זאב ז'בוטינסקי מספר בזכרונותיו על חינוכה של אמו בידי אביה:
אמא נשלחה ל"חדר" מחודש ללמודי גרמנית ונמוסי המערב. את הנמוסים האלה למדו בצורת חרוזים; למשל, אם יציגו אותך לפני גברת חשובה, תאמרי –
"בּאָנז'וּר, מאַדאַם שׁאַרמאנט",
און תיכף א קוש אין די האנד.
לא פעם שאלו אותנו אם נוסיף גם יצירות ביידיש למאגר פרויקט בן-יהודה. התשובה שלילית — מייסדי הפרויקט אינם דוברי יידיש, והחלטנו בשלב מוקדם להגביל את הפרויקט ליצירה העברית בלבד (ודוק: גם תרגומים לעברית הם יצירה עברית), ולהשאיר את הקמת מאגר מקביל ביידיש ככפפה שאחרים יצטרכו להרים.
אנו שמחים שבשנים האחרונות אירע רנסאנס קטן בהתעניינות בשפה ובספרות היידיש, בישראל וגם בחו"ל. אחד הגורמים המשמעותיים ברנסאנס הזה הוא האמריקאי ארון לנסקי, שכיתת את רגליו מבוידעם לבוידעם, והציל עשרות אלפי ספרי יידיש מכליה פיזית. הוא כתב ספר על חוויותיו בשם Outwitting History, שתורגם בשנת 2005 לעברית, בשם נגד כיוון ההיסטוריה.
אותו לנסקי הקים את "המרכז הלאומי לספרי יידיש" (כשהלאום המדובר הוא זה של ארה"ב) במדינת מסאצ'וסטס, והמרכז הזה, שבניגוד לפרויקט בן-יהודה מעסיק אנשים בשכר, מעמיד עתה לרשות הציבור באתר האינטרנט שלו יותר מ-10,000 ספרים ביידיש.
המאגר הזה מכיל גם כתבים שמוגנים בזכויות יוצרים, שמובאים ככל הנראה ברשות המו"לים, או תוך איזשהו הסכם, ובכל אופן פועלים תחת חוק זכויות יוצרים האמריקאי (השונה מזה הישראלי). את יצחק בשביס זינגר אמנם לא תוכלו למצוא שם, משום שכתביו עודם מודפסים (גם אם לא ביידיש, בד"כ), אך לא מעט יוצרים אחרים מיוצגים שם יפה. ביניהם, למשל, זכרונות יחזקאל קוטיק, שתרגומם העברי (כרך א' מתוך שני כרכים) מוגש בפרויקט בן-יהודה (באדיבות המתרגמים).