עינת ברעם אשל.
    בין המשעול לדרך המלך : לפריחתה של הנובלה העברית בראשית המאה העשרים / עינת ברעם אשל. – ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״א 2001.
    210 עמ׳.
    Between the Pathway and the Highway : the Flourishing of the Hebrew Novella in the Beginning of the Twentieth Century / Einat Baram Eshel

    ספר זה מתמודד עם תופעה אשר רבים מכותבי תולדותיה של הספרות העברית זיהו ואפיינו אותה, אך לא הציעו לה הנמקה מניחה את הדעת: פריחתה של הנובלה בסיפורת העברית של ראשית המאה העשרים, בד בבד עם היעלמו של הרומן העברי מן הבימה הספרותית בתקופה זו. חידושו של מחקר זה נעוץ בשילוב בין הצבת מודל תאורטי יעיל לאפיונה של הנובלה כז׳נר ספרותי לבין בחינה היסטוריוגרפית של הספרות העברית בראשית המאה העשרים. מסקנתו העיקרית היא כי הנובלה שימשה כלי הולם לביטוי תחושת המבוכה של יוצרי הספרות העברית, אשר התלבטו באותה עת בין הסתגרות בעולם הפרט על תהיותיו וכאביו לבין תחושת המחויבות הלאומית והחברתית, שעל ברכיה חונכו. בפתח המאה החדשה היטיבה הנובלה להיענות לשתי המגמות גם יחד, והתנודדותה בין סיפור קצר לרומן, בין צמצום להרחבה, בין המשעול לדרך המלך הייתה למעלתה. בין היצירות הבולטות הנדונות בספר: ׳עורבא פרח׳ למ״י ברדיצ׳בסקי, ׳נפש רצוצה׳ לש׳ בן-ציון, ׳בחורף׳ לי״ח ברנר ו׳אצל׳ לא״נ גנסין. כמו כן נדונות לראשונה יצירות בלתי ידועות של יוצרים שנשכחו זה מכבר, וביניהם י״א לובצקי, ד״ב סלוצקי וא׳ קלאַטשקאָ.

תוכן העניינים:

• פתח דבר  (עמ׳ ט–יב)
   
• פרק ראשון: חומרה, מבוכה וביטול : בין הנובלה לבין מחקרה (עמ׳ 1–39)
•     מתרבות הרנסנס אל הספרות המודרנית (עמ׳ 1–8)
•     ההיסטוריה של ביקורת הנובלה, קשייה וכשליה (עמ׳ 8–10)
•     התאוריה המסורתית של הנובלה (עמ׳ 11–17)
•     גלגוליה של הביקורת הנורמטיבית (עמ׳ 18–20)
•     המגמה של שלילת הז׳אנר (עמ׳ 21–28)
•     מעמדה של הנובלה בביקורת העברית (עמ׳ 28–32)
•     הנובלה על פי ג׳ודית ליבוביץ: ז׳אנר של סוגסטיה (עמ׳ 32–39)
• פרק שני: הנהימה המתפרצת של אילם : קווים למצבה של המערכת הספרותית העברית בראשית המאה העשרים (עמ׳ 40–70)
•     הספרות העברית בין תחייה לבכייה (עמ׳ 40–44)
•     ירידת מעמדה הציבורי של המערכת הספרותית: נסיבות חוץ-ספרותיות (עמ׳ 44–52)
•     ירידת מעמדה הציבורי של המערכת הספרותית: נסיבות חוץ-אסתטיות, פואטיות, אידאיות (עמ׳ 52–63)
•     וכך נהיה היחיד למוצא: פריחת הז׳אנרים הקצרים (עמ׳ 63–70)
• פרק שלישי: מאפייני הנובלה העברית (עמ׳ 71–146)
•     תקופה ספרותית ועולמה הפואטי (עמ׳ 71–73)
•     מה שהיה הוא מה שיהיה: על תפקידו של מבנה החזרות (עמ׳ 74–91)
•     מוקד מיוחס ומוקד מבוזר: שני דגמים של מערך תמטי (עמ׳ 91–114)
•     הנובלה העברית בייחודה (עמ׳ 114–143)
•     הערת סיכום (עמ׳ 143–146)
• נספח א: נתונים בדבר מגמת הפרסום של יצירות סיפורת ארוכות בשנים 1900–1914 (עמ׳ 147–154)
• נספח ב:
•     קטע מן היצירה ׳ליל חֹרף על פני רחובות מזרח לונדון׳ לי״ש קצנלבויגן (תרס״ז) (עמ׳ 155–164)
•     קטע מן היצירה ׳החטא׳ לי״א לובצקי (תר״ע) (עמ׳ 165–175)
•     קטע מן היצירה ׳בעֲיָרה׳ לא׳ קלאַטשקאָ (תרע״ג–תרע״ד) (עמ׳ 176–187)


• רשימת הקיצורים הביבליוגרפיים (עמ׳ 188–198)
• מפתח (עמ׳ 199–210)

OpenLibrary – OL20102456M

WorldCat/OCLC – 47776107

NLI – 990021852620205171

LC – 2001390837

עודכן לאחרונה: 5 בפברואר 2023

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר