ניסן טורוב (1877–1953)

<בהכנה>

Nissan Touroff

    ניסן טורוב נולד בניסוויש, פלך מינסק (כיום בבלארוס) בו׳ באלול תרל״ז, 15 באוגוסט 1877 לאביו שמואל-ליב טורוב. למד ב׳חדר׳ והושפע בנערותו מידידו הבוגר שמחה חיים וילקומיץ, תלמיד ישיבת מיר ולימים מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל, שהדריכו בלימודים העבריים והחילוניים וקרבו לחיבת ציון ולספרות העברית.  בגיל 12 עבר עם הוריו למוסקבה ולמד ציור בבית ספר לאמנות, אך שנה לאחר מכן גורשו יהודי מוסקבה מהעיר והמשפחה חזרה לניסוויש. טורוב פנה לעיר ווילנה ושם סיים לימודיו בבית המדרש למורים היהודי (בין מוריו היה יהושע שטיינברג) לאחר ארבע שנות לימוד, ויצא לווארשה ומשם לברלין (1900) ולמד פדגוגיה באוניברסיטה. לאחר מכן המשיך לימודיו באוניברסיטאות לייפציג ויֶינָה ולבסוף באוניברסיטת לוזאן בשווייץ, בה עשו ולמדו אז יצחק אפשטיין וש״ח וילקומיץ. ב-1906 סיים לימודיו בלוזאן בהשגת תואר אקדמי ולפי הצעת מנחם אוסישקין עלה ארצה בקיץ 1907 כמנהל בית הספר לבנות ביפו. עם הקמת בית המדרש למורות ע״ש לווינסקי, בשלהי 1912, הועמד בראשו. בשנות מלחמת העולם הראשונה עמד בראש ״ועד החינוך״ שניהל את ענייני החינוך בארץ בתנאי המלחמה. הוא נתמנה גם כעורכו הראשי של עיתון הארץ, אולם ב-1919 יצא לארצות הברית. לאחר עבודה קצרה בהוצאת שטיבל בניו יורק, עבר לבוסטון, בה הקים ב-1921 בית מדרש למורים. ב-1926 עבר ללמד ב״מכון היהודי לדת״ בניו יורק ועשה הרבה להכנסת אווירה עברית במוסד ריפורמי-ציוני זה. בשנים 1932–1933 שהה בארץ וכן ביקר בברית המועצות וחזר לארצות הברית. ב-1940 הוזמן למחלקה לפדגוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, אולם התפטר זמן קצר לאחר מכן וחזר לארצות הברית וכל כולו מרירות ורגשי אכזבה. שנותיו האחרונות עברו עליו בייסורי גוף ונפש, ובערב פסח תשי״ג, 30 במארס 1953 נפטר טורוב בניו יורק. בשלהי אייר תשי״ג הועלו עצמותיו ונטמנו בבית העלמין הישן בתל-אביב. את פעילותו הספרותית החל בכתבה בהמליץ ב-1891 ובסיפור בהצפירה (1900), ומאז השתתף בקביעות עם סיפורים, רשימות, מאמרים ומחקרים בענייני חינוך, פדגוגיה, פסיכולוגיה ובשנותיו האחרונות, גם בענייני אמנות, במרבית כתבי העת והעיתונים העבריים בעולם כולו.

       

[מקורות: תדהר, קרסל,  ויקיפדיה]
[צילום: מאוסף שבדרון בספריה הלאומית; ויקיפדיה]

ספריו:

  • הפסיכולוגיה בימינו (תל אביב : מוסד ביאליק על-ידי הוצאת דביר, תש״א 1941)
  • ביודעים ובלא יודעים : מסות פסיכולוגיות (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ז 1946)
  • הערכות : בעיות תרבות וחינוך (ניו יורק : הסתדרות המורים באמריקה בסיוע ההסתדרות העברית באמריקה, תש״ז 1947)
  • בעיות ההתאבדות : מחקר פסיכולוגי סוציולוגי (תל-אביב : הוצאת דביר, תשי״ג 1953)

עריכה:

תרגום:

  • ברכת האדמה / קנוט המסון (ורשה : א. י. שטיבל, תרפ״ב-תרפ״ג, 1922–1923)
  • ברכת האדמה / קנוט המסון (ירושלים : הוצאת שוקן, תשל״ט 1979)  <התרגום נערך מחדש על-ידי יותם ראובני והותאם לשפה העברית בת ימינו, תוך שמירה על רוח התרגום המקורי>

על המחבר ויצירתו:

  • אבידן, אביבה. סגנון מנהיגותם ודרך ניהולם של ד״ר ניסן טורוב וד״ר יצחק אפשטיין את בית המדרש למורות ע״ש לוינסקי ביפו בשנים 1912–1923.   דור לדור: קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך מ״ו (תשע״ג 2013), עמ׳ 99–124.
  • אפשטיין, אברהם.  ניסן טורוב.. בספרו: סופרים עברים באמריקה (תל-אביב : הוצאת דביר, תשי״ג 1952), כרך ב, עמ׳ 403–412.
  • זילברשלג, יצחק.  ניסן טורוב : אסתיטיקן חינוכי.  הדואר, שנה 60, גל׳ י״א (י״ח בשבט תשמ״א, 23 בינואר 1981), עמ׳ 168–169; גל׳ י״ב (כ״ה בשבט תשמ״א, 30 בינואר 1981), עמ׳ 184–185.
  • פנואלי, ש״י [פינלס]ד״ר ניסן טורוב : במלאות לו ששים שנה.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 13, גל׳  4 (י׳ בחשון תרצ״ח, 15 באוקטובר 1937), עמ׳ 5.
  • ריבולוב, מנחם.  ניסן טורוב. בספרו: כתבים ומגלות (ניו יורק : הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1942), עמ׳ 246–261.
  • רייזין, מרדכי זאב.  ניסן טורוב.  בספרו: דפים מפנקסו של ״ראביי״ : רשימות, ביקורות, זכרונות ונוספו עליהם מעט אוטוביוגרפיה ועוד כתבים (ברוקלין, נויורק : האחים שולזינגר, 1941), עמ׳ 301–305.
על ״ברכת האדמה״ לקנוט המסון בתרגום ניסן טורוב ובעריכת יותם ראובני
קישורים:

OpenLibrary – OL2278340A Wikidata – Q401855 J9U – 987007304914805171 NLI – 000299956 LC – n2002055710 VIAF – 55972029
עודכן לאחרונה: 2 ביולי 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף