![רקע](/assets/creator-bookmark-back2.png)
![משה אבן עזרא](/assets/thumb/placeholder_man.jpg)
שַׁבְתִּי – וְתַלְתַּלֵּי זְמָן לֹא שָׁבוּ / וִימֵי נְדוּדִים לַעֲלוּמִים שָׁבוּ,
אַחְרֵי בְלוֹתָהּ הָיְתָה עֶדְנָה לְאֵם / פֵּרוּד וְיַלְדֵי תַאֲוָה יֶעְגָּבוּ.
יוֹם צַעֲדֵי שָׁנַי מְאֹד צָרוּ – יְדֵי / מַעְגַּל תְּלָאוֹתַי כְּיָם רָחָבוּ,
גַּם מִשְׁבְּרֵי שֵׂיבָה אֲפָפוּנִי – וּמֵי / עֵינוֹת יְמֵי הַשַּׁחֲרוּת חָרָבוּ.
אֹמַר לְמוֹכִיחַי: לְאַט עָלַי עֲדֵי אֶסְפֹּד, וְהַרְפּוּ – לַאֲשֶׁר בִּי רָבוּ –
הַרְפּוּ, עֲדֵי אָסֵב מְכוֹנִים, מִן יְקוֹד / לִבִּי וּמֵי עֵינַי לְבַד חָרָבוּ,
דָּמוּ לְעָרִים נִכְחֲדוּ, לֹא עָבְרָה / רֶגֶל בְּנֵי אִישׁ בָּם וְלֹא נוֹשָׁבוּ –
אַחַר אֲשֶׁר כַּנְפוֹת יְדִידוֹת מָשְׁכוּ / בָהֶם וְשׁוּלֵי אַהֲבָה סָחָבוּ.
צִבְאוֹת צְבָאוֹת מָעֲטוּ תוֹכָם – וְאַךְ / תַּנּוֹת בְּרִבְעֵיהֶם לְתַנּוֹת רָבוּ.
אֶצְעַק – וְאֵיכָה אִלְּמִים לִי יַעֲנוּ? / אֶקְרָא – וְאֵיכָה חֵרְשִׁים יִקְשָׁבוּ?
הִתְנַכְּרוּ אֵלַי, לְבַד מִמֶּרְקְחֵי / בָשְׂמֵי מְעוֹנֵיהֶם אֲשֶׁר עָזָבוּ.
עַד יִדְשְׁאוּ אַבְנֵי נְצוּרֵיהֶם אֱהִי / סוֹפֵד, וּמִזֶּרֶם בְּכִי יִרְטָבוּ.
קָפְאוּ דְמֵי לִבִּי לְזֵכֶר הַנְּדוֹד, / גַּם נוֹזְלֵי עֵינַי כְּנֵד נִצָּבוּ.
לֹא עָזְרוּ אוֹתִי, וְכָל עֵת אֶשְׁאֲלָה: / נָא שִׁחֲדוּ מִכֹּחֲכֶם – לֹא אָבוּ,
אַךְ בַּחֲזוֹת רִכְבֵי נְסִיעָה דָהֲרוּ / אֵלַי וְאַבִּירֵי נְדוֹד קָרָבוּ –
הִתְבַּקְּעוּ נִבְלֵי דְמֵי עֵינַי, הֲכִי / מִדַּם כְּבֵדִי יוֹם לְיוֹם הָשְׁכָּבוּ.
אִמְרוּ, הֲמֵעֵינוֹת תְּהוֹם יִדְלוּ, וְאִם / מִשִּׁקֲתוֹת רֹאשִׁי בְּכִי יִשְׁאָבוּ?
אוֹ מִשְׂרְפוֹת מַיִם בְּקִרְבִּי, כִּי פְנֵי / הוֹדִי בְּכָל עֵת יִזְּלוּ נִצְרָבוּ?
נִשְׁבַּר לְבָבִי יוֹם קְרֹא: קוּמוּ, סְּעוּ! / גַם מַפְּלֵי גוּפִי בְּעֹז שׁוֹבָבוּ,
הַיּוֹם, אֲשֶׁר לָנוּד לְנוּדִי נוֹעֲדוּ / אַחַי, וְלִבְכּוֹת אוֹהֲבַי סָבָבוּ,
וּמְתוֹפְפוֹת עַל לֵב מְבַכּוֹת בַּעֲדִי, / לֹא נִזְכְּרוּ בִשְׁמָן וְלֹא נִקָּבוּ,
הוֹמוֹת הֲמוֹת יוֹנִים, וְלֶחְיֵיהֶן אֲשֶׁר / דָּמוּ לְחוּט שָׁנִי כְּחוּר הוּשָׁבוּ,
מָשְׁכוּ בְּרֹךְ לָשׁוֹן כְּנַף לִבִּי, וְאֶת / נַפְשִׁי בְּחֵלֶק מַאֲמָר עָקָבוּ:
״אַל נָא תְהִי עוֹזֵב גְּזוּרֵי לֵב, אֲשֶׁר / מִמַּחֲצַב אַהְבָתְךָ נֶחְצָבוּ,
הַשְׁקֵט! הֲכִי שׁוֹמְרֵי בְרִית הָאַהֲבָה / עִם אוֹהֲבֵיהֶם לוֹהֲטִים יִשְׁכָּבוּ!״
וָאֹמְרָה: ״אֶסַּע לְהַרְאוֹת אוֹהֲבִים / מַעְלוֹת תְּהִלּוֹתַי אֲשֶׁר יָאָבוּ,
אָשׁוּט לְהָתִיר אֶת אֲבֵדָתִי אֲשֶׁר / מִבֵּין זְרוֹעוֹתַי בְּנֵי יוֹם שָׁבוּ,
כִּי יוֹם רְאוֹת אַחַי יְגִילוּן כָּל מְתֵי / סוֹדִי – וְיִכָּלְמוּ אֲשֶׁר אָיָבוּ״.
אַךְ הָאֱנוֹשׁ יוֹעֵץ – וְיָפֵר הַזְּמָן / כָּל חִשְּׁבוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר חֻשָֻּׁבוּ,
בַּל יָדְעָה מֶנְהוּ תְבוּנָתִי, לְבַד / כִּי יַהְפְּכוּ לִשְׂנֹא אֲשֶׁר יֶאְהָבוּ.
צָנוֹף צְנָפַנִי אֱלֵי אֶרֶץ אֲשֶׁר / נֵרוֹת תְּבוּנָתִי בְּתוֹכָהּ כָּבוּ,
גַּם כּוֹכְבֵי שִׂכְלִי בְּמַאְפַל עִלְּגֵי / מַדָּע וְעִמְקֵי פֶה לְֶבַד הוּעָבוּ.
בָּאתִי גְבוּל רִשְׁעָה וְאֶל עָם, אֵל בְּאַף / זָעַם וְאוֹתוֹ הַיְּקוּם קָבָבוּ –
בֵּינוֹת פְּרָאִים אָהֲבוּ מַשְׁחִית אֲבָל / לִדְמֵי מְתֵי־צֶדֶק וְתֹם אָרָבוּ
וַיִּבְחֲרוּ דַרְכָּם אֲשֶׁר הִתְגּוֹרֲרוּ / עִמָּם וְחָשְׁקוּ בָם וְהִתְעָרָבוּ –
הִתְעָרְבוּ בָהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם, עֲדֵי / הָתְפָּקְדוּ בָהֶם וְהִתְחַשָּׁבוּ.
רָעוּ יְמֵי נֹעַר בְּגַן צֶדֶק, וְעֵת / שָׁבוּ – בְּיַעַר הָאֱלִיל חָטָבוּ,
הֵם כּוֹנֲנוּ חִצֵּי בְנֵי יָמִים עֲלֵי / יֶתֶר וּמוֹרָשֵׁי לְבָבִי רָבוּ.
נָא שַׁאֲלוּ מִפִּי מְלִיצִים חָלְפוּ, / חָיוּ תְעוּדוֹתָם וְהֵם רָקָבוּ,
גַּם מֵעֲלֵי סִפְרֵי תְבוּנָה תִדְרְשׁוּ, / כִּי מִבְּלִי פֶה הָאֱמֶת דָּבָבוּ:
אִם יָעֲצוּ אַחִים כְּרָעָה זֹאת, וְאִם / שָׁמְעוּ מְזִמּוֹת זוּ לְרַע חָשָׁבוּ,
אוֹ לָעֲגוּ בָנִים לְאָבוֹת, כַּאֲשֶׁר / לִי יִלְעֲגוּ בָנַי וּבִי יִרְהָבוּ.
רוּחוֹת בְּשָׂמִים עָבְרוּ נֶשֶׁף בְּבֵית / רִמּוֹן וְעַל הָרֵי שְׂנִיר נָשָׁבוּ –
נָא רַחֲפוּ כִמְעַט עֲלֵי אַחַי, וְאַט / הָבוּ לְאַפִּי מֶרְקְחֵיהֶם, הָבוּ!
הָבוּ שְׁלוֹם שׁוֹכְנֵי פְאַת יָם, כִּי עֲלֵי / נַפְשִׁי בְּנֵי הַמַּעֲרָב יֶעְרָבוּ.
אֶשְׁלַח תְּלֻנּוֹתַי אֲלֵיהֶם עַל יְדֵי / עָב קַל וְעַל כַּנְפֵי כְרוּב יִרְכָּבוּ,
כִּי שָׁכְחוּ דוֹדַי וּבָגְדוּ בִי וְלֹא / נֶחְלוּ עֲלֵי שִׁבְרִי וְלֹא כָאָבוּ,
לֹא הֶעֱלוּ מִקְרִי בְּמַזְכֶּרֶת וְלֹא / שָׂמוּ עֲלֵי לִבָּם – וְהִתְעַצָּבוּ,
לֹא נִחֲמוּ אוֹתִי בְּפִי הָעֵט, וְלֹא / שִׂפְתֵי כְתָב דִּבְרֵי שְׁלוֹמִים נָבוּ.
רָעֵב וְגַם צָמֵא אֲנִי אֶל בּוֹגְדִים / לֹא צָמְאוּ אֵלַי וְלֹא רָעָבוּ.
אֶבְכֶּה יְמֵי חֶבְרָה, אֲשֶׁר מֵהוֹד זְמָן / נֹעַר יְמֵי הַשַּׁחֲרוּת קָצָבוּ,
וַעְלֵי הֲדַר לֵילוֹת, אֲשֶׁר צַחוּ כְּאוֹר / שֶׁמֶשׁ, וְעִמָּם מִשְּׁבוֹ הֻצְהָבוּ –
עָפוּ וְנָגֹלוּ, כְמוֹ סֵפֶר עֲלֵי / טוּרֵי עֲלִיצוֹתַי אֲשֶׁר נִכְתָּבוּ.
אֶצְפֶּה רְאוֹת צַלְמָם בְּעֶרֶשׂ עַל יְדֵי / שֵׁנָה, וּבִשְׂעִפִּים אֲשֶׁר יִתְאָבוּ,
אַךְ נִבְצְרוּ חוֹמוֹת תְּנוּמָתִי עֲלֵי / עֵינַי, וּמֵהַשִּׂיג מְאֹד נִשְׂגָּבוּ.
לִבִּי בְּהִתְנַחֵם עֲלֵי נוּדָם מְאֹד / כִּילַי – וְעֵינַי בַּבְּכִי נָדָבוּ –
אַבְכֶּה לְצִבְאוֹת רוֹם, וְרוֹאוֹת לוּ יְהוּ / לָהֶם – אֲזַי מֵהַבְּכִי יִדְאָבוּ –
יִמַּס כְּמוֹ מַיִם בְּהַזְכִּירִי קְצֵה / חַסְדָּם, וְכִלְיוֹתַי כְּדוֹנַג זָבוּ.
חֵי אַהֲבָתָם, כִּי לְאִטָּם יֵלְכוּ / מֵי מַעְיְנֵי דוֹדַי – וְלֹא נִכְזָבוּ.
מַה יָּקְרוּ עֶבְרֵי קְצוֹת מִזְרָח בְּעֵת / זָכְרִי עֲלִילוֹתָם וּמַה יִּיטָבוּ –
חִידוֹת, אֲשֶׁר מִצּוּף לְשׁוֹנָם מָתְקוּ, / מִלִּים – אֲשֶׁר מֵאַהֲלָם גֻּנָּבוּ
חֻקָּה אֲשִׂימֶנָּה, עֲדֵי יוֹם יַעֲלוּ / כּוֹכְבֵי מְאוֹרֵיהֶם אֲשֶׁר עָרָבוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות