נילי סדן נולדה בקיבוץ תל-יוסף
לשרה וישראל צוקרמן. בנערותה עברה עם משפחתה לתל אביב
ולמדה ב״תיכון חדש״, ובהמשך בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית
בירושלים, שם סיימה לימודי תואר שלישי וכתבה עבודת דוקטור בהדרכת
פרופ׳ גרשון שקד
שכותרתה מגמות דקדנטיות בסיפורת המהגרים בשנות העשרים בארץ ישראל. התמחתה בעיקר בפרוזה העברית של העלייה השנייה והשלישית:
אהרן ראובני, דב קמחי,
נתן ביסטריצקי ובני דורם.
עם סיום לימודיה, ב-1962, החלה ללמד במחלקה לספרות באוניברסיטת בר-אילן
בראשות פרופ׳ ברוך קורצווייל. בשנים אלה עסקה בחקר יצירתו של א״ב יהושע, וספרה עליו, אברהם ב. יהושע – מונוגרפיה (ספרית פועלים, 1982), היה לספר המקיף הראשון על יצירתו. כמו כן חקרה את שירתם של יהודה עמיחי וח״נ ביאליק. ב-1976 נפטר בעלה, מנחם סדן ולימים נישאה לפרופ׳ גד לובנשטיין. בשנות חייה האחרונות עסקה בחקר יצירתו של אהרן ראובני, שעליו כתבה מונוגרפיה שראתה אור לאחר פטירתה בעריכת אבידֹב ליפסקר-אלבק (1994). סמוך לקבלת התואר מרצה בכיר, ב-1985, נפטרה ממחלה קשה. לאחר מותה ראה-אור ספרה הסיפורת של שנות העשרים בארץ ישראל (ספרית פועלים: פואטיקה וביקורת, 1991), אף הוא בעריכתו של אבידֹב ליפסקר-אלבק.