Posts Tagged ‘סונטה’

הרופא הנופל שדוד

שבת, פברואר 27th, 2010

הרופא אפרים לוצאטו נהג להשתעשע בחיבור שירה עברית.  בין היתר, חיבר סונֶטה נאה בשם "הרופא הנופל שדוד ברשת האהבה":

יַלְדָה יָפָה אַחַת וּמְאֹד אֹהֶבֶת
בָּאָה בֵיתָה רוֹפֵא מָזוֹר לָקַחַת,
לֵאמֹר, כִּי זֶה יָמִים נַפְשָׁהּ כֹּאֶבֶת,
אַף בַּלֵּילוֹת רָחַק מִמֶּנָּה נַחַת.

עוֹד הַשֵּׁגָל הַזֹּאת אֶצְלוֹ נִצֶּבֶת,
שָׁלַח יָדוֹ לַחְקֹר אִם יֵשׁ קַדַּחַת;
וַתִּצַּת בִּלְבָבוֹ פִתְאֹם שַׁלְהֶבֶת,
אָהַב, נִלְכַּד גַּם הוּא אֶל תּוֹךְ הַפַּחַת.

נִדְהָם, אַף מִשְׁתָּאֶה הָיָה הַגֶּבֶר;
עַד הַחוֹלָה שֵֹנִית הֵטִיבָה טַעַם:
בִּי הָאָדוֹן, הַאֵין מַרְפֶּה לַשֶּׁבֶר?

אָז הוּא: הָהּ רַעְיָתִי, אַל נָא תַחְשׂוֹכִי,
חִבְשִׁי אַתְּ אֶת פִּצְעִי, אָמְנָם הַפַּעַם
לֹא הָרוֹפֵא, אַךְ הַחוֹלֶה אָנֹכִי.

כמו שירי אהבה רבים בעברית, גם כאן מהדהדות לשונו ורוחו של "שיר השירים", הדגם בה"א הידיעה לשירת אהבה בעברית: השימוש בדימויי חולי ורפואה לתיאור אהבה וייסורי אהבה; הצירוף "שלח ידו", על אף שלכאורה מדובר בבדיקה רפואית גרידא, אינו יכול שלא להעלות בדעת הקורא האמון על מסורת השירה העברית את הפסוקים: ""דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול" (שה"ש, ה', 4-5); והכינוי "רעייתי".

ומענין הדבר שבחר לוצאטו לכנות את האהובה "שגל", מלה שמופיעה במקרא בהקשרים שונים (בספרי נחמיה, דניאל, ותהילים), ושעל הוראתה המדויקת התווכחו פרשנים לאורך הדורות: יש שאמרו שהפירוש הוא פילגש, ויש שאמרו מלכה, ויש שאמרו כלבת מחמד, ועוד ועוד.  נראה שלוצאטו מכוון להיות האהובה מושכת מבחינה מינית, אך עדיין משונה מעט בעיני בחירתו זו.

עדכון דצמבר, או: מדוע צחק הקרטי?

יום ראשון, דצמבר 6th, 2009

כמדי חודש בחודשו, העשרנו החודש את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות עבריות ישנות: לצד מאמרים נוספים מאת משה בילינסון, אברהם רגלסון, שמואל ליב ציטרון, אחד העם, יוסף זליגר, א"ש שטייןוא"ד גורדון, ושירים נוספים משל וידאל בנבנישת, מתנדבינו מגישים לכם החודש נתח נכבד משירי מנחם מנדל דוליצקי, וכן את השליש הנותר משירי אפרים לוּצָטוֹ.

ולצד יצירת הפרוזה "עלים טרופים ברוח" מאת א"ש שטיין, אנו חונכים החודש את אגף אברהם שלום פרידברג (1838-1902), עם שתי נובלות מתוך חיבורו הידוע ביותר של פרידברג, זכרונות לבית דוד — סדרה של נובלות וסיפורים קצרים שהתחילה כתרגומים-עיבודים לחיבור הגרמני של צבי הרמן רקנדורף "מסתרי היהודים" (Geheimnisse der Juden), זכתה להצלחה ניכרת, והמשיכה ביצירות מקוריות של פרידברג.  עלילות הסיפורים לקוחות ממסורת האגדה היהודית, מסיפורי המקרא דרך אגדות התלמוד ועד לימי הביניים.

נפתח את דוכן הטעימות שלנו לחודש זה עם סונֶטה יפה מאת אפרים לוצאטו, ושמה "נגד צחוק הקרטי".  לפני שקראתיה, תהיתי מיהו זה המכוּנה "קרטי", מדוע הוא צוחק, ולמה מסתייג מכך המשורר.  משקראתי את השיר, גיליתי עד מהרה ש"צחוק הקרטי" אינו אלא הביטוי העברי בפי לוצאטו למשחק בקלפים (מן הזן שכרוך בהימור כספי), בדומה לביטוי המוכר מעט יותר, צחוק (או שחוק) האשקוקי, הלא הוא משחק השחמט, במונח שטבע רש"י בשעתו (וראו הקישורית לפרטים).

ובכן מה בלבו של לוצאטו על המשחק בקלפים?  הנה הסונטה לפניכם:

נגד צחוק הקרטי / אפרים לוצאטו

עַד אָן צְחוֹק יַשְׁרֵשׁ וְיִפְרֶה נֶצֶר?
עַד אָן בְּצִלּוֹ יֶחְסֶה כָל גֶּבֶר?
בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא וְיוֹרֵשׁ עֶצֶר
אֶל מַחֲנֵה רִיבוֹת וְעַל כָּל שֶׁבֶר.

יָמִיר הֲלֹא זָהָב בְּשִׁקְלֵי כֶסֶף
כֶּסֶף מְזֻקָּק יַחֲלִיף בִּנְחוֹשֶׁת:
יִתּוֹם נְחוֹשֶׁת זֶה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
יִלְבַּשׁ מְצַחֵק אָז מְעִילֵי בוֹשֶׁת!

כָּל תּוֹעֲבוֹת לִבּוֹ אֲנִי הִכַּרְתּי
יוֹם בָּא בְצֵל בֵּיתִי כְּמוֹ אוֹרֵחַ
וָאֶחֱזֶה כַּסְפִּי כְּצֵל בּוֹרֵחַ.

וָאֹמְרָה: אָרוּר צְחוֹק הַקַּרְטִי
לֵב סוּר וְלֹא תָסוּר, זְכוֹר אַל תֵּפֶן
כִּי לֹא לְאִישׁ נָזִיר קְרוֹב אֶל גֶּפֶן.


נתקלתם ביצירה מעניינת, מחכימה או משעשעת? שלחו לנו פסקה מובחרת, צרפו כמה מלים משלכם (על הענין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן!