ענת עינהר נולדה וגדלה בפתח תקווה. למדה בתיכון אחד העם. שירתה בצה"ל כמש"קית מודיעין בחיל האוויר. למדה תקשורת חזותית באקדמיה לאמנות "בצלאל". עובדת כמעצבת גרפית וכמאיירת.
    פרסומה הראשון היה הסיפור "ריטה" (קשת החדשה 9, 2004). סיפוריה התפרסמו בכתבי העת מסמרים וקשת החדשה וכן באנתולוגיות שונות. במהלך 2008 כתבה וציירה טור קומיקס בשם "תל אביבית אמיתית", שהתפרסם בקביעות באתר וואלה. ספרה הראשון, טורפים של קיץ (עם עובד, 2008), הוא קובץ בן ארבע נובלות שעניינן תיאור מפגשים בין-אישיים, לרוב בין דמויות נורמטיביות, שפער גילים גדול מפריד ביניהן, והן מזדמנות לחוויה החורגת משגרת יומן. מפגשים אלה מתרחשים על רקע סביבה עירונית ריאליסטית, במקומות שסכנה נסתרת אורבת מהם. במרכז הנובלה הראשונה, "טורפים של קיץ", ניצב מורה למתמטיקה, שמגלה בעקבות מותו של כלבו בפיגוע חבלני באיזו מידה הדמויות הסובבות אותו, בבית ובחוץ, אינן מבינות ואף עוינות אותו. הנובלה השנייה, "כמעט כאן", מתארת עולה חדש המנקה בכל יום את ביתה של משוררת מפורסמת, שמאשימה אותו שוב ושוב בגנֵבות משונות, אבל זקוקה לו כמו לחבר יחיד. הנובלה השלישית, "מתחת לחולצה המגוהצת", מגוללת את סיפורה של נערה בת חמש-עשרה הסובלת מעקמת ונידונה להיכלא בתוך התקן אורתופדי מגושם מפלסטיק, שנועד לשקם את גופה. היא מפתחת קשר עם שכן מעורער ומאיים, אלכוהוליסט מזדקן ורדוף אשמה מימי מלחמת העולם השנייה. "ומי באש" הוא סיפור על בעל בית קפה כושל המתכנן להצית את המקום כדי לזכות בדמי הביטוח, נוכח קנאתו בהצלחת בית הקפה השכן. המשותף לכל הדמויות המרכזיות הוא חיפושן אחר נחמה, שאולי תתיר את הסבך שבו נתונים חייהן. אלה דמויות אנושיות ונוגעות ללב, מרשימות בכנותן, המנסות למרוד בגורלן. הן עוברות תהליך רגשי מורכב, על רקע האורבניות התל-אביבית האלימה.
    כתיבתה מאופיינת ביכולת התבוננות ספרותית המדלגת בין הפראי למחושב. היצירות נעות על ציר עלילתי של חתירה לאינטימיות, המסתיימת לרוב בצורה הרסנית. הכישלון לחולל שינוי במציאות מוביל לפורקן יצרים של הדמויות, ההופכות בייאושן למשולחות רסן. בולט הפער בין השפה המהוקצעת והלשון המדויקת ובין ההוויה האלימה המתוארת.
    ספרה השני הוא ספר הילדים פיל מתרחק (2013).
    ספרה השלישי הוא הספר תמונות עירום (2015), המורכב משלוש נובלות. הכתיבה של עינהר ממשיכה את הקו המאופק, המרוחק והמדויק שאפיין את ספרה הראשון למבוגרים. עלילות הסיפורים פונות אל האבסורד בהציגן שלושה סיפורים אודות אובססיה. הנובלה הראשונה מספרת על אישה מבוגרת שבתה נמצאת בזוגיות עם רופא הפעיל בארגון למען זכויות אדם, שבו היא חושדת כי הוא מטריד את נכדתה. במקביל לחשדה היא מתחילה לגלוש באתרי פורנו בצורה אובססיבית ומאבדת את הקשר למציאות. הנובלה השניה עוסקת בנערה משולי החברה שעוקבת אחר הסופרת מיכל שלו, ובחיילת צעירה שמציירת תמונת עירום של הרמטכ״ל. במאמר שכתבה חן שטרס בכתב העת אודות, היא טענה כי תמונות עירום מעמת בין כמה אופציות של נראות נשית על רקע תפיסתן של נשים כאובייקט צריכה.
בשנים האחרונות עינהר כותבת באופן קבוע רשימות ביקורת במוסף הספרות של ידיעות אחרונות. עינהר זכתה בפרסים רבים: פרס וינר (2008); פרס ספיר ליצירת ביכורים על ספרה טורפים של קיץ (2010), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ע״ש לוי אשכול ז״ל (2016). ספרה תמונות עירום נכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר (2015).

נכתב על-ידי יובל פז עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]
[צילום: יואב פריד]