כמדי חודש בחודשו, העשרנו החודש את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות עבריות ישנות: לצד מאמרים נוספים מאת משה בילינסון, אברהם רגלסון, שמואל ליב ציטרון, אחד העם, יוסף זליגר, א"ש שטיין, וא"ד גורדון, ושירים נוספים משל וידאל בנבנישת, מתנדבינו מגישים לכם החודש נתח נכבד משירי מנחם מנדל דוליצקי, וכן את השליש הנותר משירי אפרים לוּצָטוֹ.
ולצד יצירת הפרוזה "עלים טרופים ברוח" מאת א"ש שטיין, אנו חונכים החודש את אגף אברהם שלום פרידברג (1838-1902), עם שתי נובלות מתוך חיבורו הידוע ביותר של פרידברג, זכרונות לבית דוד — סדרה של נובלות וסיפורים קצרים שהתחילה כתרגומים-עיבודים לחיבור הגרמני של צבי הרמן רקנדורף "מסתרי היהודים" (Geheimnisse der Juden), זכתה להצלחה ניכרת, והמשיכה ביצירות מקוריות של פרידברג. עלילות הסיפורים לקוחות ממסורת האגדה היהודית, מסיפורי המקרא דרך אגדות התלמוד ועד לימי הביניים.
נפתח את דוכן הטעימות שלנו לחודש זה עם סונֶטה יפה מאת אפרים לוצאטו, ושמה "נגד צחוק הקרטי". לפני שקראתיה, תהיתי מיהו זה המכוּנה "קרטי", מדוע הוא צוחק, ולמה מסתייג מכך המשורר. משקראתי את השיר, גיליתי עד מהרה ש"צחוק הקרטי" אינו אלא הביטוי העברי בפי לוצאטו למשחק בקלפים (מן הזן שכרוך בהימור כספי), בדומה לביטוי המוכר מעט יותר, צחוק (או שחוק) האשקוקי, הלא הוא משחק השחמט, במונח שטבע רש"י בשעתו (וראו הקישורית לפרטים).
ובכן מה בלבו של לוצאטו על המשחק בקלפים? הנה הסונטה לפניכם:
נגד צחוק הקרטי / אפרים לוצאטו
עַד אָן צְחוֹק יַשְׁרֵשׁ וְיִפְרֶה נֶצֶר?
עַד אָן בְּצִלּוֹ יֶחְסֶה כָל גֶּבֶר?
בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא וְיוֹרֵשׁ עֶצֶר
אֶל מַחֲנֵה רִיבוֹת וְעַל כָּל שֶׁבֶר.יָמִיר הֲלֹא זָהָב בְּשִׁקְלֵי כֶסֶף
כֶּסֶף מְזֻקָּק יַחֲלִיף בִּנְחוֹשֶׁת:
יִתּוֹם נְחוֹשֶׁת זֶה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
יִלְבַּשׁ מְצַחֵק אָז מְעִילֵי בוֹשֶׁת!כָּל תּוֹעֲבוֹת לִבּוֹ אֲנִי הִכַּרְתּי
יוֹם בָּא בְצֵל בֵּיתִי כְּמוֹ אוֹרֵחַ
וָאֶחֱזֶה כַּסְפִּי כְּצֵל בּוֹרֵחַ.וָאֹמְרָה: אָרוּר צְחוֹק הַקַּרְטִי
לֵב סוּר וְלֹא תָסוּר, זְכוֹר אַל תֵּפֶן
כִּי לֹא לְאִישׁ נָזִיר קְרוֹב אֶל גֶּפֶן.
נתקלתם ביצירה מעניינת, מחכימה או משעשעת? שלחו לנו פסקה מובחרת, צרפו כמה מלים משלכם (על הענין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן!