שמעון שמואל פרוג, משורר יהודי־רוסי, נולד בא׳ בכסלו תרכ״א, 15 בנובמבר 1860 בְּבּוֹבּרוֹבִי־קוּט,
מושבה חקלאית יהודית בפלך חרסון (כיום בתחומי אוקראינה). בכוחות עצמו רכש השכלה
יהודית וכללית. ב-1875 עבר לעיר חרסון. בין 1881–1909 ישב בפטרבורג ועבד במערכות העתונים
היהודיים בבירה. משם עבר לאודסה. כתב בעתונות הרוסית, היהודית־רוסית והיידית. יצר
בעיקר ברוסית, והיה היהודי הראשון שכתב בה שירים על נושאים יהודייים. שיריו הליריים־עממיים הביעו את סבל היהודי בגלות ואת געגועיו לארצו, ועוררו נימים חבויות בלבות היהודים ששפתם כבר היתה רוסית. שיריו תורגמו, בידי מתרגמים שונים, ליידיש ולעברית, והושרו בתפוצות ישראל השונות, כגון שירו
״הכוס״, שיסודו באגדת־עם יהודית (נכתב בהשפעת הפוגרומים של 1881 ; תורגם ליידיש בידי י. ל. פרץ ולעברית בידי יעקב קאפלאן). פרוג כתב שירים גם ביידיש, ומהנודעים שבהם, ״זאמד און שטערן״ (״חול וכוכבים״) ו״האָט רחמנות״
(״רחמו״), שנתחבר לאחר הפוגרום בקישיניוב ב-1903. יש בשיריו מטענות העם כלפי האל על גורלו, אך גם נימה של עידוד, בעיקר, לנוכח תנועת חיבת־ציון והציונות, כגון השיר ״שולמית זינגט״ (״שולמית שרה״). בסוף ימיו כתב 7 שירים בעברית. פרוג כתב
גם פואמות, אידיליות ובלדות (בעיקר ברוסית, אך גם ביידיש), על נושאים מהתנ״ך, מאגדות חז״ל ומסיפורי־העם, וגם סיפורים
– במיוחד מן ההווי היהודי – פליטונים ודברי סאטירה. פרוג גם חיבר ברוסית ספר בשם ״אגדה״
(ארבעה חלקים, 1910), על־יסוד ״ספר האגדה״ של ביאליק ורבניצקי. שירתו השפיעה הרבה על השירה היהודית־רוסית שלאחריו, על השירה היידית (ד. איינהורן, יהואש, מאני לייב ועוד) ועל שירתם של ח. נ. ביאליק, ש. טשרניחובסקי, ד. פרישמן, י. לרנר, ש. ל. גורדון ואחרים.
כל כתביו ברוסית הופיעו בשלושה כרכים (1905); וביידיש – בשני כרכים (תרס״ד, עם הוספות ב-1910). בעברית הופיעו שירי
פרוג בתרגומו של יעקב קאפלאן, תרנ״ח–תרנ״ט, בצירוף תולדותיו מאת ראובן בריינין (א׳–ב׳, תרנ״ח–תרנ״ט), וכן בתרגומו של
אברהם לוינסון, בצירוף שיריו העבריים־המקוריים הבודדים של פרוג (תש״א); סיפוריו, בתרגומו של
יצחק ספיבק,
הופיעו בתשט״ז. מבחר משיריו בשם אגדת הכוס בתרגום אברהם
לוינסון ויעקב קאפלאן יצא ב-2019 בצירוף מבוא של ד״ר זאב (וועלוול) טשרנין בהוצאת
עמדה.
שמעון פרוג
נפטר בכ״ד באלול תרע״ו, 22 בספטמבר
1916 ונטמן באודסה.
בוסאק, מאיר. בין פרוג לטשרניחובסקי.
הצופה, כ״ז בטבת תשמ״ב, 22 בינואר 1982, עמ׳ 4 <מאה שנה להולדתו של
המשורר והשפעתו על משוררי התחיה>
בורוכוב, בר.על קברו הפתוח של שמעון פרוג. חוליות:
דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, כרך 6 (אביב 2000), עמ׳ 115–116 <דברים לזכרו
של פרוג שנישאו ב- 16 באוקטובר 1916>
ביסטריצקי, נתן. זכר למיתוס ש. פרוג.
על המשמר, ט״ו באלול תשל״ו, 10 בספטמבר 1976, עמ׳ 6 <60 שנה למותו –
1916–1976>
דותן, משה. שמעון פרוג – יד למשורר נשכח, ששים שנה לפטירתו.
האומה, חוב׳ טו (49) (תשל״ז 1976), עמ׳ 83–88.
הכהן, אליהו. ״על הררי ציון״ : בחיפוש אחר המנון לאומי. בתוך:
לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה : עיון בין תקופות / עורכת יפה ברלוביץ ;
עורך משנה, יוסף לנג (תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, תש״ע 2010), עמ׳ 223–247.
פרישמן, דוד.נפשות: שמעון־שמואל
פרוג.כנסת : דברי ספרות / העורך
– ח״נ ביאליק (אודיסה : בהוצאת הקרן לתמיכת סופרים מיסודו של הלל
זלטופולסקי, תרע״ז), עמ׳ 293–296.
