אופנהיימר, יוחאי.
מעבר לגדר : ייצוג הערבים בסיפורת העברית והישראלית (1906־2005) / יוחאי אופנהיימר. -- תל אביב : עם עובד : המכללה האקדמית ספיר, תשס"ח 2008.
586 עמ'. -- (ספרית ספיר)
Barriers : the representation of the Arab in Hebrew and Israeli fiction, 1906-2005

"את ההיסטוריה הפלסטינית ובמיוחד את הנכבה הצליחה הסיפורת העברית לעקוף, אם לא למחוק; והשקיעה בכך דמיון ומאמצים עצומים."
    "ייצוג העניין הערבי בסיפורת העברית של המאה העשרים משקף את הדימוי העצמי הציוני של החברה היהודית בימי המדינה-בדרך ולאחר מכן – של החברה במדינת ישראל. מעבר לגדר עוקב אחר ייצוגיו של נושא זה בשלביו השונים. בשנים האחרונות רווחה ההנחה, כי במאה העשרים התחולל בארץ-ישראל תהליך של מעבר מחברה המייצרת אידיאולוגיה המונית – ציונית-התיישבותית – לחברה המייצרת אוסף מגוּון של סיפורים המערערים כל אחידות ורציפות. על רקע זה בוחן יוחאי אופנהיימר את היחס אל הציבור הערבי-הפלסטיני, ושואל: האם גם במסכת זו הסתמנה תמורה דומה? האם הערבי בספרות הישראלית של ימי המדינה נתפס באורח שונה מהדרך שבה נתפס והוצג בתקופת היישוב? מה היתה השפעת חילופי הדורות הספרותיים ושינויי הנורמות הסגנוניות על דרכי ייצוגו בסיפורת? כיצד הכתיבה המזרחית פתחה דרך לייצוגו של הערבי, שהיתה זרה לסופרים ציונים שרקעם מערבי? מה תרומתם של יוצרים ערבים בעברית לגיבושה של פרספקטיבה מובדלת ומובחנת מכתיבתם של יוצרים יהודים?הדיון שמציע כל אחד מהפרקים התקופתיים מביא בחשבון את מכלול היצירות שנתפרסמו באותן שנים כדי להצביע על דפוסים נרטיביים משותפים, המופיעים בו בזמן בסיפורים שהם שונים לחלוטין אלה מאלה מבחינה אידיאולוגית או פואטית. חשיפת הנרטיבים המשותפים מבהירה את ערוצי הדיאלוג הפנים-תקופתיים ואת הפולמוסים הספרותיים הסמויים, כמו את המימושים השונים באיכותם של נרטיבים אלה. בסיכומו של דבר, בדיקת ייצוגים שונים של הערבי מאשרת את ההנחה על אודות התמורות הפנימיות שעברה התרבות הישראלית, אך עם זאת חושפת את מחסומיה הקבועים, אשר משמרים דימויים ונרטיבים אוריינטליסטיים החוזרים ומופיעים בתקופות שונות.מעבר לגדר הוא חיבור מקורי וחדשני המעלה תרומה חשובה לחקר הספרות העברית."

תוכן העניינים:

• פרק 1: מבוא – מתוך "בית הסוהר של השפה" (עמ' 9־21)
  הדגם האוריינטליסטי (עמ' 10־11)
  התפתחות הידע האוריינטליסטי בספרות העברית: מאפיינים וכרונולוגיה (עמ' 11־17)
  בין הנרטיב הלאומי לאוניברסלי (עמ' 18־20)
  המצאי (עמ' 20)
  פרקי הספר (עמ' 20־21)
• פרק 2: "השאלה הנעלמה" בסיפורת העלייה הראשונה (עמ' 22־51)

אוריינטליזם בפובליציסטיקה של ראשית המאה	22
נטרול קנה המידה הלאומי	26
האם לבני ערב יש תודעה היסטורית?	30
מספֵּר יהודי	34
שיח התשוקה	35
לאומיות לשונית-טריטוריאלית או לאומיות אתנית	39
חיקוי דו-כיווני	42
ערבית כקישוט	44
המרחב המנוכס והמרחב המאוים	46
פרק 3: "מן הערבי הפרא למדתי דבר מה" – סיפורת העלייה השנייה	52
העלייה השנייה והשאלה הערבית	53
הערבי כמושא לחיקוי	56
הפרא האציל	58
גופו של הערבי	60
גבולות הפרשנות	62
ערבית בפיו של יהודי, עברית בפיו של ערבי	70
ארוטיקה	75
פרק 4: הערבים בעיניים מזרחיות – יצירתם של בורלא ושמי בשנות העשרים והשלושים	82
פובליציסטיקה מנקודת מבט מערבית	82
הנובלות הערביות של בורלא ושמי	85
פיצול הסובייקט הלאומי ונקודת המבט המזרחית אצל בורלא בשנות העשרים	92
ממזרחיות ללאומיות לאחר מאורעות תרפ"ט	102
פרק 5: הז'אנרים משתנים, הערבים לא – סיפורת תקופת המנדט	110
תפקידו של סופר עברי	113
א. הז'אנר הארץ-ישראלי בשנות בעשרים והשלושים	115
רבינוביץ' ויחסו לאקזוטיקה הערבית	115
הבדווי כאידאל אנכרוניסטי	119
ייצוג כפול	122
גבורה ופרגמטיות	126
עגנון ולבושה האגדי של הפרגמטיות	131
רטוריקה ערבית	135
האידאולוגיה של הייצוג הז'אנרי	137
ב. ערבים בסיפורת הציונית-אקספרסיוניסטית	139
ביסטריצקי והגבולות הלאומיים	139
ש' שלום ונקודת המבט האנטי-הומניסטית ביחס למאורעות תרפ"ט	142
ג. הייצוג האירוני	148
שנהר והאירוניה האלגורית	148
הגרוטסקה האוריינטליסטית בסיפורי חורגין	156
פרק 6: יזהר וייצוג הערבי בסיפורת של מלחמת העצמאות	166
"הגיבור החדש – האיש המנצח"	168
"גירשנו וגם ירשנו"	170
ארבעה ערוצי תקשורת	174
במלחמה כמו במלחמה	177
לדמיין נקודת מבט של קורבן	180
דיבור בזמן מלחמה	182
קול חצוי – אידאולוגיה חצויה	185
הרומנים של שנות החמישים בעקבות "חרבת חזעה" ו"השבוי"	188
פרק 7: הערבי כרות הלשון בסיפורת שנות השישים	196
המעבר מדור תש"ח לדור המדינה	196
פנטזיית האונס	200
פתולוגיה של מתאבדים	204
"הערבי הלא נראה" והגבול	207
על מה שרואים משם	213
מהערבי המדומיין לערבי הממשי: תחת הממשל הצבאי	215
גזענות לאומית בישראל	219
הצנזורה על קולו הפוליטי של הערבי	221
מרד דורי בעזרת הערבי	227
גניבת התענוג	230
האנלוגיה הציונית-צלבנית	231
פרק 8: "אין ערבייה כזאת" – מלחמת ששת הימים והשאלה הערבית (1967־1977)	234
הרפורטז'ה של המלחמה	235
הסיפורת הפובליציסטית	240
רב-תרבותיות ולאומיות בירושלים המנדטורית	246
"אין ערבייה כזאת"	251
לדובב את המאהב	255
פרק 9: ערבים ביצירתם של סופרים מזרחים בישראל	264
אנו באנו ארצה כיהודים-ערבים	264
פוליטיזציה של הערבי הישראלי	269
שלילת האופציה הקומוניסטית	274
הערבים בישראל: היבט תיעודי	276
אהבה או חסות	278
מגבלות הכתיבה האנתרופולוגית	279
ערבייה הקוראת את עמיחי	282
הפרהוד: שואה או פוגרום?	290
"האוריינטציה העיראקית"	294
כישלון האוריינטציה העיראקית	299
נספח: אשליית "דור הלבנטינים"	306
פרק 10: ערבים בשבי האוניברסליזם	311
נגד הכיבוש: ראשיתה של ספרות מחאה	312
גרוסמן ועמדת המחאה	314
אנלוגיות במקום ניגודים	319
הפואטיקה האנלוגית בסיפורת שנות השמונים	325
דיבורים בלשון גבוהה	329
הערבי הישראלי והמיתוס הספרותי	332
פרק 11: התרבות העממית של האינתיפאדה	336
האינתיפאדה כתעתוע	337
האינתיפאדה כאגדה	340
חילופי מקום	347
אתוס גברי ואתוס נשי: כיצד שורד האוריינטליזם	349
פרק 12: סופרים ערבים כותבים בעברית – "מי שסיגל לו שפה גם הסתגל אליה"	352
"באור חדש"	354
על הכתיבה בעברית: "כמו פיל ערבי בחנות חרסינה"	357
לאומיות או עדתיות: "זאת לא המלחמה שלנו"	363
נקודת מבט דרוזית	372
שרידים של סיפור לאומי	375
אוטוביוגרפיה ובדיון	378
איך רוקדים הערבים	381
סיכום	389
פרק 13: "זהירות, גבול לפניך" – הסיפורת שלאחר הסכם אוסלו	391
הסימולציה של תהליך השלום	391
יהושע ו"הקווים האדומים של השמאל הציוני"	395
נקודת מבט פמיניסטית ביחס לגבול הלאומי?	404
פוסטמודרניזם ושיח הזהות הלאומית	414
ספרות קלה והזמן הערבי	422
האם נקודת המבט היהודית-ערבית קיימת ביחס לפלסטינים?	424
סיכום: חזרה אל ההיסטוריה הפלסטינית?	433
הערות	436
ביבליוגרפיה	513
מפתח השמות והעניינים	551
מפתח היצירות	582