שני פיוטים חדשים / של ר' משה אבן עזרא (שמעון ברנשטיין)

ניו יורק: [מוציא לאור לא ידוע], תרצ"ו

הסלח המתחנן לפני המלך: שלשה פיוטים לימים נוראים / ר' משה בן יעקב אבן עזרא / מהדיר: שמעון ברנשטיין

ניו יורק: דפוס פוטורו [תשי"א]

שירי הקדש / משה בן יעקב אבן עזרא / מהדיר: שמעון ברנשטיין

תל אביב: מסדה, תשי"ז

שירי חול

ע"פ מהדורת חיים ברודי, שוקן, ברלין, 1935–1977

א. אבי אמר יהי חלש בשלח

ב. אבכה ואולי מי בכי יועילו

ג. אבכה להכחידו (שם יעקב אבד)

ד. אבכה על זמן נער

ה. אבכה עלי בתי מידעי

ו. אַבְקַת בְּשָׁמִים

ז. אגדה מילידי הערגות

ח. אָדָם בְּתוֹךְ עוֹלָם

ט. אדמה מאפל לילי

י. אהה לי על זמן היו שנותיו

יא. אהה לי על זמן יקרא

יב. אהה על יונקים דדי אהבי

יג. אהובי בגדו בי מבלי חטא

יד. אהובינו הפרתם בריתות

טו. אהי פדיון לנטעי הזמורה

טז. אהמה לאפריון עפרים נטשו

יז. אובא לגן בשם ואשכח שד

יח. אוחיל עלות שחר בליל פרוד

יט. אוּלַי בְּקִרְבַת אֹהֲבִים

כ. אזה דמי לבי תמיד

כא. אחות שמש בליל אפל ערוכה

כב. כָּעֵיט יְצַפְצֵף

כג. אחי הנמצא מחזיק מיתרי

כד. אחי התרע אל דב שכול

כה. אחי חסד אשר ידיו

כו. אחי מדע אשר העיר

כז. אַחְלַי וְיָמִים נוֹכְלִים

כח. אחר ימי השחרות פנו

כט. אַט עַל אֱנוֹשׁ

ל. איב דודים אשר טובם כחדק ¹

לא. אַיֵּה קִבְרוֹת אִישִׁים

לב. אֵיךְ אֶהְיֶה דוֹאֵג

לג. איך יעמד לבי ואמצא

לד. איך יתחלחל מבין

לה. איך מעיני עפר נברח

לו. איך על תבל תשית חמס

לז. איך תאהב תבל

לח. איך תשכחה צור יחנך

לט. איכה יתאפק איש גלו גיליו

מ. אין במסבה לך כתפוח

מא. אין לאנוש מועיל בעת ירוץ

מב. אין לך רעה תדמה

מג. איש יהיה משכיל בכל מדע

מד. אישים בכור מבחן צרף

מה. אל אם דרך ערך שלחן (על אם דרך)

מו. אל השחקים נפשך תרקיע

מז. אַל טַל עֲלֵי תֵבֵל

מח. אל יד חותם תכנית יובא

מט. לַיּוֹרְדֵי הַיָּם

נ. אל ילכו רומה בני תבל

נא. אֶל מִי אֶשָּׂא

נב. אל נא יהי גאה אחי רמה

נג. אל נא תחשב מלבוש נער

נד. אַל נָא תָרִיב

נה. אל נא תשאל מבן אדם

נו. אל נא תשים בדרש

נז. אל תאמינו ברע

נח. אל תהיה חמד שבע ימים

נט. אל תחמד איש כמס חיל

ס. אל תחמד ענף לבד מעץ

סא. אל תצרה יום חק טרפך

סב. אל תקראו עור

סג. אל תשת לב לקנות חיל

סד. אל תתמה על רחב תבל

סה. אלו בימי יוסף תהיה

סו. אלו המון עמים יבואני (לו הזמן עמוס)

סז. אלו כמו ברק ירוצצו

סח. אלו נמצא חמל עליו

סט. אלון עלי בנים

ע. אלון עלי רע בלב ולב הלך

עא. אלי בית נבנה על קו (אל בית נבנה, אלי בית נבנה, אל הבית נבנה)

עב. אלי יד מאמר (עלי יד מאמר)

עג. אֲלֵיכֶם אֱמוּנִים

עד. אלך עלי פני אלי עפרת ארמון

עה. אם אהלי דודי בנפשי צענו

עו. אם את ככרוב ממשח

עז. אם בחסדים הזמן שלח רזון

עח. אם הזמן יצחק לך

עט. אם המטר עקב חרף

פ. אם יאמר לך עתק חיל

פא. אם יהיה ערב אנוש תם

פב. אם יחליק לך עולם לשון

פג. אם לי סבב עון גלות

פד. אם מי ענבים במים תמהל

פה. אם נחזה כל יום פני חסדו

פו. אם קול התור יהיה נשמע

פז. אם תאהב לזין חזון

פח. אם תאהב להיות כסיל רכבך

פט. אם תאצר חכמה בגנזכי לבך

צ. אם תהיה אכל אשר נתן בי

צא. אם תהיה שמר ברית דדיו

צב. אם תחזה משכיל פני סכל חלה

צג. אם תחזה תבל תרומם

צד. אם תלדות ימים להרע נועדו

צה. אם תראה איש ילדו חנף

צו. אם תשאל לך מבלעדיו

צז. אמנם גביר מיום היותך

צח. אמנם מדינות בתבל כתרצה

צט. אמר אל איש אשר קנין

ק. אמר אל מאמין בזמן מפתה

קא. אמר אשר צבע שער לחיו (אמרו לאיש צבע)

קב. אֱמֹר לָאִישׁ

קג. אמר לבבי הכי על רצון אל

קד. אמר לשמש אל (אמרו לשמש אל)

קה. אמרו אל איש מאין מוסר

קו. אמרו ירחיק מכאוב לבות

קז. אמרו לכל איש שר שירי

קח. אמרו לכל חכם

קט. אִמְרוּ לְמִי יָד

קי. אמרו למי לבו מאד נמוג

קיא. אמרו לקפץ יד עלי הונו

קיב. אִמְרוּ לְרוֹכְבֵי צִי

קיג. אמרו לשמח בלילו

קיד. אמרי אמתות לאנשי זמן רע

קטו. אמרים מעצת ברים שלולים

קטז. אמת כל איש יקו להיות כמוהו

קיז. אמת לו יחרה אף הזמן

קיח. אֱמֶת מִקְרֵה אֱנוֹשׁ

קיט. אמת עב ימינו תהכלים עננים

קכ. אמת עולם כמו יער

קכא. אֱמֶת עֵינֵי זְמָמֶיךָ פְּקוּחוֹת

קכב. אֱמֶת עַל הַזְּמָן

קכג. אמת עשיר אשר ישמח בחלקו

קכד. אמת שחת כמו מכלה

קכה. אמת תאות אנוש מים עמקים

קכו. אמת תבל כחותם צר לפני

קכז. אנוש יראה בעין לבו אמונה

קכח. אנוש יראה יקר תבל

קכט. אני אגאה באכלי רז

קל. אני אוקיר כבודי משאול

קלא. אני גבר יגון פרוד דחפו

קלב. אני הים ובי דגים ירצון

קלג. אנשים אשר לא יבכו ליונה

קלד. אסיר אשר לבו יקד ירתיח

קלה. אעבר עלי חקי מעון דודי

קלו. אצעק במרה על גזור נפשי

קלז. אקרא ימי נער אשר רחקו

קלח. אראה ברעות צבאי מרום

קלט. אראה ימי הקר והחם

קמ. אראה כבוד תבל כעש יבל

קמא. אראה צבאים על פני שחק

קמב. אראה תבל דמתה אל גן

קמג. אראה תבל תלד בנים

קמד. ארו אשר מריב ביום פרוד

קמה. ארו גביעים ממאור השר

קמו. ארץ מאד גאה

קמז. אש קדחו אוריו ולא נפחו

קמח. אש תאוה להט קרבינו

קמט. אשא עון ימים ואסלח

קנ. אשב משומם מבלי אחי

קנא. אשחה בדמעותי ואמצא

קנב. אשם ואשאף על נודם

קנג. אשר בנה עלי ארץ מעונים

קנד. אשר חומות וחל שתו סביבם

קנה. אשר חכו כיין הטוב

קנו. אשר חמדו שכן בתים

קנז. אשר לפני נבונים שח

קנח. אשר נסה זמן בגד מצאו

קנט. אשר נתן לשכוי בין ודעה

אשרי אנוש ראה

קס. אשרי כל סר מבית לצים

קסא. אשרי משכיל ימד בלבב השכל

קסב. אשרי ראה כל טוב עולם

קסג. את חצנך נער מלכי

קסד. את רגלך פלס עלי תבל צעד

קסה. אתמה עלי דודים

קסו. באה אל גן שכל וראה

קסז. באה לגן עלו הדסיו ושושניו

קסח. באו שתו עמי בצל קורה

קסט. באי כבודה במניס יגון

קע. באי עפרת טירות אלי

קעא. בבת כרם ידידי

קעב. בגדלו גדלה ארץ עלי רום

קעג. בגני ההדס חלנו ונחנו

קעד. בדלחי אמריו לו ילקט אנוש

קעה. בזכרו ירדו הים (לזכרו ירדו)

קעו. בְּזָכְרִי כִּי יְצָאוּנִי

קעז. בחלב שיבה משחר שער

קעח. בחר מאהובים שכוני לבבים

קעט. בְּחוּרַי יֵלְכוּ

קפ. בטרם בוא ימי זקן וחלש

קפא. בטרם יעלה שחר דגליו

קפב. בי רגלו עיני ליעלה

קפג. ביד עפרת ערב נפשי חבולה

קפד. ביום אשגה בעד נפשי

קפה. ביום חשו בני ביתי

קפו. ביום תירא היות חרפה לרעב

קפז. בֵּין הַהֲדָסִים נָשְׁבָה

קפח. בין מעלת השר ובין כל שר

קפט. בינה אשר יקרה בעת זקן

קצ. בית הגביר מצאה כקן

קצא. ביתו לכל הלך מעון

קצב. בכה איש מלאו חלב עטיניו

קצג. בכוס שהם יצק יין

קצד. בִּמְגוּרֵי יְדִידַי אָרִיד

קצה. בַּמָּה אוֹדֶה

קצו. במזרקים תחבש כל חליים

קצז. במעון אריה ובהר נמר

קצח. במקום צבאים או גביעי יין רקח

קצט. בן החמשים אין בידך (בין החמישים)

ר. בָּנוֹת אֲשֶׁר יֵלְכוּ

רא. בְּנִי הַט אָזְנְךָ

רב. בני יום אם חשבוך למאכל

רג. בני כסל חצות ליל ישנים

רד. בני לו תחזה אתי בקברי

רה. בני עולם אשר עולם בלבם

רו. בנעים אמרים מלבב חמד יין

רז. בְּנַפְשִׁי אוֹהֲבַי

רח. בנפשי אהבי עפרי אהלים

בְּנַפְשִׁי בָחֲרוּ

רט. בנפשי דוד זנחוני יצריו

רי. בנפשי יעלות ביפי כלילות

ריא. בנפשי ליל ידידת

ריב. בעולם חנפים ונראים כחפים

ריג. בעט ספר יהי עשה אחי בין

ריד. בפי עטו יהי עשה

רטו. בפרוד אם אהי נלכד

רטז. בפשע האנוש רבו סכלים

ריז. בצאת גבור למלחמתו בשלח

ריח. בצור באו בני השם בשורו

ריט. בצור העט תהי הרג משנאים

רכ. בְּקֶבֶר זֶה גְּבִיר

רכא. בקשו אנשי חשק וראו

רכב. בראות אנשים מנתם

רכג. ברשפי הבכי נפשי שרופה

רכד. בשורי את מאור שיבה

רכה. בְּשֵׁם אֵל אֲשֶׁר אָמַר

רכו. גאונו למול צר כאריה

רכז. גביר פתח במתן יד

רכח. גבירי בלתך עיני מבכים

רכט. גדודי ליל נדד מרוץ יגעים

רל. גדר גדרי בין

רלא. גור תוך חרי פתן

רלב. גל יהלך בגן

רלג. דאגה שברה לבי

רלד. דבר ביראת אל

רלה. דבר חזים בכוכבים

רלו. דבריו יום קרב הבין חיליו

רלז. דבריך בעט שכל חקקים

רלח. דבש מוסר רדה לך

רלט. דדי יפת תאר ליל חבק

רמ. דל מראות גופי ועיני עששה

רמא. דמה לבבי כי בהמיר

רמב. דמה למפרד חשוקי

רמג. דמי עין ידידים כמים בעבים

רמד. דִּמְעָה בְעֵינַי מֵאֲנָה

רמה. דמעי יגרו מחם לבבי

רמו. דעה כי כל אנוש נמצא בעולם

רמז. הא אלמים צחות ידברו (האלמים צחות)

רמח. הא לך מכתב מאח נכאב

רמט. הבה ונבכה על זמן בגד

רנ. הָבָה יְלִיד שׂוֹרֵק

רנא. הבה מידעי ודמינו נשתה

רנב. הבט לרבץ כאריה

רנג. הבט מאור כסות

רנד. הבט שיבות יום זרקו בך

רנה. הבט שער ליל

רנו. הגביר נכפלו באורך מאורי רום

רנז. הדמי תדרשי מפי לבאים

רנח. הה כי חשק אכל כחי

רנט. הה לי על כי נעדר גילי

רס. הה לי עלי דודים אשר היו

רסא. הָהּ עַל שֵׂעָר

רסב. הוא המדבר מבלי לשון

רסג. הוה בלי פה לערץ נאמת

רסד. הוֹי כָּל־מְתֵי שֵׂכֶל

רסה. הוציא פרח כל עץ הגן

רסו. היגאה איש ועצמותיו

רסז. היה מזין לקול ערב כעוגב

רסח. היהיה מחצית לבי בארץ

רסט. הֲיַעְמֹד לְבָבִי וְנַפְשִׁי

רע. היעמד לבבי ותחזק ימינו

רעא. היש לעג כתהפכות ידידים

רעב. היש תקוה למי חלפו בחורותיו

רעג. היתאפק אנוש כלו עלומיו

רעד. הכן עשה את רצון האל

רעה. הכן לצאת מצל בתים

רעו. הלא די לאחי חשק

רעז. הלך עלי קו ואכלה

רעח. הלמד מזמן הפך בחרתם (הללמד מזמן)

רעט. הלנצח אהי תאב לרעי

רפ. הֲלָעַד הַזְּמָן יָדוֹ נְטוּיָה

רפא. המו קרבי לשיבה

רפב. המסלע לך לבה חרושה

רפג. הן הזמן השר אל על לך קורא

רפד. הנה העב הניק הגן

רפה. הנה יליד סכלות אשר הוליד

רפו. הנה יליד שכל אשר הוליד

רפז. הנה ענק שירי

רפח. הֱנִיאַנִי זְמָן סוֹפוֹ

רפט. הנני גבר עיניו לראות

רצ. הנני גבר עתק חיל

רצא. הנפשי בחרו לשכן יגונות (בנפשי בחרו)

רצב. העת אשר אעל עלי לבי

רצג. העת לפזז תעמד שדה

רצד. הקדיר לבבי מבני קדר

רצה. הקיצוני שעפי לעבר

רצו. הקיצתי תנומת רעיוני

רצז. הֲרָאִיתָ בְרֵכוֹת

רצח. הריח מר מאחז האפסים

רצט. הריחותי הדסי השלומים

ש. הֲרִיחוֹתִי יְמִינָהּ

שא. הרמתי לאל עליון ימיני

שב. הרף בכה חקי בתים

שג. הֶרֶף נְדֹד

שד. הררים יחשבו נפשם מלכים

שה. השחיר לבבי יד זמן

שו. השיר יפקח עיני עור

שז. השכם לגן בשם

שח. השמר פן ישיא אתך

שט. הֲשֶׁמֶשׁ בַּגְּבִיעִים

שי. השקי ושקי עפרה את פי

שיא. השר כמו נפש חכמה

שיב. השר לחומת אש סביב עמו

שיג. הִתְאַבְּלִי נַפְשִׁי

שיד. התוה לכל שכל זמן תו

שטו. התקבצו שרים (התקבצו שדות תמה)

שטז. ואשו תנוצץ לעברי דרכים (אשו תנוצץ)

שיז. ובן יונה בראש אמיר מקנן

שיח. והשכמנו הלומי יין ידידות

שיט. וחלק חסידים בחלק חסדיו (חלק חסדים)

שכ. וכוס שהם אשר יינו

שכא. וכל הונך אשר גדל

שכב. וכל שגה בהון עולם וחילו (לכל שגה)

שכג. ומה לי בחנות בינות פראים

שכד. ונהר נהרו מימי פלגיו

שכה. ועורה כבודי והעיר שחרים (עורה כבודי)

שכו. ופשטו ימותי זמן סות אבלים (פשטו ימותי)

שכז. וקדם האכיל את פי (בחלפות הזמן, בחלצות הזמן)

שכח. ותפוח אמת אל לא בראו

שכט. זָדוּ מְתֵי הָאַהֲבָה

של. זכר נעורים ישלח חלש בלבי

שלא. זכרה אחי אמן

שלב. זמן הקר כצל ברח

שלג. זמן הרע בשטמתו

שלד. זמן יקרא עדיו

שלה. זמן נער צביה עוררה לי

שלו. זנח דודים עלי אכל אהבוך

שלז. זנח רפא וצרי שבגלעד

שלח. זנח שתה עלי סלע וגבעה

שלט. זְנַח תֵּבֵל

שמ. חברו אלי לבי יגונותי

שמא. חולת אהבים לילה בכו תבכה

שמב. חושו בני שכל אלי שלחן

שמג. חוּשׁוּ תְּנוּ כָל הוֹן

שמד. חֲזֵה הָעֵט

שמה. חזקו עלי כל דבריהם

שמו. חילי זמן הרע בעת נהפך

שמז. חכמים חמדו חכמת אמריו

שמח. חמד זמן הרע היותנו נחים

שמט. חמר למעלתו את יצרו הוא רב

שנ. חמדה ערך שלחן מוסר

שנא. חמדו אתי שרים

שנב. חֲמֻדּוֹת מִלְּשׁוֹן עֵרֶב

חֲמוּדוֹת מִלְּשׁוֹן עֶרֶב
מקור: משה אבן עזרא – שירים, עריכה – חביבה ישי. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב 2010: 28

שנג. חמסי על ילדים יאמרו כי

שנד. חמסי על מאור שמש

שנה. חמץ עצת נפשך

שנו. חניתי מחשבות שכלו מרוקים (חניתות מחשבות שכלו)

שנז. חִנָּם אֲדָמָה

שנח. חסד ושכל וצדק

שנט. חפצי שללו ימים

שס. חפרו פני יום נחברתי

שסא. חרב ירכו במזרח

שסב. חרב פרידה הזמן הרע

שסג. חֲרָדָה לָבְשָׁה תֵבֵל

שסד. חשב היטב ואחר כן תדבר

שסה. חשק קומה כמו תמר

שסו. חתן וכלתך אדון עולם יצו

שסז. חתן יהי ביתך כבית פרץ

שסח. טבות אשר גמל כצינים

שסט. טהר פעליו אחרי יבלו ימים

שע. טֶרֶם עֲלוֹת שַׁחַר

שעא. יאבקו נער ושיב

שעב. יאור במאפליה אדם בספיר

שעג. יאות לחשק להיות שפל

שעד. יבאון מקצה ארץ בחוגים

שעה. יבוא הדר שמש לנגד אור

שעו. יברך צור אשר ירחיק קרבים

שעז. יגון עלי יגון ושד על שבר

שעח. יִגֹּף הָאֵל גָּמָל

שעט. ידידותם כברק או בתבל

שפ. ידידי הזמן חדש וחיו

שפא. ידידי מי ישיבני לנער

שפב. ידידים יזמו מחר נסיעה

שפג. ידידים סבבו שלחן נדיב לב

שפד. ידידים סמכו לבי

שפה. יודו ארת מאין לשון

שפו. יום אלבשה חיל מחמת צרי

שפז. יום ארחות פרוד בצביי נסעו

שפח. יום בו נפקד יעקב

שפט. יום המליכו על עם קדשו

שצ. יום הנדד המר והנמהר

שצא. יום הנדד עיני כעבים ערפו

שצב. יום יערך לי קרב

שצג. יום יערכו לחם לבין

שצד. יום לב יאש מסור רעה

שצה. יוֹם מַרְכְּבוֹת פֵּרוּד

שצו. יוֹנָה בְּצֵל לְבַב

שצז. יוֹנִים בְּנִיהֶם

שצח. יונים בתוך קנם יקוננו

שצט. יונים ראיתימו ביום פרוד

ת. יזכר גבר בימי חייו

תא. יחיד הדור זכרתיך ידידי

תב. יחידתי תני מחסך בצורך

תג. יחל רחמי הצור

תד. יאש לבבי מראות בטוב

תה. יכרת האל שפתי גבר

תו. ילד בלי שם אם יהי רץ

תז. ילד משכיל יתן הונו

תח. ילדי ימים חשו לצבא

תט. ילדי ימים על פוך שערי

תי. ימותי בלעדי עפרי כשערו

תיא. ימותי חלפו צפות לדרך

תיב. יָמִים הָפְכוּ

תיג. ינחמוני באמרם לי

תיד. יסר אנוש גאה והראהו

תטו. יעופף ליל ראות עפרי

תטז. יעלה כמו כוכב ביד עפר הכוס

תיז. יען בחורותי אשר עברו

תיח. יפה מראה פקח עין ותראה

תיט. יפה תאר וכוס יין וגנה

תכ. יפו בך ימים כמו כלה

תכא. יצא לבבי בחזות יעקב

תכב. ירא האל ירא גבר מיאש

תכג. יראת אלהים לאנוש טוב

תכד. ירוץ כעפר עת עלי ירך

תכה. יריבי בעדי ירב אמריו

תכו. ירעני זמן לא בן לרעי

תכז. יש קץ לכל תכלה

תכח. יֹשְׁבֵי בֶטַח

תכט. ישישים בחזות הודו

תל. ישלג ביין רקח ימי החם

תלא. ישנים בלילם הלא תקראו אל

תלב. יתמה משכיל בזמן סכל

תלג. יתפארו שרי זמננו

תלד. כבד אלהיך בעת תשכן

תלה. כבה חמת הכוס במי שלג

תלו. כבה יקד לבי במי אשכל

תלז. כה יעשה לי אל וכה יוסיף

תלח. כוכב כאשר אתה אמר (כוכב אשר אתה)

תלט. כוכבי זקנים מלחיי דרכו

תמ. כוכבי מרום בשמם יקרא

תמא. כל איש אשר בגד בלי לחטא בי

תמב. כל איש אשר דבק ביראת אל

תמג. כל איש אשר ימרה דבר עגור

תמד. כל איש דוה לבב ומר צרח

תמה. כל איש פזר לאביונים

תמו. כל אם עלי תבל

תמז. כל הון ואם יקר

תמח. כל זר לבבו (כל זר בלבו, כל זד לבבו יחשב רעה)

תמט. כל מדברי תבל לבניה

תנ. כל עבדי תבל בעז ובפרך

תנא. כל עת השר את תמצא

תנב. כל צר בניב פיהו

תנג. כל שד מאד נקל

תנד. כל שר אשר יתגר בך

תנה. כמה אני סעד לבבי

תנו. כמה אנשים חתרו בשאול

תנז. כמה מכתב יחד עליו

תנח. כמה פגע חש אל חוטא

תנט. כמה שטם לו משטמת שקר

תס. כמה שכן בקצה עולם (אמר שכן)

תסא. כמו אמן בחיק ישא קהל אל

תסב. כִּמְעַט אֲשֻׁרֵי הַיְשָׁרִים

תסג. כמעט עדר יוסף נפוץ

תסד. כמר על הכפר הבט דיו

תסה. כסעיף הדס תטה צביה

תסו. כעיט יצפצף עט

תסז. כפיר מדע אשר יעיר לבבו (כסור מרע)

תסח. כרוב ממשח אשר שחק דבירך

תסט. כרוב ממשח ומגזרת מאור אל

תע. כֶּרֶם הָאֵל בֵּית יִשְׂרָאֵל

תעא. כתב נחם שלחו אל אהוביו

תעב. כִּתְבוּ בְּעֵט בַּרְזֶל

תעג. כתבתיהו והמזרק בידי

תעד. כתנות פסים לבש הגן

תעה. כתר מעט פרוד ואל תוננו

תעו. לא אהיה מוכר יקר נפשי

תעז. לא אחמד זהב בתוך הכיס

תעח. לא הזמן דמה להעתיקנו

תעט. לא מצאה יד איש ביום עברה

תפ. לא נאחז לי ממאור הכוס

תפא. לא נחזה לזמן דבר ישר

תפב. לא נשמעו מאז כמו קרות

תפג. לֹא פָצְעוּ יָמִים

תפד. לְאַט בַּלֵּב אֲשֶׁר רָגַז

תפה. לאט נלך עלי גנת בשמים

תפו. לאנשי לבבות בני מחשבות

תפז. לאפו רגזה ארץ

תפח. לב חמדו תמיד ירתח

תפט. לבב רעים ישמח באמרו

תצ. לבבות בין ביום מדוה

תצא. לבבי זע לזכר שם אהובו

תצב. לבבי יאהב דלים

תצג. לְבָבִי יֶהֱמֶה לִזְמָן

תצד. לְבָבִי יֶחֱרַד

תצה. לבבי עד מאד יכבד ביום בוז

תצו. לבות בני בין עופפו אל שיר

תצז. לבי לבי המה לצבי

תצח. לבית עשיר תהי משכים

תצט. לבש לבוש משי ובד

תק. לבשו לשמעו כל ילדי ענק מורא

תקא. לִגְבִיר דֵּעוֹת, וְחֹסֶן יְשׁוּעוֹת

תקב. לגזר כבדי בעיניו גזרים

תקג. לְגַן אַהַב זְמָן

תקד. לדוד נחמד אלי לבי

תקה. לוּ הַזְּמָן עַיִן

תקו. לו השפיעו עלי כמעט

תקז. לו יחזו תנים תמונתו

תקח. לו יכלו שרים שאול כנף

תקט. לו כהתה עיני תאב

תקי. לולי אשר טעם זקנים סר

תקיא. לולי כי סוד האל נעלם

תקיב. לִזְמָן בֹּגֵד

תקיג. ליל בו יחל פני מידעי

תקיד. ליל מחשבות לב אעירה

תקטו. לך נחל אשר ילך לארץ

תקטז. לְכָל אִישׁ בַּאֲהָבֵינוּ

תקיז. לכל גבר אשר שחר מיחל

תקיח. לכסיל אשר כסלו בהון תבל

תקיט. למה כסילים על פני שחק

תקכ. למטרה הקימני זמני

תקכא. למטרות עז ימינו

תקכב. למלחמתי יגוני קם

תקכג. לנטע השכל ונצר הישר

תקכד. לעג לאשר מנתו שם שמנה

תקכה. לעץ נחמד אשר צמח בגן אל

תקכו. לפי שכל אנוש

תקכז. לִפְנֵי זְמָן נָשִׁיר

תקכח. לפני מבנות עפר

תקכט. לִקְחֵי שְׂפַת מָשׂוֹשׂ

תקל. לקראת זמרת העוף רוצה

תקלא. לרגל אמרך תשאך עש

תקלב. לרום לו יהיו עלים משנאיו

תקלג. לְרִיבִי נִצְּבוּ

תקלד. לרעו נבהלו כל רעיונים

תקלה. לשון דמעו יגלה סוד צפונו (לשח דמעו)

תקלו. לשמי אמרים אם תהי אצר

תקלז. לְשֶׁמֶשׁ בָּא

תקלח. לשנו יום ערך אמר חניתו

תקלט. לשקות אפסי עולם

תקמ. לתעה באשון לילו

תקמא. מאד יסכל אשר נשים ירבה

תקמב. מאוד נוקר אשר לו עוז בצורו

תקמג. מאד קלה פרידתי עליהם

תקמד. מֵאַהַב יָדַי תִּרְפֶּינָה

תקמה. מאור היום לסודנו כרכיל

תקמו. מאורי אור למרכבתו רתומים

תקמז. מאז זמן יסר בתוגותיו משכיל

תקמח. מאחז כל פני תבל הדרך (מאחז כל בני תבל)

תקמט. מֵאֵל עֵילוֹם

תקנ. מאס תבל ואל יום הפקדה

תקנא. מבין ורש כבד

תקנב. מבין יחשב נפשו כגר

תקנג. מבית ערומים מלבוש הבין

תקנד. מבר כפי השר

תקנה. מְגוּרֵי אוֹהֲבַי

תקנו. מדוה נדדים בין

תקנז. מה בין אנשים

תקנח. מה בערו אישים

תקנט. מה בצע כי תלבש משי

תקס. מה בצע לי בקרא לי אב

תקסא. מה טוב חרש מבין חידות

תקסב. מה טוב קנה שכל יקנה (מה טוב יקנה)

תקסג. מה לדמעי אשר ירוה לחיי

תקסד. מה לי וזמן יכאיב כואב

תקסה. מה לי ולזמן שיב

תקסו. מה לי ולידידים ימי חרפי

תקסז. מה לי ולכסילים בליל חברה

תקסח. מה לי ולעת זקן

תקסט. מה נאוו על ההרים רגלי מבשר

תקע. מה נעמו לכסיל וכימה

תקעא. מה סכלו אישים אשר תבל

תקעב. מה ערבו לי ימי חברה

תקעג. מה תשאלו על איש

תקעד. מה תשמאיל דודי

תקעה. מודה לאל על חק טרפו

תקעו. מוּסָר שִׁמְעוּ

תקעז. מזיו שמש יאור שער שחור

תקעח. מחמד דברו יגלח

תקעט. מחץ לשון הנבונים

תקפ. מטר שחק בעת רדתו

תקפא. מי זה דמה כי סוד חכמה

תקפב. מי יהיה לי דן עלי עפר

תקפג. מי לא האזין אל קול משכיל

תקפד. מי מבני שכל יהי מאמין

תקפה. מידעי יריבון כי ערירי

תקפו. מיקוד אהבי בין צלעי

תקפז. מכם גדלו ירד ארץ

תקפח. מכתם אמרים שמחו דאג

תקפט. מליצתי דרשתיה ואינה

תקצ. ממאפל ליל דיו תקחו

תקצא. ממחצב שכל גזר אדם

תקצב. ממיתי יחשק לבי

מִנַּחֲלֵי בֶכֶה

תקצג. מנתי וכוסי גביעי וכוסי

תקצד. מסבה נשו על שפת הברכה

תקצה. מסוה כלמה אהבי הסר

תקצו. מסוה צבעים מעלי שער הסר

תקצז. מעונות מענותי נאלמות (העונות מענותי נעלמות, מעונות מעונות נעלמות)

תקצח. מעם אדני זאת יצאה

תקצט. מִפִּי הָעֵט

תר. מפי ספר שמעה חכמות (מפי סופר)

תרא. מפעל צדק חדות לבו

תרב. מצאהו בני גלות לצור מעוז

תרג. מצאוך בבור גלות

תרד. מצאוני בני תבל בנסות

תרה. מצוף שפת עפר עלי אפי

תרו. מקרה בני חשק חזה

תרז. מראה לתפוח כמו מראה

תרח. משכיל אשר אזן וחקר

תרט. מַשְׂכִּית הַשִּׁיר

תרי. משקה הבה מזרק יין

תריא. משקה החיש מזרק כסף

תריב. משתיל הנדד לבבי בלי יד

תריג. נא נחמו נוקש בפח

תריד. נבטח בהפיק זמן כמעט זממינו

תרטו. נבכה ונספק כף עלי ירך

תרטז. נבער אשר לפיק רצון תבל

תריז. נגן אשר פיהו הדר יפיו

תריח. נגנז בקבר זה מזה בן מזה (בקבר זה נגנז)

תריט. נגנז בקבר זה ראש הראשים

תרכ. נגע פרידה בלבי פשה

תרכא. נגע קשה פשה בלב

תרכב. נדב ולא יועם אורו

תרכג. נדד כרת לעפעפי בריתו

תרכד. נָדוּ יְמֵי הַשַּׁחֲרוּת

תרכה. נהה גבר אשר כלו שנותיו

תרכו. נואש לבב שב להיות לעד

תרכז. נודו לאיש גדל מאד צירו

תרכח. נחם לבבי כי פאר זקן (נאם לבבי)

תרכט. נטה לשתות בתוך גן

תרל. נטה מעל אחי עשר וכסל

תרלא. נטוי גרון אחי שכל מהלך

תרלב. נטוש רע לשנים

תרלג. נטוש תאוה אחי שכל

תרלד. נטע אלהים על פני תבל

תרלה. נטעי ידידת נטעה ידי

תרלו. נטפי דמעות מערף נגרעו

תרלז. נסי מאור יום הזמן השפל

תרלח. נעמו אצבעות צביה

תרלט. נעמו בראות הדרת פניו

תרמ. נפלג לבבי יום גדוד דודי

תרמא. נפש אשר לא שמעה תוכחת

תרמב. נפשו אשר צחה תאהב (נפש אשר צחה)

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה [ראו שיר קודם] מקור: משה אבן עזרא – שירים, עריכה – חביבה ישי; הוצאת אוניברסיטת תל-אביב 2010

תרמג. נפשי בילדת גפנים אתן

תרמד. נפשי מאד תחיל ותבהל

תרמה. נפשי פדות מזרק

תרמו. נפשי תקנא ברשעים

תרמז. נֹפֶת שְׂפָתַיִם

תרמח. נקלתי בעיניהם בשומי

תרמט. נשבע לבבי לבלתי ירגע

תרנ. סב תחזה יין כמו כרכם

תרנא. סב תחזה עפר אשר רכב

תרנב. סובב בכל פאות תבל

תרנג. סוד האמת גלו שעפי לי

תרנד. סוד לבי ומצפני

תרנה. סוֹף כָּל אֱנוֹשׁ

תרנו. סור אל שתו יין

תרנז. סורה לשתות על גן

תרנח. סורו אחים מהתחבר

תרנט. סוּתֵי אֲהָבִים

תרס. סכלו אישים בימי נער

תרסא. סכלו אנשים קראים

תרסב. סנסן שושן (סנסן שהם ומאור שמש)

תרסג. ספו במחשבת לבב השר

תרסד. ספר אמר חשב פרדס

תרסה. סקל מפחד את נתיביו

תרסו. עד אן בגלות שלחו שלח

תרסז. עד לא יבא מפרד דודי

תרסח. עַד מֶה בְּגָרוֹן

תרסט. עדה גאון משוש ארץ וגבה

תרע. עולם דומה אל גוף גבר

תרעא. עולם יבער אחרי גבר

תרעב. עזבה אילות שחר (עזבה אילות שדה וראה)

תרעג. עַיִן אֲשֶׁר מֵהַבְּכִי נִמֶּקֶת

תרעד. עין בלי נומה

תרעה. עין זמתו תראהו

תרעו. עין תעגב (עין תנעם בראות פניו)

תרעז. עֵינוֹת תְּהוֹם הֵמָּה

תרעח. עיני בראות דרך עול

תרעט. עיני זממי לי נכחות חזו

תרפ. עיני יזלו על משכני דודי

תרפא. עיני כמו מטר עלי אהל

תרפב. עיני סלעים דמעו דמע

תרפג. עיני עננים בבכי נמאסו

תרפד. עיני שכל פקחה גרדם

תרפה. עיני תזל על נוד דודי

תרפו. על אף משנאינו ומקניאינו

תרפז. על אף צופי אחיות שמש

תרפח. עַל הַדֳּמִי תִבְטַח

תרפט. על הערגות הידידים אהלו

תרצ. על הערגות תן לך מושב

תרצא. על מה ידאג גבר משכיל

תרצב. עַל מַה תְּהִי מַאְמִין

תרצג. על מי תחלה אהיה בכה

תרצד. על מעצבי יהמה לבי

תרצה. על מפקד כל נאמן

תרצו. על מפרד כל תומי נפשי

תרצז. על פי אדני נשאו מונים

תרצח. עלי יד מאמר יגאה אחי ריש

תרצט. עלי מה זה צביה

תש. עלי מה ישכחה גבר

תשא. עלי קדקד זמן שלף חרבות

תשב. עלי ראשך יהי שמן אמונה

תשג. עלי רקת זמן הרע

תשד. עלם ויפה קומה יגאה

תשה. עלם משכיל יתור אחר חכמה

תשו. עַלְמָה גָזְלָה

תשז. עמקי שפתות הם בני אמר

תשח. ענו שירים בשר קבץ חסדים

תשט. עפר אשר הציץ לפנינו

תשי. עפר בית אשר שמם

תשיא. עפר רגליו ילחכו מלכים

תשיב. עפר תנה אדם שפתיך

תשיג. עפרה אט על עבד

תשיד. עפרה בזה לי כי שבתי

תשטו. עץ לחדשיו יבכר

תשטז. עצמו יפתה כל אנוש

תשיז. עֲצַת מַשְׂכִּיל

תשיח. עצתך הגביר לנו כקשת

תשיט. ערב אשר קנן עלי שערי

תשכ. ערב כל גיל מלב כל דוד

תשכא. ערגות ורדים תנה לך למצע

תשכב. ערך גדלו אל גדל שר

תשכג. ערך נדיבותך לעב

תשכד. ערלת לבבך גזר

תשכה. עשיר מכלול לבשה גם שש

תשכו. פאת עולם יאחז שיר נבונים

תשכז. פנה ידידי לערוב יום

תשכח. פני אריה וענותו כעניו

תשכט. פני בעלי איבה מאד ארו

תשל. פני האל לבד תמיד אחלה

תשלא. פני ספר ועט ודיו יחל איש

פני שמחת מתי תבל

תשלב. פני שמש אשר הבהיל לבבי

תשלג. פקח עין אנוש ירגע בשרו

תשלד. פְּנֵי שִׂמְחַת מְתֵי תֵבֵל

תשלה. פתאם יצרי אהבים עזבתי

תשלו. פתו בני ימים סכלים

תשלז. פתו ימי נער ערומים חדו

תשלח. פתח כל חרצוב רשע (פתח חרצבות רשע)

תשלט. צאה לך אל חצר מות

תשמ. צבי השב לבבי המדכא

תשמא. צבי חלו בנום פני יצריו

תשמב. צְבִי חֶמֶד

תשמג. צבי ידמה לבד בשם

תשמד. צבי משקה בידו כוס

תשמה. צבי פניו פנינים קדחים אש

תשמו. צְבִיָּה אַט עֲלֵי

תשמז. צביה בעלת פנים כשמש

תשמח. צבית חדרים וילדת גבירים

תשמט. צדקו שבר מטה רשע

תשנ. צואר עפר ולחי שושן

תשנא. צלי אתן ענפי אלה

תשנב. צר לי עלי דודים לבבי אסרו

תשנג. צרור מקיר חמודי מעלתו

תשנד. צרים כאשת פתיות

תשנה. קברים מן זמן קדם ישנים

תשנו. קדש גופך מטנף חטא

תשנז. קו אחרי קו האנוש יגדל

תשנח. קול העבירו לכל איש

תשנט. קומה לשחר את פני עפר

תשס. קומות כאמיר בשם נטות

תשסא. קח לך דבר עולם

תשסב. קח לך מזרק שהם

תשסג. קח לך שירים מתקו מצוף

תשסד. קח נא מפי מורה צדק

תשסה. קחה כוס מידי עפר

קְחָה סוֹד

תשסו. קחה שירים יקרים מפנינים

תשסז. קם תם השר בפני צריו

תשסח. קמתי בגן נשף העת

תשסט. קצת דרכי בני אדם ראויים

תשע. קצתי בחיי ממריבים לי

תשעא. קרא נא את נעים שירי

תשעב. קראני גביר הקדיש קראיו

תשעג. קרב לו יערכו נגדו כפירים

תשעד. ראה בגד בני אישים והפכם

תשעה. ראה הכוס כמו ברק ירוצץ

תשעו. ראה מה נעמה עפרה תשורר

תשעז. ראה שחק כלבי סר וזעף

תשעח. ראו שלחן (ראה שלחן אשר ידמה לגלגל)

תשעט. רדה אל גן אשר לבש תכלת

תשפ. רוה צמאך כל ימי שושן

תשפא. רום על בני איש מדרש חפץ

תשפב. רוצה מידעי לבית ארמון

תשפג. רִכְבֵי נְדוּדִים בַּיְּדִידִים

תשפד. רכו גיביו משמן

תשפה. רעי שתו כי הסתיו עבר

תשפו. רעי שתו עמי עלי ארץ

תשפז. רעים וערים עת קרא השיר

תשפח. רעית סהר פתחה לי כד

תשפט. רק יעלת חן כברד

תשצ. שאל בעד השר

תשצא. שאל לשון דעו בעד תבל

תשצב. שאלו חשקים אם יש אדון

תשצג. שאלוני בעד רע אהבתיו (שאלתי בעד רע)

תשצד. שאלי איך לא נצפנו

תשצה. שאפים כל יום אל טרפיהם

תשצו. שב הזמן על קו

תשצז. שבו קוצות ליל זמן

תשצח. שַׁבְתִּי וְתַלְתַּלֵּי זְמָן

תשצט. שוא דברו האמרים

תת. שוה אנוש לו אצרות כסף

תתא. שוטט קצות עולם ורד ימים

תתב. שור את פני שמש בעת יעל

תתג. שחקה ללבן שערי

תתד. שחתי ביום פרוד לעפר

תתה. שחתי לעפרה נסעה

תתו. שיאו אשר ירום וכל עת נעלה

תתז. שיבה תעיד כי ממצב נער

תתח. שיבות בפני שחקו

תתט. שכל אשר נחלק בלב כל איש

תתי. שכן בצר בטחה באל

תתיא. שלו מדמה כי בתחבלות

תתיב. שלום לשר הוא להמון גוים

תתיג. שלום עלי גרים בתוך חרי עפר

תתיד. שלמו חרוזים ירדו על לב אנוש

תתטו. שלף חרב עלי כל איש

תתטז. שם הזמן הרע מגמתו

תתיז. שם יעקב אבד ואך נטע שדו

תתיח. שמאלו לבשה קנאה

תתיט. שמע אכל ושתה ממתקים

תתכ. שמעה זמר מפי נגן

תתכא. שמעו נגידי שיר

תתכב. שמענו קול שכני אשמן

תתכג. שמש צדקה זרחה בו

תתכד. שֶׁמֶשׁ צְדָקָה זָרְחָה

תתכה. שעפיו לאחי שכל מצדים

תתכו. שר ירים את גאות שפל

תתכז. ששתי ביום בי זרקה שיבה

תתכח. שתה אחי והשקני עדי כי

תתכט. שתה כי הסתיו עבר

תתל. תאב ראות מת מנדד אחיו

תתלא. תאות לבבי ומחמד עיני

תתלב. תאר לבנה על אמיר בשם

תתלג. תֵּבֵל בְּאֵיבַת לֵב

תתלד. תבל גנת ילדי רשע

תתלה. תֵּבֵל כְּאֵשֶׁת פְּתַיּוּת

תתלו. תֵּבֵל תְּנִי לִבֵּךְ

תתלז. תבל תרושש עצומי כח

תתלח. תגביר בכל רגע חסדיך (הגבר בכל רגע)

תתלט. תִּדַּד תְּנוּמָתִי

תתמ. תוך ידך השר מתוק

תתמא. תחלת מאמרים תהלות וזמירים

תתמב. תכונת הגביר תגיד חמודיו

תתמג. תלנתי עלי מריב

תתמד. תן לי הכוס מיין מר

תתמה. תנה כוסי בעת נטו צללים

תתמו. תנה כל הון ואם יקר

תתמז. תנו ציץ לאגרת

תתמח. תְּנוּ צִיץ לְשִׁירוֹת

תתמט. תפר עצל קצות ציה במדבר

תתנ. תְּפֹשׂ טֹהַר

תתנא. תרופה בפניו ומזור בעיניו

תתנב. תרקד הצביה במסבה

תתנג. תשועה יחשבו מות לפניו

תתנד. תתאו רעית נער

שירי חול נוספים

ירא מיום אשר נורא ואיום

עורב אשר קינן עלי שערי

שירי קודש

א. אדון היושב על חוג הארץ

ב. אדיר אשר עולם בראת

ג. אֲדנָי אבוא באימה לשאול סליחתך

ד. אֲדנָי דרך עדותיך הביננו

ה. אומללנו בנפש אנושה נאנחנו

ו. אומר לאדני מחסי צור משגבי

ז. אור ישעך עד אן תסתיר

ח. אורי יבקע יום אהי למגדול

ט. אורך נסה עלינו ואפלנו אז יברח

י. אותה נפשי אל מקום נפשה

יא. אותותיך הראה והשפיל גוי כביר

יב. אז בטרם עולם נברא

יג. אז דברת תמים דעים אמרים נחומים

יד. אזמר לאל המיוחד נצח

טו. אזן הטה לעם לבו ינהם

טז. אזרח רענן פרח כשושנה

יז. אחרית ותקוה ישלח אלהיכם

יח. איחד שם אלהי במיטב הגיוני

יט. אילי הצדק עברו בשערים

כ. אילת אהבים נגידי אמֶר תצביא

כא. אין בפי מלה להשיב לשואלי

כב. אין דורש ואין מבקש בעד הנמסר

כג. אל אלהי נפשי אנהל

כד. אל דמי לכם ילדי איתני

כה. אל מקום לא יכילך וממך אין להסתר

כו. אל ממרומו יקרא לעמו

כז. אֵל נוֹרָא עֲלִילָה

כח. אלהי אל תדינני בעברה ביום צרה

כט. אלהי ישראל רומה היום והופיע

ל. אלהי תהלתי מאין בראתני

לא. אלהים אל נורא מאז ואיום

לב. אלהים דר מרומך שמע אנקת אמוניך

לג. אלהים למשפטך עמדנו היום

לד. אלהים מלטני מיד בני נכר

לה. אלהים ממכון שבתו השגיח

לו. אלוה פקד גפן פוריה

לז. אליכם אקרא נמהרים

לח. אם חסדך שכחנו ותורתך זנחנו

לט. אם רב עוני אנשנו

מ. אמונים שחרו פני אדוניהם

מא. אמרינו כיום לעו

מב. אנא הנָשא להעיר פלאות

מג. אנא זכרה חסדיך ושא נס

מד. אנא כעב זדוני תמחה

מה. אנא אדון עולם אברח ממֶך

מו. אנושי לב כארי שועו עד בקר

מז. אנשי אמונה נקדשו בבכי

מח. אנושים נתאבים שמעו ממרומים

מט. אנקת אסיר שמעה

נ. אנשי חסד הנושאים את הוד קולם

נא. אסירי תקותם מכלוא מעצבה

נב. אסמך היום על רחמי רצונך

נג. אעירה שנת עיני לחבר את זמירותי

נד. אעמוד במשמר מנעמי ואתיצבה על מצפה

נה. אערוך מדברי דתי אכונן סדר עבודתי

נו. אקום להודות לך אלהי כל עוד בי נשמתי

נז. אראה לפני אלהים ברנני

נח. אשאלה ממך את ישע עמך אשנן כבוד אל ואפרש שבחוהי

נט. אשרי אדם יעוז בצורו עד עולם

ס. אשרי העם מיחלי תשועה

סא. אשרי עין ראתה מכהן וחק דתותיו

סב. אשרי עין ראתה כל אלה – ראה אשרי עין ראתה מכהן

סג. את חטאי נוכח פני שמתי

סד. את פני אל אבקש עם מקהלות אמוני

סה. אתה אדון לכל הנמצאות

סו. אתה אלוהי האלהים אשר אליו נועדו

סז. אתיתי מתחנן מבקר עד ערב

סח. בבכי יונת אלם תתן קולה

סט. ביום צעקי מצר ופח מוקשי

ע. בלב חרד מאד רועד סליחת אל שאלתי

עא. בְּלֵבָב בָּר

עב. בלי תקוה ולא חדוה ברחו כצל ימותי

עג. בליל עשור להתכפר יה רצתי אחריך

עד. בלילי על משכבי עצות בנפשי שמתי

עה. בני ציון היקרים קול קורא אליכם

עו. בני תמימים משכימים לחצרות אלהיהם

עז. בנשף קדמתי ולבית אל עליתי

עח. בפתחך "אנכי" ראש דברותיך שש אנכי

עט. דות נפשי נכאה ולבתה אמולה

פ. דרשו שמי המוני תמיד ולי חכו

פא. האל הנורא הנקרא ממערב וממזרח

פב. האל התולה על בלימה תבל

פג. הולכים בגיא צלמות נכונים לחצר מות

פד. החרשים שמעו מפי נוראות

פה. הן לא קצרה יד אל מהושיע אתכם

פו. התבוננו ונדעה כי נלכה ונסעה

פז. התעוררו תמהים ראות מבלי מחזה

פח. ואלו פינו מלא כים שיר – ר' מסיני בא שוכני סנה

פט. ובכן אזכור מעללי תבל – ר' החרשים שמעו

צ. ובכן אזכיר שלשת שופכי שיחה – ר' יה שעה שופכי שיחה

צא. ובכן ויהי דבר אדני אל יונה בן אמתי – ר' חי אני תמים דעים

צב. ובכן ויהי דבר אדני אל יונה שנית לאמר – ר' ויאמןאומר גולה אזנים

צג. ובכן ויתפלל יונה אל אדני אלהיו ממעי הדגה – ר' אנא אדון עולם אברח ממך

צד. ובכן למדני צור דתך בזכרי סדר עבודתך – ר' מעשה שמרתי במו פי

צה. ובכן מה נהדר כהן גדול – ר' כמראה השמש באדר וזוהר

צו. ובכן מי חכם ויבין אלה – ר' מי תמים יעיר לבבו

צז. ויאמן אמר גולה אזנים אל יונה שנית

צח. זכור עדתך קנית קדם – ראה אנא זכרה חסדיך ושא

צט. זכרכם נכתב לחיים כל מתי אום נאמנה

ק. זמן הבלי ימי סכלי ייפה ללבי שקריו

קא. חי אני תמים דעים אם אחפץ במות רשעים

קב. חרדים לבית תפלתם להתודות עונותם

קג. יְדִידִים לְבֵית אֵל

קד. ידענו אלהים עונותינו והרשענו

קה. יה אשר אשפך לפניו כשי שיחה

קו. יה שכינתך בינות אנשים

קז. יה שעה שופכי שיחה

קח. יודעי תרועה בליל זה להושיעם

קט. יום זה מאז בחרתו ומכל ימים חמדתו

קי. יונה זמיריך הרבי ושיריך למקבץ פזוריך

קיא. יונים בידי יונים אשר נפזרו לכל רוחה

קיב. יונת אלם רחוקים מעל קנה נתושה

קיג. יחפש מכה ומכה עמי את חובותיו

קיד. ינוחמו ירוחמו בני איש תם רב אונם בגלותם

קטו. יעירוני סעיפי לחזותך ויראוני בעין

יְעִירוּנִי שְׂעִפַּי [ראו "יעירוני סעיפי לחזותך ויראוני בעין]
מקור: משה אבן עזרא – שירים, עריכה – חביבה ישי; הוצאת אוניברסיטת תל-אביב 2010

קטז. יערוף כמטר לקחי ויערב

קיז. יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי

קיח. יצו אל ממרומו ועל רע ינחם

קיט. ישרו דרכי מסלי והלכו לציון גאולים

קכ. כבוד אל בלילכם שננו

קכא. כח לא עצרתי לפני המלך

קכב. כל המיחלים לישע צורכם חסדו יבוא מהרה

קכג. כל הנפשים ננהים אחרי יסודם

קכד. כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם

קכה. כל מעשה אדני מאד נורא הוא

קכו. כמראה השמש באדר וזוהר

קכז. להודות באתי על חטא סתרי

קכח. לובשי סות אימים ועוטי פחד

קכט. למנצח בשיר מבחר על אילת השחר – ראה מרעיד פני צורו

קל. למען הפרנו את בריתך הצור

קלא. למשפט אמרתו ישלח שלוח

קלב. למתודה חטאתיו ומודה על רוב אשמיו

קלג. לפני המלך אשפך את עתירתי

קלד. לקהל רב אביע עזוז אדני

קלה. לשמך אתהלל ולעת מצוא יתפלל כל חסיד

קלו. מאז כחותם על לב שׂמני

קלז. מארץ שפלנו ברובי עונינו

קלח. מבטן אתה גוחי ואלי ממעי הורתי

קלט. מבית מלוני קמתי בצוקי

קמ. מבצר החרב קומם

קמא. מבשר לעם שפל ונבזה

קמב. מבשר מהר המור

קמג. מבשר שלום משמיע ישועה

קמד. מַדי חרות ובגדי חפש הלבש

קמה. מדי ימי ושני לבי יהמה בחילו

קמו. מדמי הלבבות וחלבי הכליות

קמז. מה לאהובי כי יקצוף

קמח. מה לך אנוש תעכור צפונותיך

קמט. מה לך בן אדם נשמה באפו

קנ. מה לך רעיתי תהמי

קנא. מה נאוו על הרים רגלי מבשר

קנב. מה נעים ביום זה שירך בת נדיב

קנג. מה נפלאת ואיך מלאת שחקים ואדמה

קנד. מהיום הבא ומפחד היותו

קנה. מהר עננו הסר אימיך – ראה לשמך אתהלל

קנו. מהרו נא אלי מעוני אהובים

קנז. מולך מוני ומעלה מעלה עולה

קנח. מושכי עול עונים מסבול להו

קנט. משמרת שירתי הבאתי מנחתי

קס. מחטאתי אדאג תמיד

קסא. מחכה חסדך עומד לנגדך

קסב. מחסי לשחר פניך קמתי

קסג. מחשב תבונתי מנום יקיצני

קסד. מי אל נסתר מפני נראה לרעיוני

קסה. מי כמוך נאדר מלוכה, אתה

קסו. מי תמים יעיר לבבו

קסז. מיחד כל יום שם האל

קסח. מיחדים שם האל בשירה ערוכה

קסט. מילה היא זכות נשלם

קע. מימי זמירות ומהלל

קעא. מיקוד מעצבי נוקדו הצלעות

קעב. מכין לעורב צידו

קעג. מלאכים מבורכים חצובי-אש מקודשים

קעד. מלאכים ממליכים מעריצים

קעה. מלוכה יאתה לצור

קעו. מלך אין קצה לנסיו יחון עם משושיו

קעז. מלך דר במרומים

קעח. מלך מכל על מרומם ומתנשא

קעט. מלפניך משפטנו יצא נורא ואיום

קפ. ממעון קדשו נגלה

קפא. ממרום לבן עירום מתום ומהוד יחף

קפב. ממרום קול עובר באזני לילה ודובר

קפג. מנום אנחה העיר הוזה

קפד. מנומי קמתי ובאתי לבית קדש

קפה. מנומם בעת קומם להמליכך בני רחומים

קפו. מסיני בא שוכני סנה – ראה ואלו פינו מלא כים שיר

קפז. מעשה שמרתי במו פי

קפח. מעשי אדני הדרושים

קפט. מפחד מפני עוני באתי

קצ. מפיל אני תחנתי לפני המלך – ראה מחסה לשחר פניך

קצא. מפלאי מרומות נטיו בחכמה

קצב. מפני חטאתי נמוטו פעמי

קצג. מפני פחד אדני לבשתי סות אימים

קצד. מפרי שפתיו זבח ומנחה נשא

קצה. מציב אדמה וכל גבוליה נותן נשמה לעם עליה

קצו. מציון אל עליון אשר לו נתכנו עלילות

קצז. מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו

קצח. מצעק מעלות השחר גרונו בקראו נחר

קצט. מקדש מלך וכסא כבוד

ר. מקור עיני על עוני יתהלך לעתותי

רא. מרום איה חסדיך נשבעת לחסידיך

רב. מרום וקדוש שעה שועת שבויים

רג. מרום מעלתו ומעל כס זבולו יזכור אמונתו

רד. מרום מֵרום שמי קדשו יפן ברחמיו איומתו

רה. מרום שוכן עד נערץ בקדושה

רו. מרום שמיכם ישלח עזרכם

רז. מרומם אל בישראל בצדקה שמו נקדש

רח. מרעיד פני צורו שחר

רט. משאת שיר וזמירות וצבי מחמד מלה

רי. משגיב בכחו ויוצר ברוחו לדופק פתחו

ריא. משכיל נגינותי וטוב זמירותי אדני שמעה

ריב. משכן רום פניתי לאל צור ישועתי

ריג. משכנות מבטחים ובית מנוח

ריד. משמר הציבו לערוך שועה

רטו. משען עמו ומבטחם הוד תפארתם ועוז נצחם

רטז. מתגרת כפך רופפו שמים

ריז. מתי אויבנו יחפר

ריח. מתי ישני דעה יעורו משנתם

ריט. מתי רוחות עצובות ואישים עגומים

רכ. מתרצה בתחנונים ובנעים זמיר מלות

רכא. נורא מכל ואיום הדרש לשועתי

רכב. נלאה להילל על שברנו ואלו יללה מלא פינו

רכג. נפשי לזמר עורי

רכד. נשמת אסירי עונות שבויי אשמים

רכה. נשמת משמעין על השקלים

רכו. נשמת מתענה ביום ענג ויום מנוחה

רכז. סוד אדני מכל נבצר

רכח. עבד לילו מדד וערבו

רכט. עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע

רל. צדק ומשפט מכון כסאך

רלא. צדק לפועלי אתנה וחסדו כי רב

רלב. צור אשר מנוף גאלנו ומכור ברזל העלנו

רלג. קדוש בסוד שרפי מרומו

רלד. קדוש האדון מפי שרפי צבאות

רלה. קדושתך אואל אבאר גאון דברי אלהינו

רלו. קדשו אקדש כי הוא קדוש

רלז. קומי בת ולכי שובי לעריך שלישיה

רלח. קמתי באשמורת לבקש על עוני

רלט. קראתי מצרה למצוא היום רוָחה

רמ. רוח ששוני וחן מנעמיו

רמא. רעה בשבטך עם יקוה פדיום

רמב. רעיה תמה אם ברגע קטן

רמג. שובו שובו מדרכיכם הרעים – ראה אנשי אמונה נקדשו

רמד. שוררו ילדי אמוני שיר תהלות

רמה. שמור דת חנוכה להבין ולהורות

רמו. שעה עליון לחשי נערץ בקדושה

רמז. שעה קולי בהתעטפי ובעבודת מוספי

רמח. שרפים וקדושים פוצחים ומקדישים

רמט. תם אהל צדק ומגורי יושר שכן

רנ. תמהים מחובם בשבתם וקימתם

רנא. תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי

רנב. תרומה הרמנו שיר לאל: צר רדד ואנחנו קמנו ונתעודד

לוּ מִשְׁאָלִי יַעֲשֶׂה לִי אֵלִי

מקור: ימי הבינים שירים ומקאמות, עורך: יהודה רצהבי, עם עובד 1984: 35

ספר הענק : הוא התרשיש (מו"ל: דוד בן נפתלי גינצבורג)

ברלין : צבי הירש איטצקאווסקי, תרמ"ו