דורון בנימין כהן, מתרגם, חוקר ומבקר ספרות, נולד בירושלים בח׳ באב תשי״ז, 5 באוגוסט 1957. שם סיים את התיכון ליד האוניברסיטה במגמה המזרחנית. שרת ארבע שנים בצה״ל. בוגר האוניברסיטה העברית בחוגים למחשבת ישראל ולימודי מזרח אסיה, מגמת יפן (1988). למד ארבע שנים ביפן וסיים תואר שני בתאולוגיה באוניברסיטת דושישה, קיוטו (1993). סיים לימודי תעודה בתרגום ערבית־עברית במכללת בית־ברל (1997). לימד שירה יפנית קלאסית ומודרנית כמורה מן החוץ באוניברסיטה העברית (1997 עד 2004). חזר ליפן בשנת 2004 והשלים עבודת דוקטורט בנושא תרגומי התנ״ך ליפנית באוניברסיטת דושישה. העבודה ראתה אור כספר באנגלית בהוצאת בריל (2013). מתגורר בקיוטו, עם אשתו עדה תגר-כהן, פרופסור למקרא ומזרח קדום, ובתו שירה.
דורון ב. כהן פירסם תרגומים מערבית, אנגלית ויפנית. מערבית תירגם את ״לילות הקציר״, מחזה מאת מחמוד דיאב בעיבוד ריאד מסארווה (הוצג בתאטרון בית הגפן, 1997), וכן שירים בקובץ ״קולות מן הים האחר – שירת נשים ערביות בת זמננו״, בעריכת עמי אלעד־בוסקילה (2008). מאנגלית תירגם בין היתר את ״אסתר״ עם מבוא ופירוש מאת אדל ברלין בסדרת מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא (2001), וכן תרגום בלווית פירוש לספרו של לאונרד כהן, ״ספר רחמים״ (2015). מיפנית תרגם את הרומן של הרוקי מורקמי ״יער נורווגי״ (2000), שעליו קיבל את פרס שר המדע, התרבות והספורט למתרגמים (2001), תרגום ראשון שנעשה ישירות מיפנית לעברית לאחד מספריו של הסופר הפופולרי. כמו כן תרגם לראשונה לעברית מספריהם של שני סופרים יפנים בולטים: ״המפתח״, רומן מאת ג׳ונאיצ׳ירו טניזקי (2004), ו״רקמת סתיו״, רומן מאת טורו מיאמוטו (2010), וכן את המסה המהוללת של טניזקי ״בשבח הצללים״ (2012). לכל התרגומים צירף גם אחרית דבר על המחבר וספרו. תרגומיו מהשירה היפנית כוללים שירי הייקו בכתב העת לשירה ״כרמל״ 2 (2000), וכן ״שירים על עצים״ – תרגום שירים יפנים והצגתם לצד שירים עבריים, פרויקט משותף למשרד התרבות ולשגרירות יפן שהוצג ברחובות תל־אביב (אוקטובר 2000).
כתב ביקורות וסקירות ספרים ב״הארץ״ וב״ידיעות אחרונות״. כינס מאמרים אלה ואחרים בקובץ ״יש לך משהו לקרוא? ביקורות ומאמרים על ספרים וסופרים״ (2003). פירסם מאמרים וביקורות בענייני ספרות וחקר הדתות בכתבי עת אקדמיים בארץ ובחו״ל, וכן מאמר ביוגרפי־היסטורי רחב, ״אבי, אהרן חיים כהן, בחייו ובמותו״ בכתב העת ״פעמים״ 113 (2007). ב־2025 יצא לאור ספרו ״׳בדמי ימיה׳ לש״י עגנון : לשון היצירה, תוכנה ופרשניה״. כהן מקדיש חלק נכבד בספר לשפתו של עגנון ולאוצר המילים ומטבעות הלשון שלו הנובע ממקורות שונים, כפי שהם מופיעים בנובלה. ״בדמי ימיה״ נכתבה בעיקר בעקבות לשון התנ״ך. היא מכילה שיבוצים ספרותיים של פסוקי תנ״ך, ולצד זה אוצר מילים וביטויים מגוון מכל המקורות, כולל מן הלועזית. הדוגמאות המעטות המובאות להלן תואמות לסדר ההופעה בנובלה, ומדברות בעד עצמן.

נכתב על־ידי זיסי סתוי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: ויקיפדיה

ספריו: