בספטמבר האחרון התקיים ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה. האירוע התקיים בסימן שירת ימי הביניים, וכלל הרצאות אורח מאת ד"ר דן אלמגור ויהונתן ורדי וכן הופעת אורח מאת אבי בללי, אשר שר משירי אבן עזרא. לטובת כל מי שלא עלה בידו להגיע לערב, אנו שמחים להגיש צילומי וידאו מחלקי הערב השונים. כל הסירטונים הועלו לערוץ היו-טיוב של הפרויקט וזמינים יחד תחת רשימת הצפיה הזו, למעוניינים לצפות בהם ברצף.

> חלק ראשון: מה חדש בפרויקט והחלק "מתנדבים מספרים" – 

חלקו הראשון של הערב נפתח עם הרצאת מבוא על פרויקט בן-יהודה וחידושים בפרויקט מאת אסף ברטוב, עורכו המייסד של הפרויקט:

החלק הראשון של הערב המשיך עם הוקרה לשתי מתנדבות הפרויקט שהלכו לעולמן השנה, יעל פנקובר ז"ל ואודי יוליס ז"ל, ואחריו החלק המרגש תמיד "מתנדבים מספרים", בו כמה ממתנדבי הפרויקט חלקו מחוויות ההתנדבות שלהם:

•  לזכרה של המתנדבת יעל פנקובר: 

• לזכרה של המתנדבת אודי יוליס: 

• המתנדב אמיר ברטוב: 

• המתנדבת גליה גזית: 

• המתנדב עמי זהבי:  

• המתנדבת נירה פרדקין: 

• המתנדב מלאכי שפר: 

• המתנדבת מיה קיסרי: 

• המתנדב אסף ברטוב: 

• המתנדבת אסתר ברזילי: 

• המתנדב אסף ברטוב – תוספות: 

> חלק שני: הרצאות והופעת אורח בסימן שירת ימי הביניים – 

חלקו השני של הערב התקיים בסימן שירת ימי הביניים וכלל שתי הרצאות אורח מאת יהונתן ורדי וד"ר דן אלמגור, ושביניהן אתנחתא מוזיקלית מאת אבי בללי, אשר שר משירי משה אבן עזרא אותם הלחין במסגרת אלבומו "מה לאהובי".

• הרצאתו של יהונתן ורדי "איה צבי דילג?" –  

• אבי בללי שר משירי אבן עזרא – 

• הרצאתו של ד"ר דן אלמגור על שירתו של יוסף צרפתי –  

אנו מודים מקרב לב לידידי הפרויקט, ד"ר דן אלמגור, המוזיקאי אבי בללי וחוקר הספרות יהונתן ורדי, אשר הופיעו בערב בהתנדבות מלאה, ולכל המתנדבים המספרים שלנו על שחלקו מחוויות ההתנדבות. 

עוד אנו מודים למתנדבי הפרויקט שהגיעו מכל קצוות הארץ כדי לחלוק איתנו את הערב המיוחד הזה, וגם לאלה שלא עלה בידיהם להיות איתנו. הערב הזה מוקדש לכולכם, כהוקרה על תרומתכם לשימור היצירה העברית בפרויקט בן-יהודה. 

שלכם,

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

דברים שנכתבו לערב "טשרניחובסקי עכשיו", ע"י מתנדבת פרויקט בן-יהודה, חווה סטקלוב –

1. חווית אבדן [משימה] וטשרניחובסקי

2. ספור אישי

3. הפענוח – דברי שרונה שלסקי
מוקדש למתנדב הפרויקט דני פריש [כאחוות דפוקים], לכל מי שלא נוכח בטכס *שחרור* טשרניחובסקי לציבור, ובמיוחד לשרונה שלסקי שתרמה רבות לפענוח כתב ידו וזיהוי שמות הנפשות הפועלות במכתביו של טטשרניחובסקי.

בברכה,

חווה סטקלוב.

——————————————————————————————

1. חווית אובדן משימה וטשרניחובסקי

אחת המשימות האחרונות שלי
*נבלעה במעי המחשב* – ולא ידע כי בא אל קרבו.
אחרי ימים של חיפושים ונבירות במעי המחשב,
בסל המחזור, בדואר זבל, בקבצים שנמחקו –
בכל התיקיות האפשריות והאִי-אפשריות,
אפילו בתיקיית "קופת-חולים-כללית – בדיקות תקופתיות…"

והרחקתי לצלול עד שנותרתי ללא אויר לנשימה –
הורדתי את חליפת הצלילה, השנורקל והמסכה והתיישבתי,
ו -שִחררתי אנחה – צריך ליידע את ההנהלה…
שיגרתי הערה לצח-הצחה בזו הלשון:
עשרים ושבעה קבצים מנוקדים ומוגהים ניבלעו במעי המחשב!!!
יושבים שבעה ומזילים דמעה בבית המנוח –
נא להמנע מניחום אבלים.

הרגשתי ממש שהשמיים נופלים!
רק דמיינו לעצמכם איזו עבודת נמלים נעלמה
וכמה שעות וימים חלפו להם לבלי שוב – ולשוא!!!

מדובר במשימה עם ניקוד מלא
ניקוד מלא פירושו לגַבַי זה לעבור על היצירה לפחות ארבע פעמים:
1. רפרוף – במה מדובר; 2. הקלדה; 3. ניקוד; 4. הגהה
רק האות "ש" מקבלת "טפול עשרת-אלפים" כל פעם מחדש:
1. האות עצמה; 2. דגש תחילה! 3. ההבחנה בין שׁין לשׂין; 5 והניקוד עצמו!!

ועכשיו, איך אתה מגיה? איך אתה יודע אם הדגש הוא *דגש תחילה*?
אתה צריך להתחיל למחוק!
לא חשוב שבִּרְבוֹת הימים למדתי שלא חייבים למחוק אלא אפשר לשחק עם החצים…
אבל באותו יום ראיתי את כל הקוים האנכיים באותיות השין כחצים שלוחים ישר לאצבעותי המעלות חלודה…

2. כיצד טשרניחובסקי הוציא אותי מהמרה השחורה (סיפור אישי)
[הקטעים הבאים לקוחים מתוך מכתבי שאול טשרניחובסקי אל יוסף קלוזנר בשנים 1923-1924]

וכך אני יושבת שבעה חפוּיָת ראש ומאד עצובה – צח הצחה שולפת חמישה קבצים מנוקדים מהמגירה ומשגרת. .. ואין ניחומים… מנסה ושולחת משימת פינוק – לא פחות ולא יותר את קישון ואיוריו המפולאים… ולפתע אנחנו מקבלים צו 8: שאול טשרניחובסקי מגיע! מקבל עדיפות עליונה ומועדפת על כל עבודה…

בשקיקה אני פותחת קובץ ראשון – כותרת לא מעניינת – עוברת לקובץ שני ואז מִסְתָּנְוֶרֶת מכתב היד המעוגל והמופלא שתחילה נראה כשדה פרחים, עלי כותרת, גבעולים ואבקנים – אך במבט שני, אבוי לי: לא פרחים לא גבעולים ואף לא אבקנים — אלא כתב חרטומים, נכון, מעוגל – אך אותיות מודבקות בדבק נגרים ….

מה עושים? שולחים הערה ומחכים לתשובה שאינה מאחרת לבוא: הוסיפי הערה שזו מלה לא ברורה… בינתיים אני מדלגת על המוקְשִים וממשיכה לקרוא ומה שאני מוצאת זה *אחוָת-דפוקים*: צרור כתביו נפל לים ויש לעַבְּדו מחדש:
"בענין פידרוס: כך הדבר, כשהורִידו את חפָצַי מן האניה בקושטה נפל צרור כְתַבָי בַיָם, [ושם נמצא גם כתב יד פידרוס,] ואי אפשר היה לשלחו לכם, ואנוס הייתי לבקש שימצאו את העתק , ועד שבא לכאן, והוא קשה כל כך להעתיק – ואנוס אני לעבדו מחדש."

אז מה לי להלין – היצירה עצמה לא שלי היא – מה שהלך לאבוד זה רק הניקוד – והיום אני יודעת לאן נעלם הניקוד:

יש והמחשב שואל אותך : האם לשמור את השינויים
ואני , הלא מקדשת את השגרה – ומתוך עייפות השבתי : לא!

אבל השינויים היו הניקוד!
– כך שלמחרת מצאתי משימה מעורטלת מניקוד
ולי אפילו אין לי את מי להאשים!

3. הפענוח – מאת שרונה שלסקי

כאשר טשרניחובסקי שופך את חמתו על מישהו, והוא עושה זאת בכל מכתב, כתב ידו נעשה כעסני ובלתי קריא, במיוחד כאשר הוא שופך את מרירתו בשולי הגלויה שהוא כותב. ולא זו בלבד, אלא מהיותו קשור לאליטה התרבותית האירופית ומכיר את היוצרים והעורכים החשובים, הוא מציף אותנו בשמות של עיתונים לועזיים, במילים ובמושגים ברוסית, בהונגרית ובלטינית. ובעקבותיו אני לומדת למשל ש Mult és Jövő (מולט אִיש יובו) עיתון יהודי בהונגריה, משמעו "עבר ועתיד", וכך הכרתי את אמרת השפר של יוליוס קיסר: Nulla dies sine linea – אין יום בלי שורה כתובה, ועל כך אומר טשרניחובסקי " לו היה אנוס לכתוב בכל יום – איני מאמין שהיה אומר כך".
אך מה הן תלאותי לנוכח סבלותיו ותלאותיו של סופר ומשורר החי בגלות, כותב עברית בלבד ומשווע לעלות לארץ ישראל. וגם הדי התקופה הקשים עולים ברקע : הפרעות בברלין בשנת 1923, ומאסרם של אחייניתו ואחיינו, בני אחותו שגרו באודיסה, ושהיו כדבריו "מנשויקים נוראים"- חברי סיעת המיעוט במפלגה הקומוניסטית, שפעילותם נאסרה, האחיינית הוגלתה לאי סוֹלוֹביץ והאחיין בן ה-17 למזרח סיביר.

יחסו של טשרניחובסקי ליוסף קלוזנר, שהוא כותב לו באחד המכתבים:

אינך משער לך עד כמה אתה חסר לי אין איש שאוכל להראות לו איזה דבר ולשמוע מפיו משפט בלתי משוחד.

יחסו לעבודה הספרותית – אינו רוצה להתפרנס מהספרות
הוא כותב לקלוזנר: [בכלל לא רוצה להיות סופר! מבקש מקלוזנר שיגאלנו מהספרות]
רואה אני כי אין אני נחוץ כלל וכלל לספרות ולא לשום מקום בחיי היהודים.
כשהייתי עסוק באומנתי הייתי נחוץ בספֵירה זו, – אומנותי נתנה לי אפשרות לחיות בה, לקנות ספרים נחוצים לי במקצוע זה ולהיות מדי פעם בועידה של הרופאים וגם לעסוק בספרות העברית. הספרות העברית אינה נותנת לי לא חיים ולא ספרים ולא אפשרות לעסוק בה. בכל חֹדש אני צריך לדאוג איך יבא (אם יבא בכלל) לידי הכסף הנחוץ לי, וגם חודש אחד לבלות בא"י (בגפי: אל תתיראו) לא נתנה לי.
לא הייתי סופר ואינני יכול להיות סופר, ושנה זו שנעשיתי לסופר בְּעַל כֹּרְחִי לא אשכח לעולם. שמונה ספרים משלי נמכרים בשוק, (שִירַי מהדורה ה' כבר נמכרו לערך 800 אכסמפלרים במשך שני חדשים) ואני אין לי 50 דולאר מזומנים לחדש; הסכנתי לקבל שכר עבודתי בכבוד, ולא להתחנן ולבקש ולקבל מעין נדבה בעד שכר עמלי, שעליו מרויחים "דביר" "מוריה" ושאר. אם אמנם ידידי אתה גאלני מן הספרות ומן המו"לים, כי אין לי כח נשא יותר. משרה של חובש מצָא לי, ובלבד שאפטר מן הספרות. הלא גם את בית הספר – למסחר רציתי, כלום אי אפשר למצוא בשבילי משרה של בוכּהַאלטר קורספונדנט?

במכתב אחר: [על ביאליק]

אני נמצא כעת במצב כזה שלא יעצְרֵנִי כל סקאנדאל בעולם ואם גם אתחרט אחרי כן עליו, – וסקאנדאל אני מכין גם למר ביאליק, אבל על אדות ביאליק – הסוחר אין נוהגים לדבר במכתבים ובחבורה… נדבר בעניני ספרות!
ובמכתב אחר:
שירי לילדים לא יצאו עד היום, ואני יש לי כבר עוד מחברת שירים לילדים. כמובן, הייתי נותן גם אותם לביאליק, אילו היה בעל מדות אחרות.

עם זאת הוא כותב:

כשאמרתי ששמונה ספרים משלי נמכרים בשוק ספרותי: כעת נמכרים ספרי אלה: מחברת הסונאטות, ספורים, ספר האידיליות, שירים, התאונה, אבנג'לינה, וילהלם טל (לילדים) גלגמש, שירי אנקריאון, כלומר 9. בעוד ימים אחדים יצאו: שירים חדשים, שירים לילדים (החליל) ועמנואל הרומי. הספר הראשון נגמר בדפוס, השנים האחרונים הולכים ונדפסים. טרם צאתי מכאן נזכרתי, רוצה לתת במתנה כמה ספרים לאיזה מוסד בא"י. הודעתי איזה עותק זקוק ביותר; אולם כסף להמשלח יתן הוא. לצערי – לא אוכל לשלחנו על חשבוני.

וכן
כמה משירי נתרגמו לבו¬לגארית, אנגלית, שוידית, רוסית, אשכנזית (ברית מלה בירחון Zelt), ספורי לטשיכית ( Narodny Listy) אך לא זכיתי עד היום לתרגום לז'ארגון. (ליידיש)

אסיים בסיפור אישי
:
טשרניחובסקי היה רופא בבית ספרנו
בדק את הבנים עם כניסתם לכתה א'
העוללים נכנסו לחדרו שוחקים יצאו
מבוישים נבוכים או המומים
ובעיקר – שותקים !

לא הבנו למה ומדוע – איש כזה חביב…

אבל,
תמיד נמצא זה שלא עושה חשבון לאף אחד
שהסיר את הלוט וחשף את הסוד:
שיצא מחדרו בקריאה
"הוא נגע לי ב-"ב—-ם!"
ואחריו נפתח סכר הגדרות
אחד אמר "נגע" שני אמר "בדק" שלישי שאל "למה"
כיד הדמיון השורה על עוללים [כתה א']

זו למעשה היתה "בדיקת צניחת אשכים שגרתית"
שלא קדמה לה שום הכנה/הסברה או הקדמה
ואף אמא לא הלינה ולא קמה שום שערוריה/מהומה
[אולי אפילו לא כולן ידעו ולא כל הילדים ספרו]
או שאילתה "מדוע לא אצל הרופא המשפחתי
אלא אצל הרופא העירוני… יהא חביב ככל שיהיה..

בינואר 2014 עם פקוע זכויות היוצרים על כתביו של שאול טשרניחובסקי, קיים פרויקט בן-יהודה ערב מיוחד לחגיגת עליית כתביו לאתר הפרויקט, בהשתתפות מתנדבי הפרויקט ומתעניינים מהציבור הרחב בספרייה הלאומית בירושלים.

הערב חולק לשני חלקים –
1 – חלקו הראשון של הערב כלל הרצאה כללית על הפרויקט ואת החלק המרגש והחשוב "מתנדבים מספרים".
2 – חלקו השני של הערב, בהנחיית ד"ר דן אלמגור, כלל הרצאות אורח מאת ד"ר חזי עמיאור, ד"ר עידו בסוק, וד"ר עמינדב דיקמן, כמו גם הופעת אורח מאת ברי סחרוף, אשר תיבל את הערב בשירי טשרניחובסקי.

אנו שמחים לבשר כי החלק "מתנדבים מספרים" עלה בשעה טובה לערוץ היו-טיוב של הפרויקט, בו תוכלו לצפות בשמונה ממתנדבינו המסורים מספרים על חווית ההתנדבות שלהם.

בנוסף, עלה לערוץ גם חלקו השני של הערב, "טשרניחובסקי עכשיו", בנחיית דן אלמגור – מפגש של כשעה וחצי שכלל שלוש הרצאות אורח, הופעת אורח קצרה, ואף מסר מפאתי מערב מאת העורך המייסד של הפרויקט, אסף ברטוב.

בהוקרה לכל מתנדבנו באשר הם ובברכת מועדים לשמחה,

צוות הפרויקט.

————————————-

> חלק ראשון: מתנדבים מספרים

1 – המתנדבת נאוה בת-צו"ר: 

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPKNde" standard="http://www.youtube.com/v/Q4Af02gKwVI?fs=1" vars="ytid=Q4Af02gKwVI&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep6785" /]

2 – המתנדבת אסתר ברזילי ובעלה, המתנדב עמי ברזילי: 

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPKTl7" standard="http://www.youtube.com/v/r9Lp9PG3Z7Q?fs=1" vars="ytid=r9Lp9PG3Z7Q&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2118" /]

3 – המתנדבת יעל זאבי: 

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPKYW2" standard="http://www.youtube.com/v/HgraB2djEUg?fs=1" vars="ytid=HgraB2djEUg&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4363" /]

4 – המתנדבת חווה סטקלוב, בילווי בנה אופיר:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPL4gp" standard="http://www.youtube.com/v/cxUvx0oYqUQ?fs=1" vars="ytid=cxUvx0oYqUQ&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1643" /]

5 – המתנדבת אירית חיל:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPL8wI" standard="http://www.youtube.com/v/3E_rxaCLU0o?fs=1" vars="ytid=3E_rxaCLU0o&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1268" /]

6 – המתנדבת אביבה רוסט:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPLbZf" standard="http://www.youtube.com/v/gwvorCu81KE?fs=1" vars="ytid=gwvorCu81KE&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5453" /]

7 – המתנדבת דורית רובינשטיין עם נכדתה, המתנדבת אפרת רובינשטיין: 

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPLfIy" standard="http://www.youtube.com/v/3nyEZ-Mcnkg?fs=1" vars="ytid=3nyEZ-Mcnkg&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep1909" /]

8 – המתנדבת רנה כהנא, בליווי ביתה לימור:

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1QPLjYV" standard="http://www.youtube.com/v/bibthqAtfcA?fs=1" vars="ytid=bibthqAtfcA&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5154" /]

 

> חלק שני: "טשרניחובסקי עכשיו"

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1WCABZr" standard="http://www.youtube.com/v/I6Z2E0cFXqI?fs=1" vars="ytid=I6Z2E0cFXqI&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep2403" /]

 

צפייה נעימה! 

רשומת אורח מיוחדת מאת עו"ד דלית קן-דרור פלדמן – מנחה משפטית בקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

השנה בקליניקה למשפט וטכנולוגיה החלטנו לחכות עם חגיגות יום נחלת הכלל. יום נחלת הכלל (או חג קניין הציבור, כפי שקוראים לו חברנו בפרויקט בן-יהודה) נחגג כל שנה ב1 בינואר – יום בו משתחררות יצירות בישראל לנחלת הכלל לשימוש ללא כל מגבלות או תשלום תמלוגים בתום למעלה מ- 70 שנים ממות היוצר. השנה כאמור לא חגגנו את היום בכנס כמנהגנו מדי שנה ולא בכדי.

בשבוע שעבר, בין התאריכים 23 בפברואר ועד ה27 בפברואר, חגגנו את שבוע השימוש ההוגן 2015. זו הפעם השניה ששבוע זה נחגג בעולם ושנה ראשונה שהקליניקה למשפט וטכנולוגיה החליטה להצטרף לחגיגות. מטרת השבוע הייתה להעלות את המודעות לקיומה של ההגנה בדיני זכות היוצרים ולהסביר את חשיבותה. דיני זכות היוצרים מגדירים מערכת חוקים השואפים לאזן בין שמירה על האינטרס הציבורי בעידוד היצירה ובשימוש ביצירות קיימות, לבין הענקת תמריץ ליוצרים ליצור. לאור זאת, זכות היוצר אינה זכות בלעדית וישנם שימושים שמותר על פי החוק לעשות ביצירה מבלי לקבל את אישורו של בעל הזכות ומבלי צורך בתשלום תמלוגים. הגנת השימוש ההוגן היא דוגמה לכך, והיא קבועה כיום בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. יש לציין כי הפסיקה הוסיפה דרישה נוספת על המבקשים לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן והיא שמירה על הזכות המוסרית של היוצר ע"י מתן קרדיט (ביקורת על הוספת דרישה זו ניתן יהיה לקרוא באחד הפוסטים שהועלה השבוע לבלוג הקליניקה למשפט וטכנולוגיה).

במהלך שבוע השימוש ההוגן 2015 פרסמנו מספר פוסטים בבלוג הקליניקה שנכתבו על ידי עורכי דין וחוקרים מובילים בתחום ותודתנו נתונה להם על כך. פרטים נוספים על חגיגות שבוע זה בארה"ב ניתן למצוא בקישורית.

אז לא — לא שכחנו את חגיגות יום נחלת הכלל; פשוט דחינו אותן לסוף שבוע השימוש ההוגן. גולת הכותרת של השבוע הינו סרטון האנימציה "נחלת הכלל – חומות של יצירה" המצורף כאן למטה, אשר הקליניקה למשפט וטכנולוגיה יצרה (באמצעות ינשוף הפקות) על מנת לנסות ולהבהיר לכולם מהו יום נחלת הכלל.

[embedplusvideo height="283" width="450" editlink="http://bit.ly/1EPBkiT" standard="http://www.youtube.com/v/GzlCeXU443s?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=GzlCeXU443s&width=450&height=283&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4496" /]

זה המקום להודות לחברי הקליניקה שעזרו בהכנת השבוע – שלי אביצור, אודי אברם, הוד אלפסי, עומר בלס, ארטיום גורליק, שיר הברפלד, עופר טולדנו, מתן כרמל, נתנאל נחמיה, ענבר סיסו לפבר, מעין פוגוזליץ, אלכסיי פודגור, יבגני פלטינסקי, יעל קרן, עומרי שילוח, הדר שקד איצקוביץ.
כמו כן, ברצוננו להודות להוד בלס, אשר ביצע בהתנדבות את היצירות המוסיקליות (שהלחן שלהן מצוי בנחלת הכלל) בסרטון האנימציה, וכן לפרופ' ניבה אלקין-קורן ולמרכז למשפט וטכנולוגיה, אשר איפשרו לנו לקיים את השבוע ואת הפקת הסרטון.

אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע "פרויקט בן יהודה: על שימור, כינוס והנגשת יצירותיהן של נשים כותבות עברית" אשר יתקיים ביום שני, תשעה ביוני 2014, החל מהשעה 20:00, בספרייה הציבורית רעננה, באודיטוריום בית יד לבנים, אחוזה 147, רעננה. 

האירוע מתקיים במסגרת אירועי "מחזירים סופרים ומשוררים למחזור החיים", המתקיימים בחודש הקריאה וחגיגות הספר העברי, והוא אירוע משותף לפרויקט בן-יהודה, הספרייה הציבורית רעננה, ומרכז הספר והספריות. 

תוכנית הערב

 

חלק ראשון: נשים כותבות בפרויקט בן-יהודה

"אתגרים בשימור, הנגשה וחשיפת יצירות עבריות נשכחות בפרויקט" הגב' שני אבנשטיין, עורכת ראשית, פרויקט בן-יהודה. 

חלק שני: פרויקט בן-יהודה מארח את חוקרת הספרות, פרופ' יפה ברלוביץ

"כיצד גיליתי את ה'יבשת האבודה' של נשים-כותבות בתקופת היישוב: 1948-1898" — פרופ' יפה ברלוביץ, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן. 

חלק שלישי: מקרה בוחן: כתבי שושנה שרירא בפרויקט בן-יהודה

 

"פרויקט בן-יהודה מארח את בתה של שושנה שרירא ז"ל לשיחה על כינוס ושימור מורשת אמה" – הגב' אילת גורפינקל, בתה של שושנה שרירא ז"ל.

שימו לב: האירוע פתוח לציבור הרחב ואינו כרוך בתשלום, אך מספר המקומות מוגבל ונדרשת הרשמה מראש.

נא הירשמו בדף האירוע בפייסבוק או דרך הספרייה והבטיחו את מקומכם!

להרשמה דרך ספריית רעננה: 09-7610588, בימים א-ה: 9-15, ובימי ו 9-12:30, או באמצעות דואל: library@raanana.muni.il

נשמח לראותכם.

בברכת המשך שבוע נעים לכולם,

צוות הפרויקט.