דוד כהן נולד בכפר סלובודקה (ליד נובוגרודק, בבלארוס) בתשרי תרנ"ה, אוקטובר 1894. גדל בבית סבו וקיבל חינוך תורני. מפי סבו שמע את אגדות-העם הראשונות, ואז ניטעה בליבו החיבה לעולם האגדה, הנוטע תקוה ואמונה. בגיל 12 עזב את בית הוריו ויצא לנדוד ברגל על פני עיירות וולין ופודוליה. בנדודיו פירנס עצמו בעבודה גופנית, מלמדות, התקנת נרות ומלאכות אחרות, תוך שהוא מרבה להגות בתורת המוסר. בגיל 17 הגיע לוילנה, שם עשה את צעדיו הראשונים בעיתונות היידית וחי בין אנשי העולם התחתון, כדי להכיר את חייהם. בשלהי מלחמת העולם הראשונה הצטרף לתנועת 'החלוץ', עבד בהכשרה, בארגון העליה לארץ ובעיתון היידי הציוני "אידישע שטימע". בנדודיו בין עיירות ליטא, במטרה להביא את בשורת 'החלוץ' לנוער היהודי, התחיל להשמיע באזני חניכיו אגדות חסידיות על מסירות-נפש ותקוה לגאולה. ב-1924 עלה ארצה, פעל בקרב ילדי עמל ונערי רחוב והשתתף ביסוד הסתדרות הנוער העובד ועתונה 'במעלה'. מאז ליווה את צעדי החניכים הצעירים בארגון, בהתישבות ובעיקר - בסיפורי אגדה, אותם השמיע עשרות שנים באזני הנערים והנערות בסניפי התנועה בכל רחבי הארץ. את שנותיו האחרונות עשה במחיצת בנו ונכדיו בקיבוץ אלונים, שם נפטר בכ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976. יצירותיו נדפסו בשבועוני ילדים, ב"במעלה" (לעתים בפסידונים 'אלקנה') ובעתונות היומית, וכונסו בספריו.  אגדותיו תורגמו ליידיש, אנגלית, צרפתית וספרדית.
[מקורות: תדהר, קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, ויקיפדיה]

ספריו: