תגית: שמואל אבנרי

  • ביכורי שבועות – לזכרו של אליהו מידניק

    במלאות 110 שנים למותו הטרגי של הסופר אליהו מידניק החל בחג שבועות, אנו מביאים כאן את תחילת סיפורו "דף קטן מזכרונות ילדותי", אשר חובר ע"י הסופר הצעיר בעודו בן 18. הסיפור, אשר נכתב במקור ביידיש ותורגם ע"י בני מר, על לאתר הפרויקט לקראת ציון המאורע בעידכון היצירות האחרון של הפרויקט.

    אליהו מידניק
    אליהו מידניק

    תודתנו לבני מֶר, אשר תרם לפרויקט את רשות הפרסום לתרגומו, וכן לשמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, שעזר בקבלת רשות הפרסום ועושה רבות לשימור זכרם של ביאליק, מידניק ורבים נוספים. 

    חג ביכורים שמח לכולם! 
    צוות הפרויקט.

    ———————————

    דף קטן מזכרונות ילדותי

    מאת: אליהו מידניק

    תרגם מיידיש: בני מר

    את "השקצים" הקטנים של קנובליפק הכרתי היטב רק מרחוק. ידעתי שהם מתגוררים בבקתות מגוגות קש במורד העיירה: הייתי רואה אותם מובילים במקל ארוך חזיר או עגל למכירה ביריד, או בחורף, מחליקים שעות ארוכות על הנהר. ידעתי שאין בהם שום תורה ומצוות, שאינם נושאים שום עול וחיים הם כשם שלבם חושק  במלה אחת, ידעתי שאלה הם "שקצים", ויכולתי רק – כמו כל חברי  לבוז אותם בלבי. בכנותו אחד מאתנו בשם "שקץ" היה הרבי מתכוון בזה לבזותו בביזיון הגדול ביותר. כך נמשך הדבר עד השנה התשיעית לחיי. אז היתה פגישתי הקרובה הראשונה עם "השקצים".

    היה זה ל"ג בעומר. הרבי הוביל את ה"חדר" שלנו אל היער, מפני שכבר היינו ילדים גדולים  לא כל כך על פי שנותינו אלא על פי רבנו, שהיה אחד מגדולי המלמדים בעיירה  וגם לנו לא נאה היה ללכת אל הצמחייה הירוקה או אל מאחורי הגדר של בית העלמין, שגם בהם היתה חלקת אדמה מוריקה, הגדה הימנית הגבוהה של נהר הקנובליפק, אשר אליו מוליכים המלמדים הזוטרים את "חדרי" הדרדקים; מלבד זאת, כילדים גדולים כבר צריכים היינו להדר יותר בחגיגת החג. היה זה יום נפלא, מהימים היפים ביותר, מימי האביב הנוגהים בשמיהם התכולים, מאלה הנפרשים ונישאים מעל ראשינו. אך יצאנו מהעיירה, והנה בא בפנינו משב רענן מהשדות הצומחים, שהשתרעו סביב סביב למלוא הרוחב, ורצו לפנינו מכל עבר ובלי קץ בשום מקום ולבבנו השתעשעו בקרבנו: פתאום הרגשנו בתוכנו בצורך לנוע, לנתר, לרוץ, להיאבק ולצעוק, וכבר שכחנו כליל את כובד הראש, שילדים גדולים כמותנו חייבים ללכת בו. אך אז עצר אותנו הרבי בדברים:

    "לקחתי אתכם ליער רק מפני שהחשבתי אתכם לילדים הגונים; עליכם לדאוג לכך שלא אשיב אתכם בחזרה הביתה". דברי הרבי הכריחו אותנו להתאפק. הלכנו בכובד ראש, לא בחיפזון, כמו ברחוב העיירה שלנו, ותחת השגחתו של הרבי לא העזנו לגלות את רגשותינו, ואף על פי כן עשונו אותן רגשות, שגדשו את לבנו, שמחים ומאושרים. אך רבנו, ששתק כמעט כל אותה עת, פנה אלינו פתאום:

    "אתם, ילדים, לכו בשקט, עוד יותר בשקט, כי אחרת הנה כאן, אתם רואים, העדר של 'השקצים', וכדי שלא ירצו להתנפל עלינו", אמר לנו, "לכו בשקט, כדי שלא ישמעו אתכם".

    להמשך קריאת הסיפור לחצו כאן.

  • 79 שנים למותו של המשורר הלאומי

    במלאות 79 שנים למות ביאליק, החל השנה היום, יום שבת, ה- 29 ביוני 2013, התארח אצלנו השבוע שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה". אבנרי בחר להקריא שלושה קטעים של ביאליק הקשורים בעניין היום, ולהלן קישוריות להקלטות הזמינות בערוץ היו-טיוב של הפרויקט

    1 – "דברים אחרונים" – דבריו האחרונים של ביאליק, ערב יציאתו לניתוח שממנו לא שב.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126P8xX" standard="http://www.youtube.com/v/WwEVr9gP-Ns?fs=1&hd=1" vars="ytid=WwEVr9gP-Ns&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep3319" /]

    2 – "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם" – שיר התוכחה האחרון של המשורר הלאומי.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126PggZ" standard="http://www.youtube.com/v/iPXXradeOgs?fs=1&hd=1" vars="ytid=iPXXradeOgs&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep2060" /]

    3 – "דרכי התאטרון העברי" – נאומו של ביאליק על התפתחות התיאטרון העברי בכלל ו"הבימה" בפרט.

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/126Pl46" standard="http://www.youtube.com/v/EH9o37CiMNU?fs=1&hd=1" vars="ytid=EH9o37CiMNU&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=0&chapters=&notes=" id="ep9614" /]

     כמו כן, זיכה אותנו אבנרי בתעודה נדירה: טיוטה של ביאליק לנאום ההספד שלו על ארלוזורוב, שהשנה מלאו 80 שנה להירצחו. המשפט שנערך בעקבות הרצח, והאווירה העכורה שמסביב לו, מוזכרים בחטף בחתימת דברי ביאליק האחרונים. בתעודה שלפניכם, מזכיר ביאליק בין היתר את התרשמותו מהופעתו של ארלוזורוב בקונגרס ה-17 בבאזל (1931), אשר בעקבותיו כתב ביאליק את שירו "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם".

    טיוטת הספד ארלוזורוב

    פרטים נוספים על הספדו של ביאליק על ארלוזורוב בשתי רשומות נוספות של אבנרי, האחת בעיתון הארץ והשניה בבלוג של רן יגיל.

    ביום ראשון הקרוב (30.6.2013) יתקיים בית ביאליק ערב עיון אשר יעמוד אף הוא בסימן "ביאליק ואמנות הבמה". כולם מוזמנים.

  • וחג שבועות תעשה לך – ציון 109 שנה למותו של אליהו מידניק

    וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ 
    בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.

                      שמות, ל"ד, כ"ב.

     

    השבוע היה לנו עונג מיוחד לארח את אחד מידידי הפרויקט הוותיקים, מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת פרויקט "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט".

    כיוון שערב שבועות בפתח, בחר אבנרי להקריא קטעים פרי עטו של אליהו מידניק, אשר בצאת חג השבועות ימלאו 109 שנה להתאבדותו, ועודנו עלם צעיר בן 23.

    אבנרי פותח בארבעה מכתבים שמשגר מידניק הצעיר אל חיים נחמן ביאליק, אותה העת עורך כתב העת המכובד "השילוח", וכן קטע מתוך סיפורו של מידניק, "חולשה", אשר "מתקשר ביסודותיו האטוטביוגפיים למכתבים", כפי שמסביר אבנרי. והרי התוצאה לפניכם –

    [embedplusvideo height="281" width="450" editlink="http://bit.ly/14u84fm" standard="http://www.youtube.com/v/QgtUz_5RzrE?fs=1" vars="ytid=QgtUz_5RzrE&width=450&height=281&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4121" /]

     

    הודות לאבנרי, לפניכם אחד המכתבים המקוריים בכתב ידו של מידניק*, אשר נכתב ב – 27.01.1904. במכתב מביע מידניק עצב רב על כך שביאליק פסל כפי הנראה את כתב היד ששלח אליו מידניק לפירסום ב"השילוח" –

    אחד ממכתבי מידניק לחנב

    פחות מחצי שנה לאחר המכתב, ב – 22.05.1904, מוצאי חג השבועות של גלויות, שם מידניק קץ לחייו ופרץ יצירתו נגדע באיבו.

    אמנם לא קציר חיטים אך פרי עמלנו הצנוע — עשות יד זיכרון למידניק ולסיוע בחשיפת כתביו לקהל קוראים ישן וחדש.

     

    בברכת חג שבועות שמח לכל בית ישראל,

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

    ———————————-

    * עוד על מידניק וביאליק במאמרו של אבנרי "שמואל אבנרי, 'אליהו מידניק ועורכי "השילוח": נפתולי יצירה, עריכה ואבדן', סדן 4 (תש"ס), 353–387."

     

     

  • חניכת ערוץ ה"יו-טיוב" של פרויקט בן-יהודה

    שלום לכולם,

     

    אנו שמחים לבשר כי נפתח ערוץ יו-טיוב חדש לפרויקט. הערוץ מכיל סרטוני וידאו מתוך ערב ההוקרה למתנדבי הפרויקט שהתקיים באוני' ת"א ביוני 2012

    חלק א' של הערב – הרצאות – 

    1 – הרצאתו של מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק – "ביאליק של נתינה וחסד".

    2 – הרצאתו של אסף ברטוב, עורכו המייסד של פרויקט בן-יהודה – "על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה – עבר, הווה, עתיד".

    חלק ב' של הערב – "מתנדבים מספרים" – 

    1 – המתנדב ד"ר ערן גרף – על הפרויקט במקאמה מחורזת פרי עטו.

    2 – המתנדבת חנה טל – על הציפיה, ההפתעות ו.. מכונה אחת לסריגת פוזמקאות.

    3 – המתנדבת שרונה תל-אורן, בתו של המשורר, המסאי והמתרגם אברהם רגלסון – על מתן רשות פרסום לכתבי אביה וההתנדבות בפרויקט.

    4 – המתנדבת צחה וקנין – על חיפושים ביביליוגרפיים ותעלומת א. מיטרופוליטנסקי.

    5 – העורכת הילה לוי, בשם המתנדבת אודי יוליס – על "אי-העדפות" הקלדה וחדוות ההתנדבות.

    6 – המתנדב ד"ר מלאכי שפר – על לבטיו של מקליד.

    7 – המתנדבת נירה פרדקין – על קובץ האגדות "ויהי היום" מאת ביאליק.

    8 – המתנדבת עפרה הוד –  על "חובה", "אשמה" ותרגומים בפרויקט בן-יהודה.

    9 – המתנדבת נורית גל רכס – על חווית הלימוד, הגאווה וחשיבות שיתוף הידע בעקבות ההתנדבות.

    10 – המתנדבת דפנה פילובסקי – על העושר הלשוני וההיסטורי והנאת הלימוד דרך יצירות בפרויקט.

    11 – המתנדב אמיר ברטוב – באנקדוטה משעשעת על עליות ומורדות בחיי המקליד.

     

    כמו כן, עלו לערוץ שתי הרצאות נוספות מתוך ערב ההוקרה לפרויקט שהתקיים במסגרת "חמישי בקמפוס" באוני' ת"א במרץ 2012

    1 – הרצאתה של פרופ' נורית גוברין – "מחקרי תשתית בספרות העברית והחשיבות של פרויקט בן-יהודה במימושם"

    2 – הרצאתו של ד"ר אבשלום אליצור – "מנהיגות לוקחים: המופת האינטרנטי של פרויקט בן-יהודה מול דלדול האקדמיה".

     

    המשך מועדים לשמחה,

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

     

  • מאניה ביאליק: לא מה שחשבתם

    מי שהתעניין בחייו של ביאליק במידת מה, סביר שנתקל באמירות על רעייתו, מאניה, כאילו לא ידעה עברית כלל, וכאילו עולמו הרוחני של חנ"ב היה זר לה לגמרי.

    גם אני חשבתי שכך הדבר, אף שלא זכור לי מאין קיבלתי את הרושם הזה, שדומה כאילו הוא קלוט מן האויר.

    ובכן, שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק (וידיד אמת של פרויקט בן-יהודה), ויהודית דנון, עושים עם מאניה חסד של אמת, תרתי משמע, ומזימים את השמועות.

    (בין יתר המקורות, מצטטים אבנרי ודנון אגרות של ביאליק למאניה, ובקרוב נעלה אגרות נוספות מאת ח"נ ביאליק למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה.)