יהודית בר-אל.
הפואמה העברית מהתהוותה ועד ראשית המאה העשרים : מחקר
בתולדות ז'אנר / יהודית בר-אל. — ירושלים :
מוסד ביאליק, תשנ"ה 1995.
215 עמ'. The Hebrew Long poem from its emergence to
the beginning of the twentieth century : a study in the history of a
genre / Judith Bar-El
בשנת 1825 הופיעה היצירה העברית
הראשונה מן הסוג של השירה הסיפורית, שכונתה לימים בשם 'פואמה' - היא
'ברוריה' מאת שמואל מולדר. למן הופעתה של
יצירה זו בראשית המאה הי"ט ועד לימינו ממש, הפואמה היתה לאחד הז'אנרים
המרכזיים בשירה העברית.
ספר זה חוקר את תולדות הז'אנר של הפואמה העברית מראשית התהוותה ועד
לסוף העשור השני של המאה העשרים. ארבעה מחמשת פרקיו עוסקים בפרק הזמן
של ההשכלה, ואילו בפרק החמישי מותווים כיווני ההתפתחות העיקריים של
הפואמה בראשית המאה העשרים ומשורטטים קווי התפתחותה בעתיד.
המחקר מבקש לתאר את תולדות הז'אנר של הפואמה בשלבי התהוותו וצמיחתו
הראשונים, לעקוב אחר היקלטותן של מתכונותיו הראשונות במערכת הספרות
העברית ולבחון את התפתחותן והתגוונותן ואת התפקידים השונים שהן ממלאות
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומן במערכת זו. באמצעות תיאור ההיסטוריה
של ז'אנר מסוים זה מראשית התהוותו ועד לשלב מסוים בתולדותיו, מבקש ספר
זה להציע גם דרך מחקר בתולדות ז'אנר בכלל: מנגנוני התהוותו וצמיחתו,
עקרונות התפתחותו, תפקידיו במערכת הספרות לתקופותיה וזיקותיו לסוגי
ספרות אחרים הכלולים בה.
פרק א. הפואמה העברית - הפואטיקה של הז'אנר (עמ' 14־28)
א. השיר הסיפורי הארוך בספרות המערב (עמ' 14־17)
ב. הפואמה העברית (עמ' 17־28)
1. תהליך ההתהוות - הערות פתיחה
(עמ' 17־20)
2. פתיחות וגמישות בתבניות היסוד של
הז'אנר (עמ' 21־24)
3. פתיחות וגמישות בתפקידי הפואמה
במערכת הספרות העברית לתולדותיה (עמ' 24־28)
פרק ב. התהוותה של הפואמה העברית (1825־1860) (עמ'
29־76)
א. הדגם הראשון של הפואמה העברית - 'ברוריה' מאת
שמואל מולדר (עמ' 29־41)
1. תיאור היצירה ורקעה. מה ביקש מולדר
לספר (עמ' 29־30)
2. מה מצא מולדר במערכת הספרות העברית?
(עמ' 30־34)
3. תיאור התהוותה של הפואמה של מולדר
(עמ' 34־40)
4. התהוותה של הפואמה העברית הראשונה -
סיכום (עמ' 41)
ב. שירה סיפורית במערכת העברית בין השנים 1825־1850
(עמ' 41־51)
1. הנושא 'חולדה ובור' והז'אנר של
הפואמה (עמ' 44־48)
2. עיבודים ל'העונות' של ג'יימס תומסון
(עמ' 48־51)
ג. דגם פואמטי עברי חדש - המחזור 'שירי בת ציון' למיכ"ל
(1851) (עמ' 51־68)
1. מצבה של המערכת העברית בראשית שנות
החמישים (עמ' 51־52)
2. מהלכיו של מיכ"ל עד לכתיבת 'שירי בת
ציון' (עמ' 52־53)
3. מחזור 'שירי בת ציון' - מה ביקש
מיכ"ל לספר (עמ' 53־54)
4. הצרכים הפואטיים של מיכ"ל לעומת
האפשרויות במערכת העברית (עמ' 54־56)
5. הבלדה - אופציה שירית חדשה במערכת
העברית ; תרגומיו של מיכ"ל (עמ' 56־58)
6. השימוש בבלדה ביצירת מתכונת הפואמה
של מיכ"ל (עמ' 58־59)
7. הדגמת פעולתה של ההכלאה בין ז'אנרים
- 'נקמת שמשון', 'משה על הר העברים' (עמ' 59־63)
8. מנגנון ה'הכלאה' על בסיס ז'אנרים
אחרים - 'יעל וסיסרא', 'שלמה וקהלת' (עמ' 63־67)
9. קובץ 'שירי בת ציון' - החידוש שבדגם
הפואמטי. סיכום (עמ' 67־68)
ד. דגם פואמטי עברי חדש - 'אהבת דוד ומיכל'
<ליהודה ליב גורדון> (1856)
(עמ' 68־73)
1. המערכת העברית באמצע שנות החמישים
(עמ' 68־70)
2. מנגנון ה'הכלאה' בשירותה של מתכונת
פואמטית חדשה (עמ' 70־73)
ה. סיכום. התהוותן של המתכונות הפואמטיות הראשונות
(עמ' 73־76)
פרק ג. הפואמה העברית בשנים 1860־1881 (עמ'
77־123)
א. השלב הראשון - הפואמה העברית בשנות השישים (עמ'
77־97)
1. תמורות מרכזיות במערכת התרבותית
והספרותית בשנות השישים הראשונות (עמ' 77־79)
2. מצב הפואמה בשנות השישים: מצב של
סטגנציה (עמ' 79־80)
3. 'בת שבע' של א' גולדפאדן ושל
ש'
מאנדלקרן - הפואמות המרכזיות של העשור (עמ'
81־85)
4. 'תקון לבן הארמי' של
מ"א גינצבורג -
הפואמה המבשרת את הדגם הפואמטי המרכזי של שנות השבעים
(עמ' 85־88)
5. הופעת 'שירי יהודה' של
יל"ג - 1868
(עמ' 88־90)
6. תבניות אנטי אפיות ב'בין שיני אריות'
וב'במצולות ים' (עמ' 90־95)
7. המתכונת הפואמטית החדשה ב'בין שיני
אריות' וב'במצולות ים' - סיכום (עמ' 96)
8. מקומה של המתכונת הפואמטית החדשה של
יל"ג במערכת הספרות העברית בת-הזמן (עמ' 96־97)
ב. השלב השני - הפואמה העברית בשנות השבעים (עמ' 98־123)
1. מעמדן של הפרוזה ושל השירה בשנות
השבעים (עמ' 98־100)
2. דרכי ההתמודדות של הפואמה עם התמורות
במערכת העברית (עמ' 100־104)
3. 'מאגרי' הפרוזה המנוצלים על-ידי
הפואמה ה'אקטואליסטית' (עמ' 104־105)
4. טיפוסי הפואמה העברית במחצית הראשונה
של שנות השבעים (עמ' 105־112)
5. 'אשקא דריספק' ; 'ושמחת בחגך' ליל"ג
- הטיפוס האנקדוטי החלופי (עמ'
112־115)
6. 'קוצו של יוד' - היקלטותן של
סטרוקטורות מן הרומן במתכונת של הפואמה (עמ' 115־117)
7. אופני קליטתן של סטרוקטורות הרומן
בפואמות בנות-הזמן (עמ' 118־120)
8. הפואמה העברית בשנים 1860־1880.
סיכום (עמ' 120־123)
פרק ד. הפואמה העברית בשנים 1880־1902 (תקופת חיבת ציון)
(עמ' 124־158)
א. הגורמים ההיסטוריים והספרותיים קובעי תכונותיה של הפואמה
בשנים אלה (עמ' 124־127)
ב. המאגר לחומר הסיפורי העומד לרשות הפואמה בראשית שנות
השמונים (עמ' 127־129)
ג. הדגמים העומדים לרשות הפואמה מראשית שנות השמונים
(עמ' 129־130)
ד. ראשית שנות השמונים - הפואמה העברית במצב ביניים, טרם
התגבשותם של דגמים חדשים (עמ' 130־132)
ה. הסיבות להיאחזות הפואמה בדגמים של יל"ג ושל
פרוג למן
המחצית השנייה של שנות השמונים (עמ' 132־135)
ו. אופני השימוש בדגמי הפואמה של יל"ג ושל
פרוג בפואמות של חיבת
ציון (עמ' 135־154)
1. מגמות עיקריות בפואמה החיבת-ציונית
(עמ' 135־137)
2. זיקותיו של הדגם הפואמטי ה'היסטורי'
לדגמי-האב של יל"ג ושל
פרוג (עמ' 137־149)
3. הפואמה בדגם הלגנדרי
(עמ' 149־154)
ז. בשולי הדגמים הפואמטיים העיקריים - ראשיתו של דגם חדש
(עמ' 154־157)
ח. הפואמה העברית על סף המאה העשרים - סיכום קצר
(עמ' 158)
פרק ה. הפואמה העברית בראשית המאה העשרים - כיווני התפתחות
מרכזיים (עמ'
159־202)
א. הז'אנר של הפואמה במערכת הספרות העברית בראשית המאה
העשרים (עמ' 159־161)
ב. הפואמה העברית במחצית העשור הראשון של המאה -
התגבשותם של שני הדגמים הפואמטיים המרכזיים של ח"נ ביאליק
(עמ' 161־181)
1. הדגם הראשון - הפואמה ככלי פואטי
לביטוי הסיפור האישי של הדובר (עמ' 161־162)
2. הדגמים הרומנטיים האירופיים העומדים
לרשות הפואמה העברית (עמ' 163־164)
3. 'שירתי' של
ח"נ ביאליק - הפואמה
האוטוביוגרפית העברית הראשונה (עמ' 165־168)
4. 'זוהר' - תכונותיה של הפואמה כפואמה
אוטוביוגרפית (עמ' 168־171)
5. אופני היקלטותה של הפואמה
האוטוביוגרפית ביצירת המשוררים בני-הזמן (עמ'
171־172)
6. הדגם השני - הפואמה ככלי לעיצוב סמלי
רב-רובדי של בעיות לאומיות ואקזיסטנציאליות - 'מתי מדבר'
(עמ' 172־178)
7. 'הברכה' - הערות אחדות למקומה של
הפואמה בתולדות הז'אנר (עמ' 178־179)
8. היקלטותן של הפואמות
הסמליות-החזיוניות של ביאליק ביצירה הפואמטית של המשוררים בני-הזמן
(עמ' 179־181)
ג. הפואמה ה'לירית' הארוכה - צורת היסוד הפואמטית העיקרית
למן סוף העשור הראשון למאה ובמשך העשור הבא (עמ'
181־201)
1. תפקידי הפואמה ה'לירית' הארוכה בפרק
זמן זה (עמ' 181־182)
2. תבנית המסע במרחב - תבנית היסוד של
הפואמה ה'לירית' בת-הזמן (עמ' 182־183)
3. הפואמה הלירית - שלוש מתכונות-יסוד
בתבנית המסע (עמ' 183־201)
ד. הפואמה העברית בשני העשורים הראשונים של המאה, והפואמה בת-ימינו
- כמה הערות לסיכום (עמ' 201־202)
