קטגוריה: כללי

ישראל כהן הוא מן המסאים המחוננים והבולטים בספרות העברית. המסה, שהיא ז'אנר חשוב ומרכזי בספרות, הולכת ומתמעטת בשנים האחרונות. מסתו "כבשונה של מסה" (1951) מונה את סגולותיו של סוג ספרותי זה, ורואה בו אחת מצורות הביטוי הספרותי החכמות, החשובות והאישיות. הוא הדין במסתו: "הביקורת בחינת יצירה" (1953), שכותרתה מעידה על תפיסתו: הביקורת היא בבחינת "מִשנה-יצירה".

מקום מיוחד תופסת מסתו: "האקולוגיה בתחום הביקורת" (1984), שבה הכניס לראשונה מושג זה לעולם הספרות.

מסותיו דנות בנושאים רבים שאפשר לחלקם לארבעה: א. נושאים אנושיים-כלליים, כגון: על הסנוב, הגרפומן, השעמום, העורכים, המגיהים. ב. נושאי תרבות וספרות, כגון: ביוגרפיות, מונוגרפיות, ספרות לאומית, לשון הספרות. ג. סופרים עבריים ולועזיים ואישי תנועת העבודה. ד. ענייני השעה.

בכולן הביע את דעתו, בשפה ספרותית עשירה, המשלבת את חידושיו הלשוניים במקורות הלשון על כל רבדיה. כל הנושאים מציגים את דעתו האישית של הכותב, המבוססת על היכרות יסודית עם הנושא, תיאורו ההיסטורי וראייתו בהקשריו הרחבים.

ישראל כהן נאה דרש ונאה קיים. המונוגרפיות שלו, הן מלאכת מחשבת של שילוב חיים ויצירה של סופרים, ביניהם: יצחק אדוארד זלקינסון, מתתיהו שוהם, יעקב  שטיינברג ואהרן מגד.

ספרו: 'בחביון הספרות העברית. עיון לאור משנתו של יונג', הוא אבן-פינה במחקר הספרות המבוסס על תורת הארכיטיפים של יונג.

ספריו, כרבים מספרי בני דורו, אינם מצויים בהישג ידו של הקורא, ומסותיו אינן ידועות. הוא שייך לאותה משפחה מפוארת "משפחת הנשכחים", שכמעט כל הסופרים העבריים לדורותיהם, שייכים אליה.

בגלל חשיבותן של מסותיו, שהן אקטואליות תמיד, נתנו, אחותי, פרופ' חגית הלפרין, ואני, פרופ' נורית גוברין, שתינו חוקרות ספרות עברית, את הרשות לפרסום מסותיו ברבים בפרויקט בן-יהודה המבורך.

חשיפת יצירתו, על אגפיה השונים ביניהם: מונוגרפיות, מסות, ביקורת, תרגומים – יש בה כדי להעשיר את עולמו של הקורא.

* הערת מערכת פרויקט בן-יהודה:

ישראל כהן הלך לעולמו בשנת 1986, ועל פי חוק זכויות יוצרים הישראלי, כתביו עודם מוגנים בזכויות יוצרים וישארו כך עד שנת 2057. ברצוננו להודות שוב לשתי בנותיו של כהן, פרופ' נורית גוברין ופרופ' חגית הלפרין, על רשות הפרסום שתרמו לפרויקט, אשר מאפשרת את הגשת כתביו החשובים של כהן לטובת הציבור כבר עתה, 45 שנה לפני מועד פקיעת הזכויות.

אנו שמחים לבשר כי בספטמבר האחרון עלה לאתר הפרויקט מקבץ ראשון מיצירותיו. בימים אלה ממשיכים מתנדבי הפרויקט לעמול על סריקת, הקלדת והגהת כתביו האחרים, אשר ימשיכו לעלות לאתר הפרויקט עם השלמתם.

לפנינו סיפור משפחתי המבוסס על זיכרונות המחבר מימי ילדותו במשפחה יהודית ממוהילב, בסוף המאה ה-19. המחבר, יליד 1856, גדל בעיר שבתחום-המושב ברוסיה הלבנה.  בשנת 1907 עלה ארצה, ובנוסף להיותו סופר ועיתונאי, פעל גם בתחום התעשייה והמסחר. היה ממייסדי תל-אביב. נפטר בחיפה ב-1936.

בלשון קלילה, מלטפת ומלאת הומור, מתאר הסופר את חיי היום-יום בעיני הילד הגדל בחיק המשפחה האוהבת. אך עינו פקוחה גם לטבע שסביבו, אותו הוא מיטיב לתאר:

" 'חן המקום על יושביו', ובפרט על איש שנולד וגדל וכל שנות ילדותו עברו עליו במקום ההוא. ואף אמנם יפֶה הוא המקום, אשר עיר-מולדתי שוכנת עליו. מרום-העיר וטבורה הם על השפה הימנית, ההררית, של הדניֶפּר. הנהר מתפתל כנחש עקלתון מבין החולות של הפַּרוָר, ואך בצאתו אל מול חצרות בתי-התפלה הוא נגש ישר אל הגבעה, וגולל לו את גליו הקלים והנוחים מתחת לגשר על-פני גבעת-הגֻבֶּרנַטור הלאה הלאה, ויקח על דרכו עמו את מֵי נחל-האלונים. גם הנחל הזה גובל את העיר, את החלק ההררי, מצד מערב, והוא המפריד בין"דגל-הזהב", בין בתי-החומה אשר ברחובות הישרים והרחבים, רצופי-האבנים ויודעי-המטאטא אשר במרכז העיר, ובין הסמטאות העקֻמות ומשכנות-העניים בתחתית ההר ובכל המורד והמישור משני עברי הנחל.

עתה נחל-האלונים כמעט חרב ויבש, ואך בימי האביב, לעת הפשרת השלגים, יִרבּו מימיו ויגרפו אל הדניפר את כל אשר נאצר בין שארית האלונים – כן:  שארית, כי גם האלונים עתה כמעט אפסו – בכל חדשי החֹרף. ואולם אני זכֹר אזכֹּר עוד את הנחל הזה כנהר שוטף, וברחובות אחדים היו נטוים עליו גשרים, ואהלי-רחצה היו בנוּים על שפתו בקיץ, ועל-פני אשדותיו היתה טחנה גדולה ורבּת כֹּח.  ופעם אחת גברו המים בנחל הזה מאד, ויתקצף הנחל ויתרגש ויהרוס את כל אשר שָׂכרו על דרכו, ויקרע את גשריו מעליו, וישטוף במרוצתו את כל המישור והשפלה על שפתו, ויקעקע בתים רבים ועצים רבים עקר בחמתו…"

 ילדי ישראל לא נהגו לשוטט בטבע; מגיל צעיר נשלחו ללמוד תורה ודרך-ארץ ב"חדר" אצל ה"מלמד"…

"אבל  בֹּאו ונחזיק טובה למשה בן עמרם, שהשׂכיל להוציא את עמו ממצרים למועד חֹדש-האביב וקבע לנו מועד חג-הפסח והמלמדים נותנים לנו חֻפשה מן החדרים ומן הלמודים, וכמעט חֹדש-ימים חפשים אנו לנפשנו. אז נופלים הכבלים מעל ידינו הרכות, אז שואפים אנו במלוא רֵאָתנו את רוחות-האביב, אז מרגישים אנו, גם בלי הוראת הורים ומורים, את נשמת הטבע המתעורר לתחיה… אף רגע לא תנחנה רגלינו בבית, אזנינו נטויות אל הֶמְיַת כל שטף מים ועינינו אוכלות כל ציץ חדש, כל עשב בגיחו מן האדמה, רודפות כל משק, כל זמזום, כל מעוף…"

"אמנם, לא למדנו להתבונן ולהבין אל מחזות הטבע, ולכן כל רשומיהם דקים היו וחִורים, ואולם תחת זאת קלטתי את מחזות החיים של הבית, החצר, המשפחה. ואותם אני זוכר, אותם אני רושם."

 לרגל עסקיו שהה אבי-המשפחה בעיר הבירה משך תקופות ארוכות, והקשר עם המשפחה נשמר באמצעות מכתבים שנשלחו בדואר: "למשל, היה אבא כותב אך אל סבא, והיה כולל בתוך המכתב מענינא דיומא ביוּדית, למען תוכל גם אמא לקרוא בעצמה את הדברים המיֻחדים בשבילה. וכן גם המכתבים, שהיתה אמא כותבת לאבא, היו יוצאים לדרכם מביתו של סבא, בתוספת שורות אחדות ממנו, והוא בעצמו היה כותב על המעטפה את האדריסה כהאי לשנא: "לבני מו"ה שמאי שיחי' בספ"בורג". רק "ספ"בורג" היה צריך לכתוב רוסית, למען ידעו פקידי-הפוסטה לאן לשלוח את המכתב, ואולם כל האדריסה היה כותב עברית, כי בעת ההיא, בשנות הששים למאה שעברה, היו בעיר-הבירה האחים בּיֶלינקי, יהודים משקלוב, שהיו מטפלים במכתבים של אחב"י, ומזה היתה פרנסתם, והמה ידעו, כמובן, מי הוא בנו של סבא."

* הסיפור יעלה לאתר הפרויקט בקרוב.

שלום לכולם,

 

אנו שמחים לבשר כי נפתח ערוץ יו-טיוב חדש לפרויקט. הערוץ מכיל סרטוני וידאו מתוך ערב ההוקרה למתנדבי הפרויקט שהתקיים באוני' ת"א ביוני 2012 –

חלק א' של הערב – הרצאות – 

1 – הרצאתו של מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק – "ביאליק של נתינה וחסד".

2 – הרצאתו של אסף ברטוב, עורכו המייסד של פרויקט בן-יהודה – "על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה – עבר, הווה, עתיד".

חלק ב' של הערב – "מתנדבים מספרים" – 

1 – המתנדב ד"ר ערן גרף – על הפרויקט במקאמה מחורזת פרי עטו.

2 – המתנדבת חנה טל – על הציפיה, ההפתעות ו.. מכונה אחת לסריגת פוזמקאות.

3 – המתנדבת שרונה תל-אורן, בתו של המשורר, המסאי והמתרגם אברהם רגלסון – על מתן רשות פרסום לכתבי אביה וההתנדבות בפרויקט.

4 – המתנדבת צחה וקנין – על חיפושים ביביליוגרפיים ותעלומת א. מיטרופוליטנסקי.

5 – העורכת הילה לוי, בשם המתנדבת אודי יוליס – על "אי-העדפות" הקלדה וחדוות ההתנדבות.

6 – המתנדב ד"ר מלאכי שפר – על לבטיו של מקליד.

7 – המתנדבת נירה פרדקין – על קובץ האגדות "ויהי היום" מאת ביאליק.

8 – המתנדבת עפרה הוד –  על "חובה", "אשמה" ותרגומים בפרויקט בן-יהודה.

9 – המתנדבת נורית גל רכס – על חווית הלימוד, הגאווה וחשיבות שיתוף הידע בעקבות ההתנדבות.

10 – המתנדבת דפנה פילובסקי – על העושר הלשוני וההיסטורי והנאת הלימוד דרך יצירות בפרויקט.

11 – המתנדב אמיר ברטוב – באנקדוטה משעשעת על עליות ומורדות בחיי המקליד.

 

כמו כן, עלו לערוץ שתי הרצאות נוספות מתוך ערב ההוקרה לפרויקט שהתקיים במסגרת "חמישי בקמפוס" באוני' ת"א במרץ 2012 –

1 – הרצאתה של פרופ' נורית גוברין – "מחקרי תשתית בספרות העברית והחשיבות של פרויקט בן-יהודה במימושם"

2 – הרצאתו של ד"ר אבשלום אליצור – "מנהיגות לוקחים: המופת האינטרנטי של פרויקט בן-יהודה מול דלדול האקדמיה".

 

המשך מועדים לשמחה,

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.