תגית: שירה

  • טעימה מעדכון יולי 2008

    הקיץ התחיל רשמית, ומאגרנו התעדכן ביצירות חדשות:

    • פורסמו מכתבי אבשלום פיינברג לאהובתו, רבקה אהרונסון, ובזאת הסתיימה ההעלאה לרשת של כתביו העבריים. חבל שאין עוד.
    • "בימי מלחמת השפות הארץ ישראל" – מכתבים מאת שמריהו לוין לאחד העם, הוועד המצומצם ללשון העברית ולאישים נוספים, אודות מלחמת השפות והקמת הטכניקום, לימים הטכניון בחיפה, מ-1913 עד 1914.
    • מנפרד – מחזה מאת לורד ביירון, בתרגום דוד פרישמן.
    • שירים נוספים מאת אברהם סולודר, ר' שלום שבזי ומשוררי תימן, יהודה ליב גורדון, ונחום סוקולוב.
    • זכרונות שמואל ליב ציטרון אודות אסתר ארונסון-חורגין, פעילה סוציאליסטית במינסק.
    • "יסודות לתקנות מושב עובדים" מאת א.ד. גורדון – אשר כתבם עבור מייסדי המושב נהלל.

    ועוד!  אתם מוזמנים לגשת ולקרוא.

    והרי טעימה מהעדכון:

    עֶרֶב כֶּסֶף… / אברהם סולודר
    עֶרֶב כֶּסֶף בָּהִיר בִּמְלֹא הָעוֹלָם שׁוֹרֶה.
    מִסֵּתֶר הָאִילָנוֹת יֶאֳרוֹב הַלֵּיל.
    נָם הָרְחוֹב. הַרְחֵק בְּמֵי-הַיָּם הַזּוֹרְחִים
    נִשְׁקָף כָּל הַחוֹף עוֹטֶה אוֹר וָצֵל.

    יִלְלַת שׁוּעָל. דְּמָמָה. רְטֻבֵּי טַל וְאוֹרוֹת
    מִפְּנֵי רוּחַ זָעיִם מְלַבְלְבִים הַשְּׁקֵדִים.
    הֵד צְעָדִים. הַשּׁוֹמֵר נִרְאָה, נָשָׂא שִיר.
    בּוֹכִים בַּדּוּמִיָּה קוֹלוֹת קַלִּים, כְּבֵדִים.

    אוֹר וּדְמִי. אִם לֹא אֶשְׁמַע מְעוּף-נְשָׁמָה,
    נִשְׁמַת הָעוֹלָם הַטְהוֹרָה, הָעֲדִינָה?
    אָסִירָה אַדַּרְתִּי וְאָבֹא אֶל הַנְּגֹהוֹת,
    אֶתְיַחֵד עִם טָהֳרַת-הָעֶרֶב וְעִם הַשְּׁכִינָה.

     


    אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

  • הדיג / מיכ"ל

    בִּשְׂפַת יוּבַל מַיִם
    יָשַׁב דַּיָּג לָנוּחַ,
    עָיֵף וּרְפֵה יָדַיִם
    עֵת הַיּוֹם יָפוּחַ.

    הַמַּיִם אַט יָשֹׁקּוּ
    סָבִיב לוֹ יָרוּצוּ,
    אַף רַגְלָיו יָלֹקּוּ
    גַּלִּים כִּי יָפוּצוּ.

    לְבָבוֹ רָחַב וּפָחַד
    נַפְשׁוֹ הִתְעַטָּפָה,
    מִגִּיל וָרַעַד יַחַד
    רוּחַ עֲדָנִים שָׁאָפָה.

    פֶּתַע מִתְּהוֹם תַּחְתִּיָּה
    עַלְמָה לִמְאֹד נָאוָה,
    כַּשַּׁחַר יְפֵה-פִיָּה
    לְפָנָיו הִתְיַצָּבָה.

    וּמֵחֵן שִׂפְתּוֹתֶיהָ
    צָלְלוּ אֲמָרֶיהָ:
    "בֹּא נָא, דַיָּג בֶּן-עֹנִי,
    בֹּא נָא חִישׁ לִמְעוֹנִי!"

    וַיִּסֹּב רֹאשׁוֹ
    כְּרֶכֶב הָרֵחַיִם…
    כִּי חָרְדָה נַפְשׁוֹ –
    וַיִּפֹּל אֶל הַמַּיִם!

    מיכה יוסף הכהן לבנזון (1828-1852) נמנה על משוררי תנועת ההשכלה בווילנה. בשנותיו האחרונות סבל משחפת, ובשנת 1849 נסע לברלין ואחר כך לזלצבורג ולמעיינות מרפא אחרים כדי להקל על סבלו, אך ללא הועיל (כפי שמוזכר בשיריו, כדוגמת "השלום לך, אחי" שכתב עם שובו מן המעיינות). לקראת סוף שנת 1850 איבד תקווה ושב לוילנה, שם נפטר. על אף הציפיה למותו, שמשתקפת בכתיבתו, הוא כתב גם שירים משעשעים, ושירים העוסקים בטבע, באהבה ובמשלים. לקריאה נוספת מכתביו, לחצו כאן.


    אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

  • ששונות זעירים

    יש ימים שהם פשוט כך, ורחל מתארת זאת כל כך יפה!

    ללא שם / רחל בלובשטיין

    שְׂשׂוֹנוֹת זְעִירִים, שְׂמָחוֹת כִּזְנַב-לְטָאָה:
    הַיָּם לְפִתְאֹם בֵּין שְׁנֵי בִּנְיָנִים בַּכְּרָךְ,
    זְכוּכִית הַחַלּוֹן נוֹצֶצֶת בְּשֶׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה –
    הַכֹּל מְבֹרָךְ!

    הַכֹּל מְבֹרָךְ, לַכֹּל נְגִינַת נֶחָמוֹת,
    בַּכֹּל רְמָזִים טְמִירִים, וְהַכֹּל יִסְכֹּן
    לַחֲרֹז עַל חוּטָיו אַלְמֻגֵּי הַמִּלִּים הַנָּאווֹת.
    כְּיַד הַדִּמְיוֹן.

    תל-אביב, תרפ"ו

    [לחץ כאן כדי לקרוא שירים נוספים מאת רחל המשוררת בפרויקט בן-יהודה]


    אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

  • עדכון מאי באוויר!

    עדכון מאי של הפרויקט עלה לאתר. בין היצירות שהוספו: כרך ב' (מתוך ארבעה) של הרומן "התועה בדרכי החיים" מאת פרץ סמולנסקין; מכתבים יפים ופיוטיים מאת אבשלום פיינברג לשרה אהרנסון (חברי מחתרת ניל"י); המאמר המשפיע אבטואימנסיפציא מאת י"ל פינסקר, בתרגום אחד העם, ומאמר של ש"ל ציטרון על גלגוליו של המאמר; היסטוריה של כיבוש ארץ ישראל על ידי יהושע בן-נון ושל תקופת השופטים מאת זאב יעבץ; מאמרים ספרותיים ואחרים מאת נחום סוקולוב, ועוד!

    החודש גם הוספו למאגר שירים נוספים מאת מרדכי צבי מאנה.

    השיר הבא מצא חן בעיני במיוחד בגלל החיוּת שלו – אפשר ממש לדמיין את ההלך המפלס את דרכו בין השדות כחום היום, את האשה המסבירה לו פנים, את הנווה המוצל… ועל אף שהמחבר לא הכיר כנראה לגמרי את נופי הארץ – יובל זורם? עץ תפוח? – בכל זאת יש בו אווירה מאוד ביתית ומוכרת.

    ההלך / מרדכי צבי מאנה

    ההלך: (נאֵטהע)
    בִּרְכַּת אֲדֹנָי עָלַיִ,
    אִשָּׁה עֲדִינָה, וְעַל הַיּוֹנֵק,
    יָלִין בֵּין שָׁדָיִ!
    הַנִּיחִי לִי בְּצֵל סֶלַע כָּבֵד,
    פֹּה תַּחַת הַתַּפּוּחַ,
    לָסִיר שִׁכְמִי מִסֵּבֶל
    וּבְקִרְבָתֵ לָנוּחַ.

    האשה:
    מַה מַּעֲשֶׂי, אֹרֵחַ?
    וּכְחֹם הַיּוֹם לָמָּה תָנוּעַ
    בָּאָבָק וּבְחוֹל הַדָּרֶ?
    אוּלַי מִסְּחַר הָאָרֶץ הֵבֵאתָ
    לִמְכּוֹר בַּכְּפָרִים?
    אַ לָמָּה תִצְחַק
    עַל הֲמוֹן שְׁאֵלוֹתָי?

    ההלך:
    לִמְכּוֹר מִן הָעִיר מְאוּם לֹא הֵבֵאתִי.
    הָעֶרֶב רוּחַ צַח יָפִיחַ.
    הָרְאִינִי נָא יוּבַל הַמַּיִם,
    בּוֹ תִּרְוִי צִמְאוֹנֵ,
    אִשָּׁה יְפַת עֵינָיִם!

    האשה:
    פֹּה מִשְׁעוֹל צַר בֵּין הַסְּלָעִים.
    לֵ קָדִימָה בֵּין סִבְכֵי עֵצִים,
    פֹּה בַמְּסִלָּה לִמְעוֹנִי,
    בּוֹ אֵשֵׁבָה;
    שָׁם יוּבַל הַמַּיִם,
    מֶנּוּ אֶשְׁאָבָה.

    ההלך:
    פֹּה עִקְבוֹת יָד חָרוּצִים,
    אֶחֱזֶה בֵּין סִירִים סְבוּכִים,
    אֲבָנִים אֵלֶּה לֹא אַתְּ חָצַבְתְּ,
    אַתְּ, טֶבַע בַּת הַשָּׁמָיִם!

    האשה:
    הָלְאָה עֲלֵה!

    ההלך:
    פֹּה עָלָה קִמּוֹשׁ עַל אֶבֶן גָּזִית.
    פֹּה רוּחַ נִשְׂגָּב חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת,
    שָׁם חוֹתַם יֹפִי עַל שִׁנֵּי סָלַע!

    האשה:
    הָלְאָה, אֹרֵחַ!

    ההלך:
    עַל כְּתֹבֶת חֲרוּתָה אֶצְעָדָה,
    אַ לִקְרֹא לֹא אוּכָלָה.
    גַּם מִלִּים אֵלֶּה נִמְחָקוּ,
    אַף כִּי עָמוֹק הוּחָקּוּ,
    לְהַגִּיד פָּעֳלֵי הָאֳמָן,
    לְאַלְפֵי צֶאֱצָאָיו.

    האשה:
    מַה כֹּה תַבִּיט, אֹרֵחַ,
    עַל אֲבָנִים אֵלֶּה?
    שָׁמָּה מִמַּעַל תִּמְצָא רַבּוֹת,
    סָבִיב לִמְעוֹנִי.

    ההלך:
    מִמַּעַל?

    האשה:
    פֹּה מִשְּׂמֹאל הַמְּסִלָּה,
    מִבַּעַד לָעֵצִים
    פֹּה.

    [לחץ כאן להמשך קריאה בפרויקט בן-יהודה]


    אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

  • עדכון אביבי

    שבוע טוב!

    עדכון אפריל של הפרוייקט עלה לאתר. בין היצירות שהוספו – זכרונות מרתקים של אברהם בר גוטלובר (שכתב בשם-העט מהללאל) על התקרבותו להשכלה וללשון העברית; הכרך השני והאחרון של הרומן גמול ישרים של סמולנסקין; עיבודו הדרמטי של מתתיהו שהם לסיפור יריחו המקראי; מאמר על אמנות הציור (נושא נדיר בספרות העברית המוקדמת) מאת מרדכי צבי מאנה; סיפורים קצרים מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ויצירות רבות אחרות! הכל בתיבת "מה חדש" בדף הבית.

    כאן ביומן הרשת נפתח את חודש אפריל בשיר אביבי, חושני, שעושה חשק לצאת לכרמים רגע לפני שהקיץ משתלט.

    שׁוּלַמִּית / מתתיהו שהם

    א
    הַס בַּכְּרָמִים! מַעֲרָבָה שֶׁמֶשׁ פּוֹנָה,
    עַל שִׂיא-לְבָנוֹן מֵתָה קֶרֶן-אוֹר אַחֲרוֹנָה.
    רוּחַ בָּא מִתֵּימָן, סָבַב הֵנָּה, הֵנָּה,
    בִּשֵּׂר מָה לַתָּמָר, לָחַשׁ מָה לַתְּאֵנָה;
    הֵעִיר נִצִּים נָמִים וְגִבְעוֹלֵי-פְּרָחִים,
    עָבַר חִישׁ בַּכְּרָמִים, חָלַף אֶת הַדְּרָכִים;
    מַקְשִׁיב לִבִּי, דוֹפֵק, לוֹחֵשׁ בְּדוּמִיָה:
    אֵין זֹאת כִּי שָׁב אִָבִיב, עֵת הַתּוֹר הִגִּיעָה;
    אֵצֵא אֶל הַכְּרָמִים, אָלוּן בֵּין עֲשָׂבִים,
    אֶשְׁכַּר רוּחוֹת-שְׁחָרִים, אֶחֱלוֹם עִם כּוֹכָבִים.
    וַאֲחַכֶּה דוּמָם, אַט יִתְנַשֵּׂא חָזִי,
    נוּגֶה יַבִּיט סַהַר, לוֹ אַגִּידָה רָזִי:
    אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה פֹּה מְחַכָּה רוֹעָה,
    אֶל הַנֶשֶׁר יוֹנָה. – בֹּאָה, מַלְכִּי, בֹּאָה!

    ב
    בֹּ­אָה, מַלְכִּי!
    הַכֹּל נָם וְחוֹלֵם, בְּלִבִּי הוֹלֵם סָעַר.
    בְּרַח-לְךָ מְאַרְמוֹנְךָ, מַלְכִּי וְאֲהוּבִי ­­­–
    דְּמֵה לִצְבִי מִיָעַר.

    בְּרַח לְךָ, מַלְכִּי, בְּרַח!… חֶרֶשׁ רוּחוֹת עָּפִים;
    אַעַל בְּסַנְסִנֵּי תָמָר, דֹּם אֲצַפֶּה,
    אָשׁוּר בֵּין עֲנָפִים.

    מֵאַפִּרְיוֹן-אֶרֶז וּמֵרְפִידַת זָהָב
    מַלְכִּי קָם, שְׂבַע אַהֲבַת פִּילַגְשִׁים ­–
    לְשׁוּלָמִית תָּאָב.

    חָשַׁק כַּרְמֵי לַיִל, הֵרְרֵי נְמֵרִים פְּרָאִים,
    אַהֲבַת הָעֹפֶר אֶל אַיָּלָה שְׁלוּחָה
    בְּחֶבְיוֹן חַגְבֵי-סְלָעִים.

    בֹּאָה, מַלְכִּי!
    מִבִּכּוּרֵי תְאֵנַי, מֵחַכְלִילֵי-דַם עֲנָבַי
    לְךָ צָפַנְתִי, מַלְכִּי, וּמִלַּהֲבוֹת
    לַהֲבוֹת עֲגָבַי.

    וּכְאֵב גַעְגוּעִים עַזִים, כְּאֵב שֶׁיָדַע שָׁתוֹק
    וַיֱהִי לְמַעְיָן חַתוּם, לְגָן פּוֹרֵחַ נָעוּל,
    וְצוֹרֵב הוּא וּמָתוֹק.

    וְעֲנַב דּוֹדִים יוֹקֵד שֶל נוֹטֶרֶת-כְּרָמִים,
    שֶׁכַּרְמָהּ גָּדַל פֶּרֶא וַיֵשְׁתְּ מִיקוֹד הַשָׁרָב
    וְכָמַהּ לְעֹז זְרָמִים,

    בְּלֵיל-מִזְרָח לוֹהֵט, מַלְכִּי, לְךָ אֱתֵּנָה,
    עֵת הַסְּמָדַר יִפְרַח, יֶעְגַּב הַתַּפּוּחַ,
    וְתַחְנֹט דֹּם הַתְּאֵנָה…

    בֹּאָה מַלְכִּי!
    אוֹמְרִים: עִם כָּל חַכְמֵי הֹדוּ, שְׁבָא וְתֵימָן
    הִתְחָרֵיתָ, מַלְכִּי, וְחָכַמְתָּ יוֹתֵר
    מִדַּרְדַּע, כַּלְכֹּל, הֵימָן.

    וְאָהַבְתָּ חִידוֹת, שִׁיר וּמָשָל:
    הֲתֵדַע עֵת אַהֲבָתִי חָלְתָה בְתַאֲנָתָהּ?
    לֵיל בּוֹ חִשְׁקִי צָץ וּבָשֵׁל?

    וּמַדוּעַ מֻרְדָף לַהַט לֵילוֹת-קְסָמִים,
    אֲכוּל אֵשׁ שְׁבָא, מִצְרַיִם, אֵלַי בָּאתָ,
    טְבוּל רְסִיסֵי כוֹכְבֵי-כְרָמִים?

    הָהּ, הַרְבֵּה לָמַד, חָקַר שְׁלֹמֹה, עָמֹק חָתָר,
    מִכֹּל הָאָדָם וְהַחַיָּה חָכַם, רַק אֶת חִידַת
    הַשׁוּלַמִּית הוּא לֹא פָתָר.

    ג
    אַךְ לַשָּוְא לָבַשְׁתָּ זָקָן אָרֹךְ, שָחוֹר,
    וַחֲזִיזִים שַׂמְתָּ בְּעֵינֶיךָ –
    יֶלֶד אַתָּה, מַלְכִּי!
    אַךְ לַשָּׁוְא עַל מַדּוֹתֶיךָ חֶרֶב חַדָּה צְמוּדָה,
    דְּרוּכִים שְׁרִירֵי-אוֹנְךָ –
    עֶשֶׁת חַרְבְּךָ יְרֵאָה עֶדְנַת רֹך-צַוָּארִי,
    לַהַט-בְּרָקָהּ – נֹגָהּ-בְּשָׂרִי,
    וּבֵין שָׁדַי תָּלִין רְפֵה-אוֹנִים, רַךְ וְחַלָּשׁ, –
    רַק יֶלֶד הוּא גִבּוֹרִי.
    וְגִבּוֹרָה הִיא שׁוּלָמִית קְטַנָּה.
    הִיא מְצַוָּה – וְנָפַלְתָּ עַל בִּרְכֶּיךָ,
    הִיא שָׁרָה: נוּמָה, יַלְדִּי, מַלְכִּי – וְיָשַׁנְתָּ.
    רַק עַת תְּרַחֵם אוֹתְךָ, יֶלֶד גָּדוֹל, וְכִחֵשָׁה:
    עָצוּם אַתָּה, גִּבּוֹר אַתָּה, וַאֲנִי חַלָּשָה,
    יוֹנָה רַכָּה אָנִי, אַתָּה פֶּרֶס פֶּרֶא;
    וְשָׂמַח יַלְדִּי וְדָמָה: עָצוּם הוּא וְחָזָק.
    וְדָרַך עֹז כַּגִבּוֹר וְהִרְעִים בְּקוֹל אַדִיר –
    וְשׁוֹמְעָה אָנִי: יֶלֶד רַק מִתְחַנֵּן, יֶלֶד רַק מְבַקֵּשׁ
    חֲלוֹם, אַגָּדָה, חֵיק שֶׁל אֵם מְבַקֵשׁ…

    אנו מעונינים לפרסם יצירות אשר אתם מעונינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.