[שיר הקדשה לכבוד ר׳ יהודה
צבי געלברד]. בתוך: ספר מנחת יהודה : ביאור
אגדות רבה בר בר־חנה. חלק ראשון / אשר חברתי ... המחבר יהודה צבי געלבארד (מונקאטש
: בדפוס קאהן עט פריעד, [תרס״ג], עמ׳ [ד].
נחתם: בוטשאטש, סיון תרס״ג.
חתום: שמואל יוסף טשאטשקיס.
1904
גבור קטן.המצפה, שנה 1, גל׳ 4 (כ״א באייר תרס״ד, 6 במאי 1904), עמ׳ 6.
שיר.
חתום: ש״י טשאטשקיס.
השיר נדפס גם ב׳דבר׳, בי״ח באייר תשי״ד, 21 במאי 1954, עמ׳ 5, במלאות חמישים שנה ליצירתו הספרותית של
הסופר.
בוטשאטש.המצפה, שנה 1, גל׳ 9 (כ״ז בסיון תרס״ד, 10 ביוני 1904), עמ׳ 4.
במדור: מכתבים מערי המדינה.
חתום: ש. י. ט.
דום.המצפה, שנה 1, גל׳ 12 (י״ח בתמוז תרס״ד, 1 ביולי 1904), עמ׳ 1.
שיר.
חתום: ש. י. טשאטשקיס.
מתוך שנאה.המצפה, שנה 1, גל׳ 12 (י״ח בתמוז תרס״ד, 1 ביולי 1904), עמ׳ 6.
מכתם.
חתום: ש. י. טש.
ירושלים.המצפה, שנה 1, גל׳ 14 (ג׳ באב תרס״ד, 15 ביולי 1904), עמ׳ 1.
שיר.
חתום: ש. י. טשאטשקיס.
השיר נדפס גם ב׳דבר׳,
בט׳ באב תשכ״ג, 30 ביולי 1963, עמ׳ 3, בליווי הערות מאת ג. קרסל.
השיר שולב בתוך הרומן ׳אורח נטה ללון׳.
בוטשאטש.המצפה, שנה 1, גל׳ 15 (י׳ באב תרס״ד, 22 ביולי 1904), עמ׳ 5.
במדור: מכתבים מערי המדינה. על ציון האבל בבוטשאטש על מותו של בנימין
זאב הרצל.
חתום: ש״י טש.
לאור הנר של חנכה.המצפה, שנה 1, גל׳ 35 (א׳ בטבת תרס״ה, 9 בדצמבר 1904), עמ׳ 1.
שיר.
חתום: ש״י טשאטשקיס.
1905
קודם הפסח.
המצפה, שנה 2, גל׳ 15–16 (ט׳ בניסן תרס״ה, 14 באפריל 1905), עמ׳ 9.
שיר.
לא חתום.
בליל פסח.
המצפה, שנה 2, גל׳ 15–16 (ט׳ בניסן תרס״ה, 14 באפריל 1905), עמ׳ 9.
שיר.
לא חתום.
שאלות.
המצפה, שנה 2, גל׳ 15–16 (ט׳ בניסן תרס״ה, 14 באפריל 1905), עמ׳ 9.
שיר.
לא חתום.
הרהורים.
המצפה, שנה 2, גל׳ 34 (כ״ד באב תרס״ה, 25 באוגוסט 1905), עמ׳ 3.
סיפור.
חתום: ש. י. טשאטשקיס.
הסרסור לעריות.המצפה, שנה 2, גל׳ 39 (כ״ט באלול תרס״ה, 29 בספטמבר 1905), עמ׳ 3.
סיפור.
חתום: ש. י. טשאטשקיס.
אברם ליבוש ובניו.המצפה, שנה 2, גל׳ 41–42 (י״ד בתשרי תרס״ו, 13 באוקטובר 1905), עמ׳ 5.
סיפור.
חתום: ש״י טשאטשקיס.
סכתי.המצפה, שנה 2, גל׳ 41–42 (י״ד בתשרי תרס״ו, 13 באוקטובר 1905), עמ׳ 7.
שיר.
חתום: ש״י טשאטשקעס.
האגרת.המצפה, שנה 2, גל׳ 50 (י״ז בכסלו תרס״ו, 15 בדצמבר 1905), עמ׳ 2.
סיפור. ״מקדש להציר קרסטין״.
חתום: ש״י טשאטשקיס.
1906
מזג טוב.המצפה, שנה 3, גל׳ 5 (ז׳ בשבט תרס״ו, 2 בפברואר 1906), עמ׳ 2–3.
סיפור.
חתום: ש. י. טשאטשקיס
בשביל הגביר.המצפה, שנה 3, גל׳ 5 (ז׳ בשבט תרס״ו, 2 בפברואר 1906), עמ׳ 3.
סיפור.
חתום: ש. י. טשאטשקיס.
ש״ס של בית זקני ז״ל.
בתוך ניר דוד : לכבוד הרב החכם ר׳ דוד סימאָנסען
במלאת לו שבעים שנה = Festskrift Simonsen
: Festkrift i anledning af Professor David Simonsens 70-aarige fødselsdag
(פרנקפורט ע״נ מין : בית הדפוס ״דפוס״ תרפ״ג København : Hertz׳s
bogtrykkeri, 1923), החלק העברי, עמ׳ 17–20.
סיפור.
נדפס גם ב׳הד ליטא׳ (קובנה), גל׳ 4 (1924), עמ׳ 8–9.
נדפס גם בשבועון ׳מאזנים׳,
שנה א׳, גל׳ 7 (י״ד בניסן תרפ״ט, 24 באפריל 1929), עמ׳ 10–11.
כונס בתוך: ׳מאז ומעתה׳, כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון, כרך שלישי (ברלין : שוקן,
תרצ״א 1931), עמ׳ 184 ובתוך: ׳אלו ואלו׳, כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון, כרך
שני (תל אביב : שוקן, תשי״ג 1953), עמ׳ 489.
תורגם לגרמנית: Das Schass meines Grossvaters (Berlin : Soncino-Gesellschaft,
1925)
בית הכנסת הגדול.הפועל הצעיר, שנה 18, גל׳ 38–39 (י״ח בתמוז תרפ״ה, 10 ביולי 1925), עמ׳
15.
יקירי ירושלים (ספורי מעשיות מעיה״ק ירושלים ת״ו). א.
מעשה רבי יוסף, או, תורה לשמה.דבר, י״ח בתמוז תרפ״ה, 10 ביולי 1925, עמ׳ 3.
מעשה שני סוחרי בראָד,
אחד חכם ואחד נוח לבריות שנסעו ליריד לייפציג לקנות סחורה ומה שאירע
להם בדרך למען דעת כל עמי ארץ, כיצד מתנהגים באורחים. דבר,
א׳ באלול תרפ״ה, 21 באוגוסט 1925, עמ׳ 3.
1926
תפילין של רבי אלימלך סופר.
בתוך: מְסִבָּה של סופרי א״י (תל־אביב :
הוצאת לשכת הספר של אגודת הסופרים והספרות העברית, ניסן תרפ״ו), עמ׳ [1–2].
במוצאי מנוחה.
בתוך: מענית : קובץ סופרי ארץ־ישראל
(ירושלים : תרומת אגודת הסופרים והספרות העברית לקרן הקימת, ל״ג בעומר תרפ״ו),
עמ׳ 67–68.
״מתוך סיפור ״הנדח״ שהתקינו המחבר בשביל הוצאה חדשה״.
1928
על בובר.
דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כרך ג׳, גל׳ י״ט (י״ט בשבט תרפ״ח, 10 בפברואר 1928),
עמ׳ 2.
גר צדק.דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך ו׳, גל׳ כ״ד (י״ד בניסן תרצ״א, 1 באפריל
1931), עמ׳ 1.
סיפור.
נוסח שונה נדפס לראשונה בכתב העת ׳הצעיר׳ : ירחון לספרות יפה ולעניני החיים, חוב׳
א / בעריכת יצחק פרנהוף (זלוטשוב, תר״ע, פברואר 1910) – ראה לעיל.
שני סיפורי מעשיות.דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כרך ז׳, גל׳ ב׳ (י״ד בתשרי תרצ״ב, 25 בספטמבר
1931), עמ׳ 2.
א. מעשה קדירה
ב. בעל מלאכות הרבה
1932
פנים אחרות.
דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כרך ח׳, גל׳ ח׳ (כ״ד בכסלו תרצ״ג, 23 בדצמבר
1932), עמ׳ 1–4.
1933
פת שלמה.מאזנים, שנה ד׳, גל׳ כ״ח–כ״ט (קע״ח–קע״ט) (י׳ בטבת תרצ״ג, 8 בינואר 1933),
עמ׳ 50–53.
שיר ברכה של ש״י עגנון.
דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳ 40 (כ״ט באב תרצ״ח, 26 באוגוסט
1938), עמ׳ 6.
לא. מ. ליפשיץ למלאות לו חמשים שנה.
נחתם: בת־גלים, ערב שבת שובה, תר״ץ.
אורח נטה ללון : סיפור.הארץ, כ״ג בתשרי תרצ״ט, 18 באוקטובר 1938, עמ׳ 4. 1. פרק ראשון – באתי לעירי.
אורח נטה ללון : סיפור.
הארץ, כ״ד בתשרי תרצ״ט, 19 באוקטובר 1938, עמ׳ 4 . 2. המשך. פרק שני – לילו של יום הכיפורים.
אורח נטה ללון : סיפור.
הארץ, כ״ה בתשרי תרצ״ט, 20 באוקטובר 1938, עמ׳ 4.
3. המשך. פרק שלישי – בין התפילות.
אורח נטה ללון : סיפור.
הארץ, כ״ו בתשרי תרצ״ט, 21 באוקטובר 1938, עמ׳ 4.
4. המשך. פרק רביעי – המפתח.
אורח נטה ללון : סיפור.
הארץ, כ״ח בתשרי תרצ״ט, 23 באוקטובר 1938, עמ׳ 4.
5. המשך. פרק חמישי – נעילה.
אורח נטה ללון : סיפור.
הארץ, כ״ט בתשרי תרצ״ט, 24 באוקטובר 1938, עמ׳ 4.
6. המשך. פרק ששי – מבית ומחוץ.
עורו של בלק.
בתוך קובץ הוצאת שוקן לדברי ספרות : עם רשימת
הספרים של בית ההוצאה (תל אביב : הוצאת שוקן, חנוכה תש״א 1941), עמ׳ 14–66.
1943
האשה והחיצונים.מאזנים, כרך ט״ו, גל׳ 5 (פ״ה) (שבט תש״ג, ינואר 1943), עמ׳ 290–295. נוסח מאוחר יותר נדפס ב׳קשת׳ ב־1961 – ראה להלן.
1946
בין שתי ערים.
הארץ, ה׳ בסיון תש״ו, 4 ביוני 1946, עמ׳ 3.
1951
בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ. לוח הארץ, כרך 11 (1951),
עמ׳ 149–182.
הסיפור שולב בתוך הסיפור ׳עד הנה׳
עניני ספרים.
בתוך: עלי עי״ן : מנחת דברים לשלמה זלמן שוקן, אחרי מלאות
לו שבעים שנה (תל־אביב : דפוס ׳הארץ׳, י״ט כסלו תשי״ב [18 בדצמבר 1951]), עמ׳
371–383.
כולל ארבעה סיפורים:
ספר הביאור על חידושי מהר״ם שיף (עמ׳ 371–374)
דבר המלך (עמ׳ 374–379)
בנו של אותו גאון (עמ׳ 380)
יד יוסף (עמ׳ 381–383)
1952
יודע ספר.הארץ, י״ד בניסן תשי״ב, 9 באפריל 1952, עמ׳ 5.
הסיפור שולב בתוך הסיפור ׳עד הנה׳.
המכתב.
קשת, שנה ראשונה, חוב׳ ב׳ (חורף 1959), עמ׳ 5–25.
1960
עיר ומלואה : סיפורה של
ביטשאטש.מאסף : דברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ / העורכים –
עזריאל אוכמני, ישראל כהן (ירושלים : אגודת הסופרים העבריים בישראל בהוצאת ״קרית
ספר״, תש״ך 1960), עמ׳ 22–41.
עם קבלת פרס נובל.
בצרון, שנה כ״ח, כרך נ״ה, חוב׳ ב (262)
(כסלו–טבת תשכ״ז, נובמבר–דצמבר 1966), עמ׳ 68–70.
נאומו המלא של ש״י עגנון שנשא בטקס הענקת פרס נובל לספרות למספר
ולמשוררת נלי זק״ש בשטוקהולם במוצאי־שבת, כ״ז בכסלו תשכ״ז, 10 בדצמבר 1966.
1972
בית המועצות הגדול.
מולד (סדרה חדשה), כרך ד׳ (כ״ז), חוברת 23 (233) (אדר תשל״ב, פברואר 1972), עמ׳
508–512.