אורי שהם.
המשמעות האחרת : מן המשל האלגורי ועד הסיפור הפאראריאליסטי: ארטר, מנדלי, פרץ, עגנון, א. מגד, א.ב. יהושע / אורי שהם. --
תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ב 1982
320 עמ'. The other meaning : from allegorical parable to pararealistic story / Uri Shoham
המשמעות האחרת הוא ספר מחקר בסוג הסיפור הלא-ריאליסטי, "הסיפור המוזר"; המכונה עוד בתארים שונים, כגון: מטאפורי, סוריאליסטי, סימבולי, סמלני
ו"משל פתוח". בספר הזה הוא מוגדר בפשטות: הסיפור האלגורי, ולעתים - סיפור
פארא-ריאליסטי, שהוא מין של סיפור בתוך הז'אנר האלגורי. המשמעות האחרת הוא ספר הדן במשמעות הנסתרת של
סיפורים אלגוריים עבריים. הספר מבקש לסייע להבנת הז'אנר האזוטרי וחוקיו -
מכאן, ולהכרה בהכרח הפנימי האמנותי הכופה את היוצרים העבריים, בעבר ובהווה
ליצור בתחום הז'אנר הזה - מכאן.
באמצעות תיאור התנהגותו של הגיבור האלגורי בתוך עלילה
אוטופית-טלאולוגית-ריטואלית, מנסה הספר להטעים את חשיבותו של הז'אנר
האלגורי לגבי התרבות העברית, תרבות שיש בה - לאורך שנים רבות של מלחמות
השכלה, תחייה ועצמאות מדינית - ניגודים קוטביים, קונפליקטים מסוכנים,
שתיאורם ורמזי פתרונם חייבים להתגלם באופנות האלגורית.
לצורך תיאור הגיבור האלגורי נבחנו כאן סיפורים כגון: "סוסתי"
מאת מנדלי, מכלול סיפורי "סוד" מאת י"ל פרץ, "עידו ועינם" מאת עגנון, "מקרה
הכסיל" מאת א. מגד, "גאות הים", "שלושה ימים וילד" מאת א"ב יהושע - כולם
סיפורים שבהם פועל הגיבור האלגורי, המכונה במחקר הזה בשם: "צופה". על פי
מאפייניו ועל פי התנהגותו הוא נביא לא-נביא, מבשר שאינו יודע מהי בשורתו,
שבתוך נשמתו פועל דחף גליוני בלתי מודע לו: כי מלחמה בלתי מודעת לו על
בשורתו. מלחמה זו, הכרוכה בהתפצלות שבקטבים בתוך נפשו, עושה אותו ל"איש
צבא" - "הומו-מיליטאריס" - היוצא למסע-קרב על זהותו. בתוך חברה
פסוודו-דתית, בתוך תרבות קוואזי-חילונית, יהודית, ישראלית עברית - עושה
ההומו-מיליטאריס האלגורי את דרכו מימי "הצופה לבית ישראל" מאת יצחק ארטר
ועד "הצופים" שב"מול היערות" ו"שלושה ימים וילד" מאת א"ב יהושע; צופים
העומדים על משמרת ערכים גלויים-מוסכמים, ובה בשעה הופכים אותם על פניהם
ב"מלחמה" נסתרת.
דברי פתיחה
(9) מבוא. פרק ראשון: תורת האלגוריה (עמ' 14־57)
א. לבעיית זיהוי האלגוריה וערכה האמנותי (14)
ב. הגדרות
1. האלגוריה בתורת טרופוס (15)
2. הערות למהותה של המטאפורה (17)
3. ברוק-רוז על המטאפורה (17)
4. רות נבו על המטאפורה (18)
5. אירוניה - טרופוס אלגורי (20)
ג. האלגוריה במבנה ארוך
1. רצף מקביל (21)
2. אלגוריה נאראטיבית, אלגוריה פיגוראלית (22)
3. אלגוריה של סיטואציה (22)
4. הצעת הגדרה של האלגוריה הארוכה (23)
5. התמה, פעולה כפולת מובן (24)
6. התמה וה"אפולוג" (26)
7. התמה וה"אי" האוטופי (27)
8. זהותו של גיבור אלגורי (28)
9. הפרסוניפיקאציה הדימונית (30)
10. סדר ריטואלי (31)
ד. מן המשל הפסוודו-אלגורי ועד לסיפור הפסוודו-ריאליסטי
(32)
דברי סיום לפרק הראשון (36)
נספח: הסמל וזיקתו לאלגוריה
1. הסמל על פי הגדרותיו של ק"ג יונג (37)
2. הסמל הספרותי - היצירה היא מבנה של מוטיבים סמליים
(39)
3. הסמל והאלגוריה - האמאז' הקונקרטי ומובנו המופשט
(43)
הערות לפרק הראשון (47)
מבוא. פרק שני: האלגוריה, הסמל והסמלנות בביקורת העברית
(עמ' 58־78)
1. יעקב פיכמן: הסמל - בבואת העולם כולו (59)
2. שלמה צמח: האלגוריה - צורה שאין בה
חשיבות (60)
3. ה"רמז" האלגורי ו"הסמל המיסטי" (61)
4. שנאת האלגוריה לסמל - ישעיה רבינוביץ (64)
5. האלגוריה בתורת אפוס (פיכמן), וכ"סיפור מוזר" (סדן)
(65)
6. "אלגוריה מראש" או "סמל בדיעבד" (66)
7. האלגוריה וה"סמלנות" בספריו ובמאמריו של הלל ברזל
(69)
דברי סיום לפרק השני (73)
הערות לפרק השני (74)
פרק שלישי: הצופה האלגורי - על סיפורי הצופה לבית ישראל
של יצחק ארטר(עמ' 79־105) א. סאטירה או אלגוריה (79)
ב. החלומות והחזיונות בתורת חלקים במבנה סאטירי (83)
ג. יסודות אלגוריים ומבנה ב"מאזני משקל" (85)
ד. "חסידות וחכמה" - הקרע האלגורי המדומה (87)
ה. "תלונות סני וסנסני וסמנגלוף" - "מאמר" סאטירי (90)
ו. "תשליך" - הגיבור בין "הצופה" ובין "השטן" (92)
ז. השטן ב"תשליך" - דמות סאטירית-אלגורית (95)
ח. "הצופה" - גיבור אלגורי (97)
הערות לפרק השלישי (101)
פרק רביעי: המשוגע האלגורי - על סוסתי של
אברמוביץ(עמ' 106־133) א. דברי מבקרים על התמה של סוסתי
(106)
ב. סאטירה או אלגוריה (108)
ג. סוסתי היא אלגוריה סאטירית (111)
ד. גלגולו של "גלגול" (113)
ה. שתי המוטיבאציות למיתוס הגלגול (117)
ו. השטן - פרי כוחם של ישראל והסוסה (119)
ז. ההשכלה והחכמה (123)
סיכום וסיום (128)
הערות לפרק הרביעי (129)
פרק חמישי: הנביא הפרומתיאי - על סיפורים אלגוריים של
י"ל פרץ(עמ' 134־163) א. דעת הביקורת על היסודות האלגוריים שבסיפורי פרץ
(134)
ב. על האלגוריות שבסיפורי פרץ (137)
"בין שני הרים" (139)
"משנת חסידים" (140)
"העופות והגווילים" (142)
ג. הגיבור האלגורי של פרץ - נביא פרומתיאי (146)
"מה שמו?" (137)
"קין והבל" (149)
"הוללות" (150)
"פרומיתיאוס" (151)
"שלוש קריאות" (153)
"המחשבה" (156)
הנביא הפרומתיאי - סיכום (159)
הערות לפרק החמישי (160)
פרק שישי: המסתכל האלגורי - על עידו ועינם של
ש"י עגנון(עמ' 164־220) א. עידו ועינם והביקורת
1. על "הערותיו" של קורצווייל ל עידו ועינם
(164)
2. הסימבוליקה היהודית של טוכנר (166)
3. עדי צמח ו"התפיסה ההיסטוריוסופית" (169)
4. ב"כאוס" וה"לוגוס" של אלשטיין (170)
5. על כמה הנחות של הלל ברזל (172)
6. "האינטרפרטאציה המקיפה" - עמיהוד גלעד (174)
ב. מן הלגאנדה האלגורית ועד הפאראריאליזם
1. עלי סגולה, כתב סתרים ולשון בדויה (176)
2. פייטנים ופיוטים שלא ידענו אפילו שמותיהם
(177)
3. דיוואנים ו"פאוסט שלישי" (178)
4. מקרה שאין לו פתרון (179)
5. תמיהות. אוטופיה. סהרוריות (180)
ג. המספר האליגורי
1. הצופה-העד. הצופה לבית גרייפנבך (182)
2. המשקיף (184)
3. בית גרייפנבך הוא ביתו של המספר (186)
4. הגזע וענפיו (187)
ד. גרייפנבך, גמזו; גינת, גמולה (189)
1. גרייפנבך - השכלתן ה"גרמני" (190)
2. גבריאל גמזו - השכלתן היהודי (192)
3. גינת - משוררה של השירה הציתית-המקראית (196)
4. גמולה - "גרופית" נפשו של ישראל (202)
ה. עבודתו של ה"משקיף" והתמה (210)
הערות לפרק השישי (216)
פרק שביעי: הכסיל האלגורי - על מקרה הכסיל של
אהרון
מגד(עמ'
221־259) א. לא רומאן (221)
ב. הסאטירה ש במקרה הכסיל (223)
ג. האלגוריה; גיבור אלגורי
1. סדר המקרים (225)
2. חלקים פאראריאליסטיים (228)
3. הומו-מיליטאריס תועה (231)
ד. אגודות (233)
1. אג"ר (233)
2. המסיבה בבית משפחת גפן (235)
3. המפלגה והקיבוץ (236)
4. איש החליפה הכחולה בין החליפות השחורות (237)
5. באגודת האנשים הישרים - אל"מ (238)
6. בתוך צבא מנצח (239)
ה. מנהל חשבונות (241)
ו. האלקטרון והמגדל (242)
ז. מלחמה ושלום (245)
ח. אשמה (249)
ט. חלקת השדה (254)
דברי סיכום ל"כסיל האלגורי" (257)
הערות לפרק השביעי (258)
פרק שמיני: ההומו-מיליטאריס האלגורי ועולמו הקוואזי-חילוני בסיפורי
א"ב יהושע (עמ' 260־305)
א. האוטופיה הקוואזי-חילונית (261)
ב. ההומו-מיליטאריס כשליח האל הממוכן (261)
ג. "המפקד האחרון" - ה"אני-אנחנו" הפלוגתי (264)
ד. האדם הקוסמי-הכאוטי (267)
ה. יגנון והמפקד הגדול (270)
ו. הבריחה אל המרחקים וגעגועי השיבה מהם (274)
ז. עבדותו של ההומו-מיליטאריס בתוך חירותו (277)
ח. החופש הגדול בירושלים (283)
הערות לפרק השמיני (301)
