על מות יוסף בן מימון
בְּנַפְשִׁי בָחֲרוּ לִשְׁכֹּן יְגוֹנוֹת / וְאוֹתִי חָמְדוּ יַחַד מְהוּמוֹת,
וְשָׁטוּ עַל פְּנֵי תֵבֵל, וּבֵינוֹת / צְלָעַי נִתְכְּנוּ לָהֶם מְקוֹמוֹת,
וְיַלְדֵי יוֹם הֲלוֹם לִבִּי וְהַכְשֵׁל / בְּכַשִּׁיל רוֹצְצוּ וּבְמַהֲלֻמּוֹת,
וְדָמִים יִדְרְשׁוּ מִיַּד בְּנֵי אִישׁ / וּמִמֶּנִּי לְבַד יִקְחוּ נְקָמוֹת,
בְּפָנַי חִזְּקוּ פָנִים וּבוֹשׁוּ / לְכָל לֹא בוֹשׁ וְלֹא הִסִּיג כְּלִמּוֹת,
קְרָבוֹת יַעְרְכוּ יוֹם יוֹם לְנֶגְדִּי / וְתָמִיד יִקְרְאוּ לָהֶם שְׁלוֹמוֹת,
בְּעֵין קֶצֶף יְשׁוּרוּן בַּעֲלֵי תֹם / וְעֵין חַנּוֹת – בְּנֵי דָמִים וּמִרְמוֹת,
יְכַחֵשׁוּ בְאִישׁ כָּחַשׁ בְּשָׂרוֹ / דְּרוֹשׁ חָכְמָה וּפַתֵּחַ סְתוּמוֹת,
וְיִתְרָעוּ לְרָץ מִשֹּׁד וְחָמָס / עֲלֵי כֶסֶל עֲשֹׂה עֶשֶׁת וּפִימוֹת,
גְּבוּל גֵּאִים עֲלֵיהֶם חֹק לְהַצִּיב / וְלוֹשִׁיב מוֹשְׁבוֹת כֵּנִים נְשַׁמּוֹת.
לְאַט, כִּי לֹא בְּכָל־פַעַם זְמָן קָם / לְרִיבוֹתַי וְהִגִּישׁ הָעֲצֻמּוֹת,
אֲבָל דִּמָּה לְהַשְׁווֹת צַר וְאוֹהֵב / וְנַפְשׁוֹתָם בְּיָגוֹן תֵּת עֲגוּמוֹת,
וְכָל עֵת יַהֲפֹךְ יָדוֹ בְגוּפוֹת – / וְלֹא נָגַף לְבַד הַיּוֹם נְשָׁמוֹת,
וְעוֹד בִּקֵּשׁ עֲלֵי נַפְשׁוֹ תְּנוּאוֹת / כְּאִלּוּ [שָׂם] עֲלֵי נַפְשׁוֹ אֲשָׁמוֹת,
וְהוֹרִיד אֶת־פְּאֵר עֻזּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ / אֲרָצוֹת אָחֲזוּ עַל רוֹם תְּרוּמוֹת,
וְנִצַּל הוֹד צְבִי עֶדְיוֹ לְפָנָיו / כְּנֵבֶל יוֹצְרִים גָּבִישׁ וְרָאמוֹת,
וְהַכּוֹכָב אֲשֶׁר יָפִיץ מְאוֹרוֹ / בְּיוֹם וָלֵיל פְּנֵי שׁוֹכְנֵי הֲדוֹמוֹת.
רְחַב נֶפֶשׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ וְדֵעוֹ / אֲשֶׁר הָיוּ רְחָבִים כִּתְהוֹמוֹת,
שְׁפַל לֵב עִם בְּנֵי תֵבֵל, וְהָיוּ / לְיָדָיו עַל בְּנֵי עַיִשׁ תְּשׂוּמוֹת.
לְצָרָיו נִמְצְאו בוֹ חִיל וְחֵמוֹת / וְלִקְשׁוּרֵי לְבָבוֹ חֵל וְחוֹמוֹת,
וּמִשֶּׁמֶן מְאֹד רַכּוּ דְבָרָיו / וּמָתְקוּ מַעֲנָיו מִצּוּף וְחֵמוֹת,
מְחַדֵּשׁ מַחְלְצוֹת חֶסֶד בְּיוֹם כֻּ/תֳּנוֹתָיו עַל בְּנֵי תֵבֵל פְּרוּמוֹת,
וְכַמָּה מַעֲלוֹת הוֹד נִקְּבוּ בוֹ / אֲשֶׁר לֹא נִקְּבוּ מֵאָז בְּשֵׁמוֹת,
וְאֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ בַּאֲמָרָיו / וְצַחוֹת פִּיו כְּמִפְעָלָיו שְׁלֵמוֹת.
לְאֵם דֶּרֶךְ עֲמֹד, רָעָה מְבַשֵּׂר, / וְהַשְׁמִיעַ עֲלֵי קַצְוֵי אֲדָמוֹת,
וְהָרֵם קוֹל לְכָל־שׁוֹאֵל אֲשֶׁר מַרְ/כְּבוֹתָיו לַהֲלֹךְ אֵלָיו רְתוּמוֹת:
עֲמֹד! כִּי נְֶעְצְרוּ עָבֵי תְבוּנוֹת / וְיָמִין בַּהֲלָךְ צֶדֶק נְעִימוֹת,
וְלַכּוֹשֵׁל: צְפֹר! כִּי סַף גְּבִיר פִּיו / וְאִמְרוֹתָיו לְכָל־כּוֹשֵׁל מְקִימוֹת,
וְלַהֵלֶךְ: נְטֵה! כִּי סָר נְדִיב לֵב / שְׁכוֹן תַּחַת מְכוֹן אַרְמוֹן יְשִׁימוֹת,
וְהֶאָמוּן עֲלֵי תוֹלָע – לְחַבֵּק / בְּעִי מִדְבָּר מְקוֹם תּוֹלָע וְרִמּוֹת.
כְּהַיּוֹם, אֹהֲבַי, קִרְאוּ מְבַכּוֹת / וְתָבֹאנָה וְשִׁלְחוּ לַחֲכָמוֹת,
וְהָחִישׁוּ בְּנוֹת־יַעֲנָה וְיִהְיוּ / כְּהֶמְיָתִי בְלִי פוּגָה מְהִימוֹת.
וּמִי יִתֵּן כְּיָם רֹאשִׁי וְעֵינַי / כְּנֹאדוֹת יִגְּרוּ מַיִם וְחֵמוֹת,
וְיָזוּב דַּם כְּבֵדִי עַד אֲשַׁוֶּה / נְהָרוֹת מִדְּמֵי עֵינַי אֲדֻמּוֹת,
לְתוּגָה שָׁחֲרוּ פָּנִים אֲדֻמּוֹת / וְהִלְבִּינוּ קְוֻצּוֹת הָעֲלָמוֹת,
לְצִיר הָיָה כְּחוֹמַת אֵשׁ סְבִיבִי / וּבִנְפֹל בּוֹ לְבַד אֶמְצָא תְקוּמוֹת.
אֲשֶׁר עֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל אֲהָבַי / וּמֵחֶטְאִי בְּיוֹם אֶשְׁגֶה עֲצוּמוֹת.
לְמוֹתוֹ נָקְטָה נַפְשִׁי בְחַיַּי / וּמָוֶת בָּחֲרָה לָהּ מֵעֲצָמוֹת,
וְחָלוּ כָל־מְגוּרַי בִּי וְאֵין לִי / לְמוֹת בִּלְתּוֹ לְעֵת פַּחַד וְאֵימוֹת,
לְמִי אֶפְחַד בְּיוֹם פַּחַד וְאֶשְׁמַע / בְּהִתְיָעֵץ עֲתִידֵי תַעֲלוּמוֹת,
לְרָחוֹק אֶקְרְאָה אֶחָיו לְנַחֵם / לְבָבוֹת עַל יְגוֹנוֹת הָעֲצוּמוֹת.
לְשׁוֹן מִכְתָּב יְחַכֵּם מַה בְּלִבִּי / וְשִׂפְתוֹת אִגְּרוֹת אֵבֶל חֲתוּמוֹת.
מְיֻדָּעַי, זְמַם כָּל אִישׁ תְּפִיקוּן / וְאֵיכָה נֶגְדְּכֶם אֶעְרֹךְ מְזִמּוֹת,
וְנִזְכֹּר בַּעֲלֵי דֵעוֹת כְּבוֹדָם / אֲלֵיכֶם לַעֲרֹךְ אֵלָיו וְדַמּוֹת.
שְׂכַר מִבְחַן אֱנוֹשׁ הוֹדוֹת עֲלֵי כֹל / בְּפִיּוֹת מִסְּפֹד וּנְהוֹת חֲסוּמוֹת.
וּמַה־יּוֹעִיל קְצֹף עַל הַזְּמָן אוֹ / שְׁפֹךְ חָרוֹן עֲלֵי יָמִים וְחֵמוֹת,
וְעֵינְכֶם מֵרְאוֹת אֵינָהּ עֲצוּמָה / וְאָזְנֵיכֶם לְשֵׁמַע לֹא אֲטוּמוֹת,
וְכִי תֵבֵל בְּעֵינֵינוּ כְלַיִל, / וְנַחְנוּ בָהּ וְיָמֵינוּ חֲלוֹמוֹת.
יְלָדַתְנוּ, וּבֵינֵינוּ כְּאֵיבַת / זְמָן נִתַּן [עֲשׂוֹת] כָּלָה וְחֵמוֹת
וְיַד מָוֶת תְּנִיפֵנוּ לְשַׁחַת / כְּהָנִיף יַד אֱנוֹשׁ חֶרְמֵשׁ בְּקָמוֹת.
וְדַי כִּי נֶחֱלוּ לוֹ כֹל וְנָחוּ / כְּאִלּוּ נוֹתְרוּ מֵעָשׁ יְתוֹמוֹת,
וְשׁוֹלָל יַהֲלֹךְ חֶסֶד לְמוֹתוֹ / וְהַבִּינוֹת לְמִפְקָדוֹ עֲרֻמּוֹת,
וְזִכְרוֹ עַד מְאֹד גָּבַהּ בְּתֵבֵל / וְהֵן נִכְפַּל וְנִשָּׂא אַחֲרֵי מוֹת,
וְחָלָה בָחֳלִי מָוֶת וְאָכֵן / פְּעָלָיו בְּעֵדֶן לוֹ מַחֲלִימוֹת,
לְמַעַן יִצְדְּקוּ הָאוֹמְרִים כִּי / תְּמוּתַת בַּעֲלֵי יֹשֶׁר תְּנוּמוֹת.
כְּפִי גָדְלוֹ יְכוֹנֵן מַעֲלָתוֹ / אֲשֶׁר לוֹ עֹז וְלוֹבֵשׁ תַּעֲצֻמּוֹת,
וְנִחוּמִים כְּפִי שׁוֹאַת לְבַבְכֶם / יְצַו לָכֶם וּמַשְׂכֹּרוֹת שְׁלֵמוֹת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות