אריה לודוויג שטראוס, משורר, סופר, חוקר ומתרגם, נולד באאכן, גרמניה
בז׳ בחשון תרנ״ג, 28 באוקטובר 1892. המשפחה התפרנסה ממסחר ואף הוא נועד על ידה לעסקים,
אך עד מהרה נטשם ופנה ליצירה ספרותית ולחקר הספרות. עוד בנעוריו למד עברית. כבן עשרים
היה כשהכיר את מרטין בובר, שהשפיע עליו השפעה רבה ואף עזר לו בפרסום יצירותיו. לימים
נשא את בתו של בובר, אווה, לאישה. בנעוריו דגל באתיאיזם, אבל ככל שהתקרב ללאומיות ולעממיות
יהודית ונתוודע למסורת היהודית, התרחשה בו מין מזיגה של אמונה רליגיוזית (עם נופך של
פנתיאיזם), שמירה מסויגת על מנהגי המסורת היהודית ואהדה לסוציאליזם. כבר בגיל צעיר
החל לפרסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת. והיה פעיל בארגונים ציוניים. באוניברסיטה
למד ספרות גרמנית, היסטוריה של הספרות ופילוסופיה, בברלין ובמינכן. למרות הפציפיזם
שהיה טבוע באופיו ואף כי היה בעל הכרה לאומית יהודית־ציונית, יצא למלחמת העולם הראשונה
בתור חייל גרמני ואף נפצע.
ב־1920 יצא לאור ספר שירי עם שתירגם מיידיש לגרמנית וב־1921 ראו
אור חמישה משירי ביאליק בתרגומו, בהם הפואמה הגדולה ״אין שחיטה־שטאָט״ (״בעיר ההרגה״).
במשך שנות העשרים חילק את חילו בין התחום הגרמני, ובכללו שירים שלו ומחקרים ספרותיים
(בייחוד על נובאליס והלדרלין), ובין דברים של יהדות: מאמרים בענייני ציונות ותרבות
יהודית, תרגומים לגרמנית מיידיש ומעברית ועריכת ספרים שונים.
בשנים 1925–1926 עבד כדרמטורג בתיאטרון בדיסלדורף.
בשנת 1928 השלים את הדוקטורט שלו בנושא ״חלקו של הלדרלין במערכת המוקדמת של שלינג״
באוניברסיטת פרנקפורט, ובשנת 1929 השלים את ההביליטציה באאכן שעסקה ב״בעיית הקולקטיב
בהיפריון של הלדרלין״ (נדפסה ב־1933). אחר כך עבד כמרצה זוטר (פריווט־דוצנט) באאכן,
והמשיך בפרסומיו על הלדרלין. ב־1924 ביקר בארץ, בשנים 1929–1933 פעל כמרצה לספרות בטכניון
של אאכן.
ב־1935 עלה לארץ עם אשתו ושני בניו. עשה שנתיים בקיבוץ הזורע כשהוא
נוטל חלק בנטיעת ״יער הזורע״ ובסלילת כביש העמק. היה איש ״הפועל הצעיר״. לימד ספרות
בבית הספר החקלאי בבן־שמן ולאחר מכן בסמינריונים מטעם ״עליית הנוער״ בירושלים. הקים
את החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימים עמד בראש החוג וזכה להיות
מורה נערץ בקרב רבים ממשוררי דור המדינה שהיו מתלמידיו, בהם נתן זך, ט׳ כרמי, יהודה
עמיחי, דן פגיס, חיים גורי וטוביה ריבנר, שפעל רבות להוצאת ותרגום ספריו. ב־1953, עת
נאלץ לפרוש מפאת מחלה, ביקש מלאה גולדברג, שהיתה ידידה קרובה, להחליפו. באותה שנה,
בשיאה של הקריירה הספרותית והאקדמית שלו, נפטר.
בעברית פירסם ספר שירה אחד: שעות ודור (מוסד ביאליק, 1951), וכן
את הספרון על שלשה מזמורים מספר תהילים (1951), שהוא ניסיון שיטתי ומעמיק לקרוא את
השירה התנ״כית כטקסט ספרותי אסתטי. לאחר מותו פורסמו כמה ספרים פרי עטו, בהם: בדרכי
ספרות: עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים (1959), הכולל בעיקר לקט מהרצאותיו שנערכו
על פי רשימות תלמידים וקטעי הערות שלו; מאמרות (1984), תרגום מגרמנית של מבחר מספר
האפוריזמים והפרגמנטים הקצרים Wintersaat (מאורע חורף); והאדם והשירה (1985), שכולל
כמה ממסותיו וכמה ממוארים.
שיריו כתובים בלשון גבוהה אם כי לא מליצית. ניכר בהם מיזוג של השפעות
משירת תור הזהב בספרד ומהשירה היוונית הקלאסית. התבניות הקלאסיות מהוות מסגרת לאודות
לארץ ולנופה, לשירי אהבה, למוטיבים המבטאים תשוקה אל האינסופי וכן למוטיבים לאומיים
ופוליטיים.
א״ל שטראוס
נפטר בל׳ באב תשי״ג, 11 באוגוסט 1953
ונטמן בהר־המנוחות בירושלים.
נפש ושיר : דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס
(ירושלים : המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי״ד) תוכן העניינים
Ludwig Strauss, 1892–1992 : Beitrage zu seinem
Leben und Werk : mit einer Bibliographie / herausgegeben von Hans Otto Horch
(Tubingen : Niemeyer, 1995) <Papers from a conference held Oct. 12–15, 1992
in Aachen>
Kegel, Uta.Ludwig Strauss : Untersuchungen
zu Leben und Werk (Göttingen, 1991) <Thesis (M. A.) – Universität Göttingen,
1991>
Rückwald, Kerstin.Zionismus, Sozialismus,
Universalismus : Ludwig Strauss ; Studien zu Leben und Werk von 1906 bis
1935 (Aachen : Shaker, 2009)
Witte, Bernd.Ludwig Strauss :
Dichter und Germanist : eine Gedenkschrift (Aachen : B. Witte, 1982)
מאמרים:
ארן, דוד. יצירתו העברית של א״ל שטראוס.
אורלוגין, כרך 10 (מאי 1954), עמ׳ 111–122.
זנדבנק, שמעון. אריה לודויג שטראוס: ״פרק תהילים
שב לגבולו״. בספרו שתי בריכות ביער : קשרים
ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1976),
עמ׳ 83–102.
סדן, דב. במזל שיבה
: על אריה לודויג שטראוס. הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשכ״ד, 21
בפברואר 1964, עמ׳ 10, 15 <עם ערב עיון לזכרו מטעם האוניברסיטה העברית.
חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים
(רמת־גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ׳ 56–62>
סימון, אריה. שירי חזון ותפילה של אריה
לודויג שטראוס : עשר למותו. הארץ, תרבות וספרות, י״ט באב תשכ״ג, 9
באוגוסט 1963, עמ׳ 10.
צור, ראובן. אינטרפרטאציות סותרות לשיר
אחד: עוד על האינטואיציה כסייג לאינטרפרטאציה.
סדן : מחקרים בספרות עברית, כרך א (תשנ״ד
1994), עמ׳ 241 250 (על השיר ״רסיסי שלג״ לא״ל שטראוס>
רוטנשטרייך, נתן. על אריה ל. שטראוס. בתוך: נפש ושיר : דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס
(ירושלים : המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי״ד), עמ׳ לג–מג.
ריבנר, טוביה. על שירת שטראוס. בתוך:
נפש ושיר : דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל.
שטראוס (ירושלים : המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי״ד), עמ׳ יז–לב.
שדלצקי, איטה. שירה וספרות בארץ : על אלזה לסקר־שילר ואריה לודוויג
שטראוס. בתוך בין המולדות : היֵקים במחוזותיהם / עורכים משה צימרמן,
יותם חותם (ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל : מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית,
תשס״ו 2006), עמ׳ 178–185.
שזר, זלמן. לודביג אריה שטראוס.בספרו
אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו
(מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל״ג 1973), כרך ראשון,
עמ׳ 228–235 <נחתם: תשט״ו>
Barouch, Lina. Ludwig Strauss: Polyglossia
and parody in Palestine. Naharaim, vol. 6, no. 1 (2012), pp. 121–147.
Barouch, Lina. Hölderlin in Jerusalem:
Buber and Strauss on poetry and the limits of dialogue. Naharaim, vol.
8, no. 2 (2014), pp. 289–307.
Barouch, Lina and Galili Shahar. Introduction:
Arie Ludwig Strauss between Hölderlin and Yehuda Halevi.
Naharaim, vol. 8, no. 2 (2014), pp. 246–252.
Koplowitz-Breier, Anat. A Blessed journey:
the imprint of Yehuda Halevi׳s poetry on Ludwig Strauss׳s Land Israel
poems. Naharaim, vol. 8, no. 2 (2014), pp. 273–288.