בין אגרותיו של אחד העם משנת 1919 נמצא מכתב ששלח ליהודה גרזובסקי, הלא הוא יהודה גור, בעל מילון גור.  אחד העם קיבל עותק ונתבקש לחוות את דעתו.  נאמן לדרכו הכנה אך המעודדת, הוא כותב:

את ה"מלון העברי" קבלתי ותודה רבה לך על מתנה חשובה זו. אתה רוצה לדעת את דעתי על מלאכה זו. וצר לי להגיד לך, שאינני שבע-רצון מביאור-המלים. פעמים שקצרתם יותר מדי ופעמים שהארכתם יותר מדי והרבה פעמים הביאור אינו ברור כל צרכו. זהו הרושם שעשה עלי הספר בעת קראי בו הנה והנה בבואו לידי. עכשו איני זוכר עוד את המקומות היותר "מצוינים" בתור משלים להמגרעות הנזכרות, ורק אחד מהם עדיין שמור בזכרוני, והוא – המלה "מים". כמה הארכתם בביאור מלה זו הידועה לכל (ראה למשל את המלון הצרפתי של לאַרוס והאנגלי של טשימברס ותראה שקצרו הרבה יותר מכם), ולא נתקררה דעתכם עד שהודעתם לקורא העברי, שהמים "הוא אחד מארבעה היסודות של העולם". מה זאת? וכי רוצים אתם להחזירנו ל"חכמת הטבע" של ימי הבינים? –

מורגש גם חסרון משלים מן הספרות במקום ששמוש המלה לא יובן בלעדי זה. – ואגב אורחא, כשפתחתי עתה את הספר לקרוא עוד הפעם את ביאורכם למלה "מים" (איני נוהג לסמוך על הזכרון, כשאפשר לעיין בגוף הספר) נתקלתי באחד הדפים הסמיכים בביאורכם ל"המר דת": "קבל אמונה אחרת, בגוד באמונתו וקבל אמונה אחרת". כפל זה למה בא? וכאלה הרבה.

ואעפ"כ יישר כחכם שעשיתם נסיון ראשון לחבר מלון עברי-עברי לפי צרכי הזמן הזה. במהדורות הבאות בודאי תשתדלו לעשותו מתוקן יותר.