עדכון חודש אוגוסט

שלום לקוראינו!

חודש אוגוסט התחיל ועמו עדכון חודשי.

היהלום שבְּכתר-עדכוננו הוא ללא ספק הקלאסיקה הרוסית "יבגני אוניגין" מאת אלכסנדר פושקין, בתרגום אברהם לוינסון. התרגום הזה הוא הפחות ידוע – מוכר יותר התרגום של אברהם שלונסקי, שיצא באותה שנה, 1937 (לציון מאה שנה לפטירת פושקין); אך בניגוד לתרגום שלונסקי, שנדפס כמה פעמים מאז שיצא לאור ואף נדפס מחדש בשנה שעברה, תרגום לוינסון לא הודפס מחדש מאז הוצאתו, וכיום אין למצוא אותו כמעט בכלל.  כתבי לוינסון עודם מוגנים בזכויות יוצרים, ואנו מגישים אותם לציבור ברשות בעלי הזכויות, יורשי לוינסון.

יצירות נוספות שהוספו החודש למאגר הפרויקט הן: "חבלי לשון", מסה מאת ח"נ ביאליק על אודות תחיית השפה העברית – האם ואיך כדאי לעשות זאת; מסה על אודות תנועת ה"בונד", מאת א"ש שטיין (אף זו מובאת ברשות בעלי הזכויות); "מלחמת העולם", מאמר מאת אלתר דרויאנוב על מלחמת העולם הראשונה, שנכתב ב-1920, ותוהה על עתיד העולם לאחר המלחמה; מכתבים ורשימות מאת צבי שץ, מראשוני העלייה השניה אשר נרצח ביחד עם הסופר י"ח ברנר ב-1921; מאמר על "ארץ ישראל תחת השלטון הצבא הבריטי" מאת מרדכי בן הלל הכהן, משנת תש"ב (1942); שירי אלתר לוין, ר' יהודה הלוי, שלום שבזי ומשוררי תימן, ועוד!

טעימת החודש

בין המאמרים שהעלינו החודש נמצא מאמר מעניין מאת יוסף אהרונוביץ' – "מאוגנדה עד מסופוטמיה".  המאמר נכתב בתרס"ט (1909), ומביע התנגדות ל"ציונות הטריטוריאלית", כדבריו, שעיקרה – במקום ללכת וליישב את ארץ-ישראל, הולכים הבריות ומחפשים הרפתקאות בארצות אחרות.  כאן המקום לציין שתכנית אוגנדה הוצגה לראשונה רק שש שנים קודם לכן, בקונגרס הציוני ה-6.

כך כותב אהרונוביץ' בציניות משעשעת:

"לצערנו, עובדה היא שהתורה הטריטוריאליסטית היא עכשיו קניין הרוב, אם לא רוב ההמון, על-כל-פנים רוב ראשי המדברים שלנו.  ואין בין חכמי המזרח לחכמי המערב אלא זה, שהראשונים רואים גם במסופוטמיה ארץ אבות, (כי "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור"…) והאחרונים, שאין להם עסק עם ארץ אבות, רואים בה, פשוט, התגשמות אידיאלם האנטי-ארצישראלי.  כל העתונים הרשמיים שלנו מלאים עכשיו מאמרים על-דבר ישוב יהודי בתורכיה בכלל ובמסופוטמיה, בפרט, וארץ-ישראל מאן דכר שמה.  וחבל רק ששכחו עוד ארץ אבות אחת – מצרים, שגם ביחס לזכרונות היסטריים, הדרושים, כנראה, לשם דיקורציה, גם ביחס לסגולות קולוניזציוניות היא בוודאי עולה אפילו על ארץ "האב"…

אולם מענין, בכל זאת, באיזו דרך פלא החלו כולם לנבא ביום בהיר אחד בסגנון אחד?  מהי הסיבה שקרבה כל כך מהר את הלבבות, עד כי אלו שרק אתמול היו עוינים ורודפים זה את זה, נהפכו לאוהבים אשר מטרה אחת ודרך אחת להם – דרך ההרפתקנות?"

להמשך הקריאה, לחץ כאן.

Leave a Reply