יצחק ליבוש פרץ נולד בזמושץ׳, פולין בכ״ט באייר תרי״ב, 18 במאי 1852 למשפחה מיוחסת.
רכש חינוך מסורתי וכללי והחל את פעילותו בפרסום שירים. לשונו הראשונה היתה פולנית אולם
עבר במהרה לעברית ויידיש. שירו העברי הראשון ״השותפות״ פורסם ב״השחר״, וכן פירסם בוארשה
קובץ שירים ב-1877. לאחר מכן חלה הפסקה של עשר שנים בעבודתו, ובתקופה זו היה לעורך-דין
מצליח. ב-1887 שב לעבודתו הספרותית המגוונת ואף החל לכתוב ביידיש. יצירתו מהווה קשת
רחבה הכוללת יצירות אפיות, ליריות, דרמטיות, פיליטונים ומאמרים, דברי ביקורת ועניני
מדע פופולאריים. בכל אלה בולטת השפעת הספרות האירופאית, על זרמיה השונים. י״ל פרץ נטה
לאימפרוביזציות ספרותיות וקשה למצוא קביעות ואחידות בתפיסתו האסתטית ומדרכו הרוחנית.
מכאן אף השניות בכתביו - מחד סאטירה עוקצנית ומאידך ליריקה נוגה נוסטלגית על חיי החסידות
והמון-העם המאמין בה. המחבר השתמש בשפה האידית כמכשיר להפצת דעותיו המהפכניות, אולם
הצליח להוכיח שלשון זו עשויה לשמש מקור לא-אכזב ליצירות ספרותיות משובחות כגון ״חסידות״,
ו״מפי העם״. יחד עם זאת נשאר פרץ נאמן ללשון העברית. פרץ
נפטר בוארשה בי״ט בניסן
תרע״ה, 3 באפריל 1915.
A Night in the
Old Marketplace / translated from the Yiddish by Hillel Halkin, with music
from the original version of 1907 (Baltimore, Md. : Johns Hopkins University
Press, 1992)
עריכה:
יום טוב בלאטטלעך / הערויסגעגעבען דורך י״ל פרץ (ווארשא, תרנ״ד-תרנ״ו)
ברש, אשר.י. ל. פרץ. הפועל הצעיר,
שנה שמינית, גל׳ 16 (תמוז תרע״ה, יוני 1915), עמ׳ 11–12 <הרצאה>
<חזר ונדפס בכתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל אביב : הוצאת מסדה, תשי״ז), עמ׳
15–18>
גולצ׳ין, משה. יידיש בין הסעיפים: ביאליק, פרץ וסוצקבר.
בקורת ופרשנות: כתב-עת בין-תחומי לחקר ספרות ותרבות, חוב׳ 41 (חורף תשס״ט
2009), עמ׳ 155–171.
הולצמן, אבנר. ׳העוגב׳ מאת
י״ל פרץ והוויכוח על שירי האהבה. בספרו:
עד הלום : תחנות בספרות העברית (ירושלים : כרמל,
תשע״ו 2016), עמ׳ 94–112 <על יסוד הרצאה בכנס מסורת ואוונגרד – הספרות התלת-לשונית
של יהודי פולין: מאה שנה למותו של י:ל פרץ, אוניברסיטת ורשה, אפריל 2015>
הראל, שלמה. עיון מחודש בשירי
העוגב של י״ל פרץ. מחקרים
בספרות עברית : ספר זכרון לאורי שהם / בעריכת ראובן צור, עוזי שביט (תל-אביב
: אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 117–141.
זהרי, מנחם. י. ל. פרץ. בספרו ביכורי עט : כתבים,
חלק שלישי: יוצר ויצירה בנתיב הדורות (ירושלים, תשל״ו 1976), עמ׳ 65–67; בספרו
פרקי ספרות : מסות ורשימות (ירושלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 45–48 ובספרו בספרו:
פרקי סופר וספר : עיונים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשנ״ח 1998),
עמ׳ 100–104.
זרובבל, י. 40 שנה למות י. ל. פרץ. משא (מצורף ל׳למרחב׳),
גל׳ 16 (108) (ל׳ בניסן תשט״ו, 22 באפריל 1955), עמ׳ א.
חנני, יוסף. י. ל. פרץ - בעל ״הנשמות
האילמות״ : חמישים שנה למותו. קטיף,
כרך ד-ה (תשכ״ז), עמ׳ 303–305.
קריץ, ראובן. להערכת סיפורי העם של פרץ
ולהערכת הז׳אנר הדידאקטי. כרמלית, כרך י״ז-י״ח (תשל״ג-תשל״ד), עמ׳
196–209.
רוס, ניחם. המעשייה ׳אם לא למעלה מזה׳ ומקורה החסידי.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ו (תשע״ג
2013), עמ׳ 69–99.
ריבולוב, מנחם. י. ל. פרץ והחסידות.
בספרו: עם הכד אל המבוע : מסות בקרת (ניו יורק
: הוצאת עֹגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1950), עמ׳ 202–208.
שֹהם, אורי. הנביא הפרומתיאי : על סיפורים
אלגוריים של י״ל פרץ. בספרו: המשמעות האחרת
: מן המשל האלגורי ועד הסיפור הפאראריאליסטי ... (תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות
העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ב 1982), עמ׳ 134–163.
Dynes, Ofer. Polish whiskers and the Jewish
tongue : on Y. L. Peretz not becoming a Polish writer. Polin: studies
in Polish Jewry, vol. 28 (2016)(Jewish writing in Poland), pp. 107-119.