שרגא קדרי (טפר) נולד בכ' בטבת תרס"ז, 6
בינואר 1907 בלבוב, כיום אוקראינה להוריו דב עקיבא טפר (חזן, עסקן חובבי
ציון) ושונה בת נחמיה בר. קיבל חינוך מסורתי וכללי והיה מפעילי
"החלוץ המזרחי". עלה ארצה ב-1926 ועבד בפרדסים וכרמים בפתח-תקווה וכן
בסלילת כבישים, חפירת בארות ועוד. היה ממייסדי כפר פינס. עבד ב"כתובים", ב"העברי" וב"ההד".
בשנת 1934 נשא לאשה את ימימה בת קדיש יהודה סילמן. משנת 1936 שימש מזכיר המחלקה לתרבות של הוועד הלאומי ואחר כך
במחלקה לעבודה סוציאלית. מאז קום המדינה שימש מזכיר משרד הסעד. ראשוני
סיפוריו ורשימותיו ב"ההד" וב"כתובים" ומאז פירסם מאמריו, סיפוריו ורשימותיו
במרבית העיתונים וכתבי-העת בארץ (בעיקר ב'דבר' וב'הצופה'). צאצאיו: דור, קדיה, יהודה, עקיבא.
[מקורות: קרסל,
תדהר]
ליפשיץ, אריה.על אירועים ורחשי-נפש : סיפורי שרגא קדרי.
מאזנים, כרך מ"ט, גל' 1 (סיון תשל"ט,
יוני 1979), עמ' 29־31 <חזר ונדפס בספרו:
הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה
השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש"ם 1980), עמ' 190־194>
סדן, דב.
בכבודם של שני מספרים. הדואר, שנה 51, גל' ד' (ח' בכסלו
תשל"ב, 26 בנובמבר 1971), עמ' 54־55 <דברים שהושמעו בבית הסופר בעיר
העתיקה בירושלים על ספריהם של יהודה יערי ושרגא קדרי; חזר ונדפס בספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 124־129>