גילי חיימוביץ׳ נולדה בירושליםבז׳ בניסן תשל״ד,
30 במארס 1974. היא בוגרת בי״ס לאומנות ׳קמרה אובסקורה׳ במגמת קולנוע
ואייסיס ישראל – המרכז לפסיכודרמה ושילוב אומנויות במסלול ההכשרה לתראפיסטים בשילוב
אומניות. את דרכה ככותבת החלה בעיתון ׳העיר׳ כעיתונאית ובעלת טור בענייני תרבות
שנקרא ׳אזור התעשייה׳. לאחר מכן עבדה ברשת עיתוני מעריב ככותבת, עורכת ומבקרת ספרות.
כמו כן פירסמה שירה בכתבי עת שונים כגון ׳עמדה׳, ׳מ׳טעם׳ ו׳שבו׳. גילי גם ביימה את
הסרט הקצר ׳מילון למי שאין בו צורך׳ שזכה בתמיכת משרד התרבות. בשנים האחרונות היא מתגוררת
בטורונטו קנדה. שיריה באנגלית ראו אור באנתולוגיה המקבצת שירת מהגרים אודות טורונטו.
בקנדה גילי משתתפת בפסטיבלי שירה בינלאומיים ומפרסמת בכתבי עת ספרותיים. גילי
עובדת גם כמנחת קבוצות ותרפיסטית בשילוב אומניות ומשתמשת בכתיבה ככלי טיפולי המגשר
בין המודלים השונים של האומנות.
[מקורות:
ויקיפדיה]
[צילום: רוב קנטור]
ברקוביץ׳, אילן.
אני מאבדת שליטה על הדף.הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בניסן תשס״ט,
3 באפריל 2009, עמ׳ 4 <״ראיון עם גילי חיימוביץ׳, משוררת אמיתית שאתם כמעט לא מכירים״>
טרטקובסקי, רועי. לקראת הגדרה חדשה של חריזה: בדיעבד, טראומה
וספוראדיות. מחבר-אות, גל׳ 2 (אוקטובר 2007), עמ׳ 169.
יגיל, רן. שיר אחד והערה. מעריב,
מוסף לשבת – ספרות וספרים, 6 באפריל 2007 <על שירה של גילי חיימוביץ׳ ״החמדה לא
מחפה על הכיעור״ מתוך ספרה ׳אש כוחותי׳>