ו, 22 ביולי 1966
<חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳
209–214>
חבר, חנן. בין חיוב הגולה
לשלילתה ב׳מסע אבישלום׳ מאת יעקב שטיינברג. עיונים בתקומת ישראל,
כרך 22 (תשע״ג 2012), עמ׳ 225–259.
טורי, גדעון. באיזו שפה חיזר פיינשטיין אחרי שרה? על
תשתית רב־לשונית לסיפור עברי. העברית שפה חיה: קובץ מחקרים על
הלשון בהקשריה החברתיים־התרבותיים, כרך ה׳ (2010), עמ׳ 239–257
<על לשונם של דוד פיינשטיין ושרה קרלין, גיבורי הסיפור ״מְשַׂחֲקִים״ ליעקב
שטיינברג>
יניב, שלמה. ״בלדות מבית הצורף״ מאת יעקב שטיינברג.
דפים למחקר בספרות, כרך 1 (תשמ״ד 1984),
עמ׳ 173–182 <חזר ונדפס בספרו: הבלדה העברית : פרקים בהתפתחותה (חיפה : הוצאת הספרים של
אוניברסיטת חיפה, תשמ״ו 1986), עמ׳ 218–225>
כהן, ישראל. על יעקב שטיינברג. הפועל הצעיר, שנה
ל״א, כרך ט׳, גל׳ 3 (א׳ בכסלו תרצ״ח, 5 בנובמבר 1937), עמ׳ 8–9 <חזר ונדפס בספרו
הַעֲרָכוֹת וּבָבוּאוֹת (תל־אביב : הוצאת מפיץ הספר, תרצ״ח), עמ׳
127–132, בשם: ״חזון ומסה״>
לוז, צבי. מקבילות : עיון משווה בשיר של יעקב שטיינברג ואברהם בן־יצחק.
ביקורת ופרשנות, גל׳ 6 (תשל״ד), עמ׳ 29–33 <חזר ונדפס בספרו משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 19–30>
לוז, צבי. דיוקנאות מ״שירתנו הצעירה״ : יעקב שטיינברג וזלמן שניאור. בספרו
משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 31–43 <על שיר ט״ו מן המחזור
״מחולות״ של יעקב שטיינברג והשיר ״אני אינני מבכה את החיים״ לזלמן שניאור>
לוז, צבי. האדם ועץ השדה : עיון בשירי אילנות ליעקב שטיינברג ולדוד שמעוני. בספרו
משוואות שיר : מסות על שירה ופרשנות השוואתית, תקופת התחיה (תל־אביב : עקד, תשמ״א 1981), עמ׳ 53–63 <על שיר ד׳ מתוך מחזור השירים
״חרוזים״ ליעקב שטיינברג ו״לא עץ אנחנו״ לדוד שמעוני>
לוז, צבי. יעקב שטיינברג בלשון מסה.
בספרו: הזרימה הדו־סטרית של העברית :
בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳
129–132.
מאירוביץ, דורית. האושר הנבלע
באימה : על שירו של יעקב שטיינברג ״יום־אביב מוקדם״. סימן קריאה,
חוב׳ 16–17 (1983), עמ׳ 321–326 <חזר ונדפס בספרה הנוף הוא הנפש : מסות ומאמרים על משוררים
ושירה (תל־אביב : קשב לשירה, תשע״ב 2011), עמ׳ 19–30>
מגד, מתי.הנזיר הבודד הגאה.דבר, כ״ה בטבת תשי״ח, 17 בינואר 1958, עמ׳ 5, 6; ג׳ בשבט תשי״ח, 24
בינואר 1958, עמ׳ 5, 6 <עם הופעת כל כתבי יעקב שטיינברג>
מזור, יאיר. כאשר תמשש העיוורת בחשכה ועוד בעניין ההטעיה הרטורית : מה לנביא הושע אצל יעקב שטיינברג?
דפים למחקר בספרות, כרך 4 (תשמ״ח), עמ׳ 197–206 <על ״די בלינדע״ (״העיוורת״) ליעקב שטיינברג>
מירון, דן. בין מוקדם למאוחר בשירת יעקב שטיינברג.
הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשכ״ג, 18 בינואר 1963, עמ׳ 10, 15.
מירון, דן. על הנובילה השירית של יעקב שטיינברג.
הארץ, תרבות וספרות, י״ד בניסן תשכ״ג, 8 באפריל 1963, עמ׳ 11; י״ח בניסן תשכ״ג, 12 באפריל 1963, עמ׳ 10.
מנדה־לוי, עודד.
מקום המכתב: אפיסטולריות בסיפורי יעקב שטיינברג. בספרו: על קצה המקום : צדדים במרחב ובטקסט הספרותי (תל־אביב : רסלינג,
2011), עמ׳ 135–144.
נוה, חנה. פוליטיקה של השתקה: משמעותו של העיוורון בסיפורו של יעקב שטיינברג
״העוורת״.
בתוך: ספר ישראל לוין, כרך ב׳ : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / ערכו ראובן צור וטובה רוזן (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ה 1995),
עמ׳ 143–168.
פרי, מנחם.על סיפורו של יעקב
שטיינברג ״העיוורת״. בתוך: מדריך ללקט סיפורים, תשכ״ז : חוברת
עזר למורים (תל־אביב : משרד החינוך והתרבות, היחידה לחינוך חברתי בבתי הספר
העל־יסודיים : תרבות וחינוך, הוצאת ספרים, 1967), עמ׳ 3–39.
צמח, שלמה.
יעקב שטינברג.הפועל הצעיר, שנה 16, גל׳ 26–27 (ג׳ בסיון
תרפ״ג, 18 במאי 1923), עמ׳ 14–18 <חזר ונדפס בספרו ילקוט מסות
/ ליקט והוסיף מבוא והסברים
א. ב. יפה (תל־אביב : יחדיו ואגודת הסופרים
העברים בישראל, 1966), עמ׳ 72–88>
קומם, אהרן. הסיפור
הדראמטי־טראגי ״בת הרב״ מאת יעקב שטיינברג. בתוך: פרקים
נבחרים בסיפור העברי הקצר :
ראשית המאה העשרים / צוות הקורס: מנוחה גלבוע, רות לורנד (תל־אביב :
האוניברסיטה הפתוחה, תשל״ט 1979), יחידה 7 (30 עמ׳)
קומם, אהרן. על גבול המיתוס – עיון בסיפורו של יעקב שטיינברג
״החג׳
מחפצי־בה״.
בקורת ופרשנות: כתב־עת למחקר ספרות עם־ישראל, חוב׳ 13–14 (סיון
תשל״ט, יוני 1979), עמ׳ 93–130.
קומם, אהרן. הביקורת של יעקב
שטיינברג על סופרי יידיש אחרים. ספר יצחק בקון : פרקי ספרות ומחקר / ערך
אהרן קומם (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשנ״ב
1992), עמ׳ 229–239.
קומם, אהרן.החכם והכסיל.הארץ, תרבות וספרות, י״ב באב תשס״ז, 27
ביולי 2007, עמ׳ 4 <שיר מתגרה, כאילו הושפע מהאווירה הצינית של שנות השישים, שכתב יעקב שטיינברג בן ה־23. במלאות 120 שנה להולדתו ושישים שנה למותו>
קצנלסון, גדעון. מונוגראפיה על יעקב שטיינברג.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל״ח, גל׳ 3 (1974), עמ׳ 169–177.
קריב, אברהם.יעקב שטיינברג.מאזנים, שנה א, גל׳ א (י״ב בתשרי תש״ח, 26 בספטמבר 1947), עמ׳ 6–9 <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל־אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳
148–156>
שחם, חיה. גלוי וסמוי בסיפור הריאליסטי: על תבניות התשתית ודרך תפקודן בסיפור
״הצעיף האדום״ ליעקב שטיינברג.
עלי שיח, חוב׳ 15–16 (1982), עמ׳ 48–54 <כולל נספח: בין ״הוילון האדום״ [לברבי ד׳אורבילי] ל״צעיף האדום״>
<חזר ונדפס בספרה קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳
64–74, בשם ״תעלומת הצעיף וחידת הנערה״>
שחם, חיה. ״מלבושי רזים״ : לכתוב את ארץ ישראל
קצת אחרת : על ״החג׳ מחפצי–בה״ מאת יעקב שטיינברג.
בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת
היהודית, כרך ג / עורכים – אבידב ליפסקר־אלבק, רלה קושלבסקי (רמת־גן :
הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשע״ג 2013), עמ׳ 335–351.
שניאור, זלמן.על
יעקב שטיינברג. בספרו: דוד פרישמן ואחרים
(תל־אביב : דביר, תשי״ט 1959), עמ׳ 129–145 <נחתם: ברלין, תמוז תרפ״ג>
שקד, גרשון. תהליכי הנפש: ״מות
הזקנה״, מאת יעקב שטיינברג. בספרו: על סיפורים ומחזות
: פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 99–110.
תורן, חיים. יעקב שטיינברג.
מצודה,
ספר ה–ו (תש״ח 1948), עמ׳ 631–633.
Silberschlag, Eisig.
Poet in prose: Jacob Steinberg.
In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from
1492–1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973–1977), vol. 2, pp. 27–33.
כהן, ישראל. ספר הגות. הפועל הצעיר, שנה כ״ז, כרך
ה׳, גל׳ 45–46 (כ״ט באלול תרצ״ד, 9 בספטמבר 1934), עמ׳
18–19 <חזר ונדפס בספרו
הַעֲרָכוֹת וּבָבוּאוֹת (תל־אביב : הוצאת מפיץ הספר, תרצ״ח), עמ׳
122–126>
על ״ספורים״, כרך ב׳ מתוך ״כתבי יעקב שטיינברג״ (תרצ״ז)
ברש, אשר. [עם שירי יעקב שטינברג האחרונים]. בתוך:
שירים אחרונים / יעקב שטינברג (תל־אביב : הוצאת החברה למפעלי ספרות של אגודת הסופרים העברים, תש״ח),
עמ׳ 5–6 <חזר ונדפס בתוך כתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל־אביב : הוצאת
מסדה, תשי״ז), עמ׳ 41.
על ״העיוורת, בת הרב, בת ישראל, בין לבני הכסף״
מיטרני, נירית. ״חתיכת בשר ועיניים״ : על היסוד הדיאלקטי בסיפור
׳בת
ישראל׳ של יעקב שטיינברג. עלי
שיח, חוב׳ 41 (חורף תשנ״ט 1998), עמ׳ 21–35.
מלצר, יורם. קלאסיקה נגישה בעברית חיה. מעריב, מוסף שבת
– ספרות וספרים, י׳ באדר תשס״ב, 22 בפברואר 2002, עמ׳ 26.
שאול, רבקה. קסם ללא נמען. מקור ראשון,
שבת, ח׳ בטבת תשס״ז, 29 בדצמבר 2006, עמ׳ 18–19 <על דמות אחת
בסיפורי שטיינברג ועל תהליך מתמשך של הבנת סיפור – על הסיפור ״בת ישראל״>