גונן נשר נולד והתחנך בקיבוץ שער העמקים. בגיל 5 אובחן ככבד שמיעה ומאז מרכיב מכשירי שמיעה, מה שלא מנע את התבגרותו והשתלבותו בחברה השומעת. גונן הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה (בהצטיינות) בספרות עברית והשוואתית וכן לשון. התחיל לכתוב עוד לפני שהתחיל לשמוע. הכתיבה מאז ומתמיד מילאה עבורו מספר תפקידים: הישרדותי, רומנטי, אסטטי ובעיקר – שיקומי: ילד, נער ומבוגר שלא שומע ממלא את ה"עולם" באמצעות מילים, ובורא בכל מציאות חושנית ומוחשית, אלטרנטיבית.
סיפוריו פורסמו בכתבי-עת ספרותיים ("עתון 77", "קשת החדשה", "קו נטוי"
ועוד) וכן פרסם רשימות ב"מעריב" וב"הדים". ב-1985 זכה נשר בפרס גור אריה
לעבודות גמר מצטיינות בתחום חיבור ספרותי וב-2004 בציון לשבח בתחרות הסיפור
הקצר של "עתון 77". ספרו "לעוף כמו בוב בימון" זיכה את נשר בפרס רמת גן לספרות (קטגוריית ספר ביכורים),
לשנת תשע"א, בפרס לעידוד היצירה, מטעם קרן חבצלת לאמנות, ובפרס ראש המועצה האזורית ליצירה,
מטעם המועצה האזורית זבולון.
[צילום: בועז לניר
Boaz Lanir]
