לחגיגת הפורים שם יפה: "עדלאידע". רבים יודעים שהשם נגזר מן הציווי לשתות עד סחרור החושים: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב'). אבל מי גזר מן התלמוד את השם לחגיגות של ימינו?
קרנבל הפורים הראשון בארץ נערך בתל אביב בשנת תרע"ב (1912), ביוזמתו של אברהם אלדמע, מורה בגמנסיה הרצליה. את התהלוכה הססגונית הוביל אלדמע על סוסו, ואחריו תזמורת, בובות ענק ומאות ילדים מחופשים. מאיר דיזנגוף, ראש העיר תל אביב דאז, יצא לקראת המורה ונהנה כל כך מן היוזמה, עד כי ביקשוֹ לערוך תהלוכה כזו מדי שנה.
בתחילה נקראו החגיגות בשם "תהלוכה" או "קרנבל". בשנת תרצ"ב (1932) הוכרז על תחרות למתן שם קבוע. רבים הציעו שמות שונים וביניהם "פּוּרָה" (ח.נ. ביאליק), "אסתורת" (שאול טשרניחובסקי) ו"צהלולה" (אברהם שלונסקי). השם "עדלאידע" הוצע על ידי הסופר יצחק דב ברקוביץ', אשר היה חתנו של שלום עליכם, ותרגם את כתביו מיידיש לעברית.
השיר המקסים הבא נכתב כחלק ממשלוח מנות של פורים בשנת תרנ"א (1891). המשורר שלח לידידתו תבה מלאה ממתקים, ובשולי התבה מתחת לממתקים מצאה את הגליון הזה.
לְשָׂרָה שַׁפִּירָא / יהודה לייב גורדון
לַבַּת הַבְּחִירָה
שָׂרָה שַׁפִּירָא
עַל נְהַר דִּינָא בַּמְּצוּדָה
מֵעִיר הַבִּירָה
מִנְחָה מֵאֵת יְהוּדָה
אֲפִיקוֹמָן לִסְעֻדָּה.
יְדִידָתִי!
אֶתְמוֹל לְהַגִּיד לָךְ שָׁכַחְתִּי
כִּי בַּמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַחְתִּי
יֵשׁ פְּשָׁט וְיֵשׁ סוֹד:
אֶת הַפְּשָׁט כְּבָר תֵּדְעִי
אַךְ סוֹדִי לֹא תִמְצְאִי
עַד הַגִּיעֵךְ עַד הַיְסוֹד.
תענית אסתר, תרנ"א ספ"ב.
אַחֲרֵי אָכְלֵךְ אֶת הַמַּמְתַּקִּים בַּתְּחִלָּה
אִכְלִי גַּם אֶת זֹאת הַמְּגִלָּה.
אנו מעונינים לפרסם יצירות אשר אתם מעונינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.