להתחקות אחר מחוקה


תוך הקלדת החיבור 'מצות ישיבת ארץ ישראל' מאת יונה דב בלומברג (הררי), נתקל המתנדב הותיק מלאכי שפר במלה שלא הכיר, מלה מענינת:

המחבר מספר כי שלח את הנוסח הראשון של החוברת ['קונטרס' בלשונו] לאחד מחכמי ['גאוני'] הדור,לקבלת חות-דעתו עליה.

וכתוב שם: השיב לי גאון אחד שליט"א מגדולי גאוני דורנו (כשלחי אליו את קונטרסי זה בהיותו עוד במחוקה הראשונה לשום עינו עליו)".

שפר לא התעצל, וחיפש את המלה הזו ["מחוקה"] במלון אליעזר בן-יהודה, וכן במלון אבן-שושן – ולא מצאהּ.

מתוך ההקשר הוא שיער שבלומברג משתמש במלה 'מחוקה' לציון מה שאנו מכנים היום נוסח או גרסה.

גם אנחנו לא התעצלנו, ושלחנו שאלה לאקדמיה ללשון העברית. קיבלנו תשובה ממר דורון רובינשטיין, מרכז המדור לספרות החדשה במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, בזו הלשון:

לצערי אין בידי תשובה טובה על שאלתך, וכל דבריי שלהלן הם אפוא בגדר השערה בלבד.

ייתכן שיש לקרוא את המילה שלפנינו כך: מְחֻקָּה, וניתוחה: שורש חק"י, בניין פֻּעַל, צורת בינוני יחידה.
אחת מהוראותיו של השורש חק"י היא "ציור ורישום",וראה במקרא מל"א ו, לה; יחזקאל ח, י; כג, יד.
מכל מקום, לא הצלחתי לאשש את השערתי זו.
אפשרות אחרת היא שנפלה טעות כלשהי בנוסח המאמר,ואולם אין לי רעיון לנוסח "מתוקן" של הטקסט.

תודה למלאכי ולאקדמיה!

נ.ב. האם מישהו מכיר שימוש נוסף במלה "מחוקה" במובן דומה?


2 תגובות על “להתחקות אחר מחוקה”

  1. האסוציאציה הראשונה שלי היתה פלימססט. השניה היתה שטיוטות במאה ה-19 נכתבו לעיתים, בשל מחסור בנייר, על גב איגרות או ניירות ששימשו למטרה אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *