רחל אמרי לבית פייגנברג, נולדה בליובאן, פלך מינסק (בלארוס) בצום גדליה (ג' בתשרי) תרמ״ו, 12 בספטמבר 1885. נתייתמה בגיל רך ובני משפחת אמה (זלמן ויצחק אפשטיין, אחי אמה) טיפלו בחינוכה והביאוה לאודיסה. שם למדה מלאכה ואף פתחה בכתיבתה. בעזרת שאול גינזבורג עברה לסט. פטרבורג, שם למדה וקיבלה תעודת מורה. עסקה בהוראה ועברה בהדרגה לכתיבה עיתונאית ובלטריסטית. עלתה ארצה ב-1924 וחזרה לאחר שנתיים לאירופה. לאחר סיורים על פני ארצות רבות חזרה והשתקעה בארץ ב-1933.
    פירסמה סיפורים, רשימות וכתבות מארץ-ישראל בעתונות (״מאמענט״) וכתבי העת ביידיש. רישומי הפרעות ביהודי אוקראינה בשלהי מלחמת-העולם הראשונה העלתה בתיאוריה: ״תחת הפטיש״ (נדפס בתרגומו של א. דרויאנוב ב״רשומות״ ג' ויצא לאור בחוברת מיוחדת בירושלים, תש״ב, בשם: ״בימי זעם״) וב״מגילת דובובה״ (יצאה ביידיש, רוסית ועוד ותורגמה על ידה לעברית. ת״ש). ב-1936 הפסיקה השתתפותה ב״מאמענט״ והחלה להשתלם בעברית, ולתרגם את כתביה מיידיש לעברית (היצירה המקורית הראשונה שלה בעברית היתה ״שונא הנשים״ — אידיליה כפרית, ב״העולם״ 1929) ולהשתתף בעתונות העברית. אף הקימה הוצאת ״לעט״ לשם הפצת הספר העברי על ידי ניקודו.
    הוציאה בעברית ספרים וקונטרסים אלה: ״ערמוני״ (תרפ״ה ואילך), ״לשנתיים״ (רומן. תר״ץ), ״בדרכי נכר״ (רומן. תרצ״ח), ״ספורים לכל״ )א–ד: ״נשי החיל של הדור הישן״, ״הגנבה״, ״אדם רגיל״, ״השומר״. תרצ״ט), ״נע ונד״ (מסבל פליטי ישראל בדורנו. תש״ב. הוא תרגום ספרה היידי על הפרעות: ״על גדות הדניסטר״), ״השלב האחרון״ (רומן. תשי״ג), ״במבוכת הימים — קובץ מאמרים שלא ניתן להם מקום בעתונות היהודית לא בארץ ולא בגולה״ (תרצ״ט), ״בוני המולדת״ — קוים ודרכים להבראת הציונות והישוב״ (תש״א), ״בעית האשה בספרות העמים״ (תש״ה), ״פרשת שלום אש לאור המציאות״ (תש״ד ואילך), ״מבין גדרי התייל — צרור מכתבים על פגעי הזמן״ (תש״ז), ״סוסתו של מנדלי ושוט היידישאים״ (תש״י), ״הבעיה הלאומית בברית המועצות״ (תשי״ג) ועוד. החלה להוציא בתש״ח כתב עת: ״העם בביתו״, בטאון להדרכה לאומית ומעשית במדינת ישראל, שנפסק מיד.
    בתשכ״ה זכתה בפרס חיים גרינברג מטעם אירגון הנשים החלוצות בארצות הברית.
    רחל פייגנברג שפירא נפטרה בכ״ג בסיון תשל״ב, 5 ביוני 1972.
[מקורות: קרסל, ארכיון ג. קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור,Yivo Encyclopedia, Yiddish leksikon,  Jewish Women's Archive]

Rokhl Feygenberg (Imri; 1885–1972), fiction writer and essayist. Rokhl Feygenberg was born in Luban, Belorussia. Orphaned at the age of 15, she moved to Odessa, where she worked as a seamstress, and published her first story in 1905. She studied in Lausanne, and then worked as a teacher in Ukraine. After the publication of her first book, the novella A mame (A Mother; 1911), she published numerous short stories and novels in installments. In 1921 she moved to Kishinev and later to Bucharest, where she issued eyewitness accounts of pogroms, material she had collected in Ukraine during the Civil War. She came to Warsaw in 1924, lived in Palestine and Paris, and in 1933 settled in Palestine, where she founded a Hebrew press for translations of Yiddish literature. She continued to write in Yiddish but Hebrew became her main language. She published more than 10 books of fiction, translations, and historical documents, as well as essays on Jewish thought, literary criticism, and the status of women.