צבי וויסלבסקי
נולד בגראייבה, פולין, בד' בחשון תר"ן, 29 באוקטובר 1889, לאביו חיים דב (סוחר) ולאמו חנה בתיה בת יהודה
וויסלבסקי.
למד בחדרים, בישיבת ה"חפץ חיים" בראדין, בישיבת טלז, בישיבת "רב צעיר" (ר' חיים טשרנוביץ) באודיסה, בבית-המדרש ללימודי היהדות ("האקדמיה
למדעי המזרח") של הבארון גינצבורג בפטרבורג ובאוניברסיטאות גרמניה והוסמך לד"ר לפילוסופיה.
נשא לאשה את דבורה בת שאול רוזנברג.
הקדיש את עבודתו להרחבת אופקי המחשבה של הקורא העברי במאמרים, מסות וספרים. פרסם בחתימת שמו ובכינויים חר"ד, א. פולני ו-Imperativus מאמרים ומסות בבקורת ובפובליציסטיקה ב"השלוח", "התקופה", "כנסת", "מאזנים" ו"בצרון". היה מעורכי "העולם", "עתידנו", ו"עין הקורא" בברלין. היה ציר לקונגרס הציוני הי"ב. עלה לארץ ב-1934. ערך ספרי מחשבה ושירה של מוסד ביאליק מ-1936 ואילך, ערך את "מאזנים" בשנים תש"ו-תש"ז ואת הכרך האחרון של "כנסת".
וויסלבסקי היה חבר ועד אגודת הסופרים בא"י מ-1935 עד למותו, יו"ר סניף ירושלים
וכן חבר האקדמיה ללשון העברית. תרגם מדברי ההוגים ג. זימל, הרמן כהן, שופנהויאר, דוד קויגן. תרגומו לספר "הקאפיטאל" של קארל מארכס (כרך א', הוצ' "ספרית הפועלים") זכה בפרס טשרניחובסקי של עירית תל-אביב (תש"ז) על תרגומי מופת של ספרי מדע; וכן צוין לשבח בתרגומו ל"הגיונות" של שופנהויאר (הוצאת שוקן). כתב מסה על שמריהו לוין, שחוץ מערכה הספרותי כשלעצמו יש בזכרונות שבה משום הצבת מזכרת לחיי היהודים ברוסיה.
זכה בפרס (תש"ד) עבור תרגום ספרו של פרויד (פסיכופתולוגיה של חיי יום-יום).
צבי וויסלבסקי נפטר בירושלים בו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957.
[מקורות: קרסל,
תדהר,לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
יחידים ברשות הרבים : מסות על אישים (ניו-יורק : ספרים, תש"ג 1943)
ערובי רשויות : מסות על אישים ותורות (תל אביב : יבנה, תש"ה 1944)
חבלי תרבות : מחקר סוציולוגי בשאלות אומה ולשון (ירושלים : מוסד
ביאליק, תש"ו 1946)
במזל מאדים : לסוציולוגיה של המלחמה ושלוחותיה (תל אביב : נ' טברסקי,
תשי"ג 1952)
יחידים ברשות הרבים : סדרת-מסות על אישים ודעות בדור (ירושלים : קרית ספר, תשט"ז 1956)
<"ספר זה שלי בשם זה יצא באמריקה, ... בתחילת המלחמה
העולמית השניה, ונוספו עליו עכשיו ... כמה מסות ...">
על מצפה (ירושלים : קרית ספר, תשי"ט 1959) <"בספר ...
כונסו ... המאמרים, שבהם לחם בקומוניזם ובפאשיזם ובשלוחותיהם בתחומי העשיה
הפוליטית, האידיאולוגיה הציבורית וההגות הפילוסופית"> <הובא לבית-הדפוס
על-ידי רעייתו דבורה וויסלבסקי>
בן-מנחם, משה. כחו של צבי
וויסלבסקי. בספרו בנתיב האור : מסות, רשימות ודברי-בקרת (תל אביב
: יבנה, תשכ"ט 1969), עמ' 283־289.
וויסלבסקי, דבורה. "פרקי אודיסה" : מפרשת חייו של ד"ר צבי וויסלבסקי ז"ל. מאזנים, כרך נ"א, גל' 6 (חשון תשמ"א, נובמבר 1980), עמ' 432־433.
זמורה, ישראל. צבי וויסלבסקי
ז"ל. מאזנים, כרך ו', חוב'
א' (כסלו תשי"ח, דצמבר 1957), עמ' 63.
ליפשיץ, אריה. עולמו של מסאי. מאסף
: לדברי ספרות, בקורת
והגות, כרך ב' (תשכ"א 1961), עמ' 543־549.
סדן, דב. בנתיב
הבירור וההשגה : פרקים במסכת הגותו. עטרת צבי : על ד"ר צבי
ויסלבסקי, האיש והגותו (ירושלים : קרית-ספר, תשכ"ב), עמ' 51־80 <חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן :
הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 169־195>