דפנה שחורי, משוררת, עורכת ומבקרת ספרות נולדה בד' בתמוז תשכ"ח, 30 ביוני 1968 בתל אביב. למדה אמנות במדרשת "בית ברל" ובבית הספר "מימד" לאמנות חזותית. מפרסמת ביקורות במדור הספרות של מעריב ובמקומון טיים אאוט תל אביב. משתייכת לחבורה הספרותית שהתגבשה בשעתה סביב כתב העת עכשיו. פירסמה ארבעה ספרי שירה.
    ספר שיריה הראשון, סאם ישכיב אותי לישון (עכשיו, 1988), יצא לאור בשיתוף עם אחותה, המשוררת שבי שחורי, כשני ספרים הכרוכים יחד בכריכה אחת. במרכז התמטי של שירי הקובץ תיאורים פנטסטיים וצבעוניים של נופים ודמויות המזכירים סיפורי אגדות. כמו כן מבטאים השירים דינמיקה של יחסי אהבה וארוטיקה בין בני זוג צעירים, באופן המזכיר שירה ביטניקית אמריקנית. ב־1992 ראה אור ספר שיריה השני, תכולה, ואחרי הפסקה של אחת־עשרה שנים ראה אור ספרה השלישי, חשבתי לגרוב גרבי לילך (2003), שבו המשיכה את סגנונה רווי האימאז'ים הכולל תיאורי נוף מופשט, צמחים ובעלי חיים. גבריאל מוקד, בדברים שכתב עליה (1988), הדגיש את הממד הסוריאליסטי בשיריה, שמתבטא בחוסר המחויבות של כתיבתה לחוקיות לוגית כלשהי, תופעה שתוצאתה שירי הזיה ועולם דימויים חידתי.
    בספרה הרביעי, גולדפיש (2008), נוגעת שחורי באופן קונקרטי יותר בנושאי זוגיות והורות. עם זאת, היא אינה זונחת את הממד הסוריאליסטי ומתייחסת, למשל, לדמויות שנתפשות כהכלאה בין יצור אנושי לבעל חיים, כמו בשיר הפותח את הספר: "לחולדה אקרא דפנה", ובשיר "במרחק צפתה בנו גולדפיש".
    היא זכתה פעמיים בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות - קרן תל אביב. היא אם לשתי בנות.

נכתב על-ידי נוית בראל עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: גרנות², ויקיפדיה]
[צילום: ד. שחורי]

ספריה:

• סאם ישכיב אותי לישון (תל אביב : עכשיו, 1988) <יחד עם שבי שחורי>
• תכולה : שירים (תל אביב : ירון גולן, 1992)
• חשבתי לגרוב גרבי לילך (תל אביב : עכשיו, 2003) <שירים>
• גולדפיש : שירים (ירושלים : כרמל/עמדה, תשס"ט 2009) <עריכה - רן יגיל>
• מערכת הפעלה (חיפה : פרדס, 2015) <שירים. עריכה – נוית בראל>

איור:

• עלילות דני מחונני / מאת דוד אבידן (תל-אביב : ירון גולן - ארלית, תשנ"ג 1992)
• ראש לשועלים / כתב דוד אבידן (תל אביב : ירון גולן, 1994)

• שני שירים מתוך 'גולדפיש'
• הלחש של דפנה שחורי באתר 'היקום של אלי אשד'
• גולדפיש - הבלוג של דפנה שחורי באתר בננות בלוג