אליעזר צוקרמן, משורר יידי ומהפכן סוציאליסטי, נולד ב־1852 במוהילב (כיום בתחומי בלארוס). בן למשפחה מיוחסת ואמידה. אביו הקפיד על חינוכו בלימודי־קודש. אולם הוא נתפס להשכלה ונסיון הבריחה לביהמ״ד בז׳יטומיר סוכל בעוד מועד (סיפר על כך בהרחבה במכתבו לאליעזר צבי צווייפל). צוקרמן הצטרף לתנועה המהפכנית שהקים פסח אכסלרוד במוהילב. אף החל אז בכתיבתו, שנמשכה כמה שנים, החל בכתבות וכלה בסיפורים, מכתמים ותרגומים (ב״המליץ״, ״המגיד״ ולאחרונה ב״השחר״). עבר לאחר נישואיו לפטרבורג ולמד עבודת דפוס. יצא לווינה ועבד במחיצתו של סמולנסקין בדפוס, שבו נדפס ״השחר״. משם עבר לברלין והיה חבר החוג המהפכני, שרובו יהודים, ועבד בביח״ר לסבון. החבורה חיה במעין קומונה ובביתו היה מרכזה. נתיידד עם א. ש. ליברמן ונעשה מסייעו העיקרי בהוצאת ״האמת״ (הוא שסידר בדפוס את כל החוברות). ב־1878 עבר לג׳נבה וכאן היה בין מחברי הכרוז בחתימת ״קבוצת סוציאליסטים יהודיים״, שכל מגמתה לפעול בין יהודים וביידיש. עם ייסוד הדפוס הבלתי־ליגלי של תנועת ״נארודניה ווליה״ ברוסיה יצא לפטרבורג ועבד בדפוס. לאחר כמה חדשים נתגלה המחבוא ונכלא יחד עם האחרים במבצר פטרו־פאבלובסק. המשפט התקיים באוקטובר 1880 (היה זה המשפט הקיבוצי הראשון של קבוצת ״נארודניה־ווליה״) ונידון לחמש־עשרה שנות עבודת פרך (שניים אחרים נידונו למוות וניתלו). הוגלה לאחד מבתי־הסוהר הקשים בסיביר ולאחר שעשה שם חמש שנים עבר לצ׳נקון, מחוז יאקוטסק, על נהר אמגה. הסופר הרוסי ו. קורולנקו שנפגש אתו שם הביע דברי־התפעלות מופלגים מאישיותו (תיארו בפרטות יתירה). לבסוף איבד את עצמו לדעת בנהר אמגה בכ״ו בתמוז תרמ״ז, 18 ביולי 1887.
    את כל דבריו העבריים בצירוף ילקוט שירים ביידיש כינס צבי קרול לספר ״כתבי אליעזר צוקרמן״ (ת״ש. תרגום עברי לשירי־יידיש מאברהם לוינסון) והוסיף במבוא הספר מונוגרפיה מקפת עליו ופעילותו בתנועה המהפכנית בצירוף ביבליוגרפיה.

יצירות אליעזר צוקרמן בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, לעקסיקאָן פֿון דער נייער יידישער ליטעראַטור