אפרים צורף (זלוטניק) נולד בט"ו בסיון תרס"ג, 10 ביוני 1903 בראצ'יונז', ליד פלונסק בפולין. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש וחינוך כללי, עברי ופדגוגי בבית המדרש למורים ע"ש פוזננסקי בורשה והיה פעיל כמזכיר המרכז של החלוץ המזרחי השמאלי בפולין. בתרפ"ו (1926) עלה ארצה. עבד כפועל בפרדס גולדברג, אחר כך כמזכיר במגדיאל. את לימודיו סיים בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. ומאז עסק בהוראה, בספרות ובמתן הרצאות מטעם מחלקת התרבות של מדינת ישראל. בעבודתו הספרותית התמסר במיוחד למקצוע התנ"ך. פרסם פירושים עם מבואות היסטוריים, ספרותיים וארכיאולוגיים. בשנים מאוחרות יותר היה בעל מכון לסרטונים לימודיים. אפרים צורף נשא לאשה את יפה-שיינדל בת צבי צמח,  והיו להם בן (עמוס) שנפל על משמרתו במלחמת השחרור, ובת (עדנה). אפרים צורף נפטר בתל אביב בכ"ב בשבט תש"ן, 16 בפברואר 1990.
[מקורות: קרסל, תדהר [כרך ד], תדהר [כרך יג], לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]

• ש"י עגנון : האיש ויצירתו (תל אביב : הוצאת ניב, תשי"ח 1957)
  תוכן העניינים
• בשולי סיפורת ושירה : מסות על ש"י עגנון, חיים נחמן ביאליק וש. שלום (גבעתים : בינאור, תשל"א 1970)
• בצל כנפיך :  שירים ומקאמות (גבעתיים : בינאור, תשל"ב 1972) <בצירוף הקדמה מאת דוד בן גוריון ; ציורים - גד אולמן>