עִדוא בִּן-גָרְיוֹן, נולד בתל-אביב בל' בשבט תרצ"ח, 1 בפברואר 1938 לאמו, הרקדנית והכוריאוגרפית דבורה ברטונוב ולאביו, הסופר עמנואל בן-גריון. שני סביו הם הסופר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי והשחקן איש "הבימה" יהושע ברטונוב. גדל והתחנך בתל אביב. החל בפעילותו הספרותית כנער, כשפירסם ב-1955 בכתב העת אורלוגין תרגום וירטואוזי לשירו של אדגר אלן פו "העורב". באותה שנה תירגם על פי הזמנת תיאטרון "אהל" את המחזה תה וסימפטיה מאת רוברט אנדרסון. בשנים הבאות תירגם – שוב, על פי הזמנת "אהל" – את המחזות הם ידעו מה רצונם מאת סידני קינגסלי ועוד נהר אחד מאת בוורלי קרוס. את שירותו הצבאי (1956־1959) עשה ב"להקת הנח"ל" בתקופת השיא שלה, עם חיים טופול, אורי זוהר ויהורם גאון.
    ב-1959 יצא לפריז, ולמד שלוש שנים פנטומימה בבית ספרו של ז'אק לקוק. בתקופה זו התנסה בהופעות בלהקות מחול ובתפקידים זעירים בסרטים בפריז ובלונדון. עם שובו לישראל ב-1962 פירסם רומן ראשון, המתוקה והמופלאת (אלדר), שהופיע בעת ובעונה אחת גם בתרגום לאנגלית בשם The Sweet and the Oblivious. במרכזו דמות של סטודנט ישראלי בפריז הצולל במערבולת של סמים משכרים ואורגיות מיניות, עד שהוא נרצח בידי מאהבה הקודם של אהובתו הגרמנייה. הרומן עורר תשומת לב רבה בשל תכניו הפרובוקטיביים ולשונו הבוטה, המכסים על ייאוש עמוק. הביקורת היתה מאוחדת בהערכתה השלילית והוקיעה אותו כיצירה פורנוגרפית.
    ב-1963 ביים את תוכניתה של "להקת פיקוד המרכז" בנוסח חדשני של העמדה ותנועה בהשראת לימודיו בפריז. ב-1964 הועלה מחזהו סמי ימות בשש בתיאטרון "העונות" של נסים אלוני. המחזה – עיבוד והרחבה של דרמת טלוויזיה בריטית מאת קן יוז – מתאר את שעותיו האחרונות של עבריין קטן שהסתבך ללא מוצא בחובות וממתין לחיסולו בידיהם של שליחי העולם התחתון, עם תום המועד שנקבע להחזרת הכסף. בתולדות התיאטרון הישראלי זכורה ההצגה בשל ביקורתו הקצרצרה של חיים גמזו בהארץ: "לדידי יכול היה למות גם בחמש".
    בשנים הבאות גברה והלכה השפעתה של מחלת הדיכאון, שסימניה התגלו בו מנעוריו. בכ"ד בכסלו תשל"ג, 30 בנובמבר 1972 שם קץ לחייו בדירת הוריו בחולון. ב-1973 וב-1974 הופיעו שני קבצים משיריו ומתרגומיו, העומדים בסימן ייסורי הדיכאון וכיסופי המוות: הראשון בפורמט אלבומי עם איוריה של אדית קמחי, והשני בעריכת אביו, עמנואל בן-גריון. בעיזבונו נותרו סיפורים ותרגומים, וכן רומן באנגלית בשם Sodom and Gonorrhea, שהושלם ב-1970, המגלגל בחומרים דומים לאלה שבקודמו.

[נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]

• המתוקה והמופלאת : רומאן (תל אביב : אלדר, 1962) <תורגם לאנגלית>
• The sweet and the oblivious : a novel / English translation by Julian Chagrin (Tel Aviv : Eldar, 1962)
• Mens rea in corpore sano [נפש נכאה בגוף בריא] : שירים ותרגומים (תל אביב, תשל"ג 1972) <ציורים – אדית קמחי>
• שירים ותרגומי שירים (תל אביב : הוצאת ספרים רשפים, תשל"ד 1973)

• עדוא בן-גוריון: שני סיפורים: פוקי • הטבעת.  מאזנים, כרך ס"א, גל' 1 (סיון תשמ"ז, מאי 1987), עמ' 50–54 <כולל אחרית דבר: "כמו טיפול בהלם", מאת אדית קמחי>