יוכי (יוכבד) ברנדס (לבית רבינוביץ) נולדה בחיפה בי"א באדר א' תשי"ט, 19 בפברואר 1959
למשפחה חרדית. התחנכה בבתי הספר של רשת "בית יעקב" והמשיכה ללימודים אקדמיים במכללת
"ירושלים" ובאוניברסיטת בר-אילן. בעלת תואר שני ביהדות ממכון "שכטר" בירושלים. לימדה
תנ"ך וכתבה תוכניות לימודים לבתי הספר, מרצה בנושאים הקשורים בספרות וביהדות במסגרות
שונות.
ב-1999 הקימה במסגרת הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות את הסדרה "יהדות
כאן ועכשיו", שמטרתה היתה להנגיש נושאים של זהות ותרבות יהודית לציבור הרחב. מעורבת
בנושאים ציבוריים שונים, בין השאר ב"יוזמת ז'נבה" לניסוח הסכם קבע ישראלי-פלסטיני.
ב-1996 התפרסם לראשונה סיפור שכתבה בשם "מאדים" בכתב העת אלפיים.
ב-1997 יצא לאור ספרה הראשון, גמר טוב (הקיבוץ המאוחד), העוסק בהתפרקות הנישואים
של זוג, בני דודים שגדלו בחברה החרדית, ובביוגרפיה המשפחתית שהובילה לנישואים ולהתפרקותם.
ספריה הגר (1998) ולכבות את האהבה (2001) עסקו גם הם בחברה הדתית, ואילו
בספריה הבאים, גרעינים לבנים ווידוי, גוללה סיפורים היסטוריים יהודיים-ישראליים,
לא בהכרח דתיים.
ספרה מלכים ג' (2008) הוא רומן מקראי, המתאר את המתרחש בממלכת
ישראל במקביל להתרחשויות המתוארות במקרא (המתמקד בנעשה בממלכת יהודה). הספר שבע
אמהות (2010) עוסק גם הוא בדמויות תנ"כיות, ובו ברנדס מנסה לשפוך אור על שבע דמויות
נשים מקראיות (חלקן מרכזיות, כרות או מרים הנביאה, וחלקן עלומות כמעט לחלוטין וחסרות
שם, כמו בתו של לוט או בת פרעה) באמצעות ניתוח אישי שלה של הטקסט התנ"כי ושל מדרשי
חז"ל. ב-2012 יצא ספרה הפרדס של עקיבא, רומן היסטורי הנסמך על מקורות מדרשיים
ומתמקד בדמותו רבת-הפנים של רבי עקיבא ובמקומו בקורותיו של עם ישראל.
בספריה, שרובם היו לרבי-מכר, היא מרבה לעסוק בעולם הדתי ובעולם
החרדי, שאותם עזבה בצעירותה. לעתים משוקע בכתיבתה לעג קל לדמויות המייצר אירוניה, החושפת
את הביקורת שלה על החברה הדתית. היא מרבה להשתמש בסיטואציות ובדמויות היסטוריות ולשזור
זה בזה סיפורים מתקופות שונות, לעתים קרובות, באמצעות סיפורים משפחתיים המשתרעים על
פני כמה דורות. לרבות מן הדמויות בספריה שמות סמליים, בעיקר שמות המקושרים לסיפורים
מן המקרא. התנ"ך, התלמוד, המדרשים וש"י עגנון הם מקורות ההשראה וההשפעה העיקריים שלה.
בכל ספריה, ובספריה שנכתבו על רקע מקראי ופוסט-מקראי בפרט, ניכרת
אג'נדה ברורה. היא יוצרת ז'אנר ספרותי שיגאל שוורץ כינה אותו,
בדבריו על גב הספר שבע אמהות, "רומן מדרש מודרני", שכוונתו להשתמש ברומן ככלי
הבעה עדכני, כדי לפרק מוסכמות פרשניות עריצות של המסורת היהודית ולאפשר קריאה פתוחה
ופלורליסטית יותר. הן בהקשר הלאומי-שושלתי (מלכים ג'), הן בהקשר המגדרי (שבע
אמהות) והן בהקשר התיאולוגי-פוליטי (הפרדס של עקיבא).
ספרה הפרדס של עקיבא זיכה אותה במאי 2013 במקום הראשון של פרס סטימצקי.
בינואר 2011 החל תיאטרון הבימה להעלות את המחזה של ברנדס "כי בנו בחרת", שביים הבמאי
איציק ויינגרטן עם מוזיקה מקורית של המלחין אורי וידיסלבסקי. יוכי ברנדס נשואה ואם
לארבעה ילדים.
ברנדס, יוכי. הוא הביט בי נדהם. "כתבת סיפור?". הארץ, מוסף ספרים,
גל' 660 (י"ד בתשרי תשס"ו, 17 באוקטובר 2005), עמ' 54 <הסופרת יוכי ברנדס חוזרת
אל הרגעים, האנשים, הסיפורים והשירים שבהם התחילה יצירתה>
לונדון, ירון. ואל ספרך תשוקתך. ידיעות אחרונות, סוכות, י"ד
בתשרי תשנ"ח, 15 באוקטובר 1997, עמ' 48־51 <ריאיון עם ארבע סופרות דתיות (חנה בת-שחר,
יוכי ברנדס, נעמי רגן ומירה מגן) שכבשו את רשימת רבי המכר>
Hochner, Hannah.Through women's eyes.The Jerusalem report, vol. 30, no. 1 (January 7, 2019), pages 10-15
<Interview with the author>
על "גמר טוב"
בלבן, אברהם. חזרה לאחור. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ו באב תשנ"ז, 29 באוגוסט 1997, עמ' 28.
ישראל, יעל. אמא טובה ואמא מכשפה. עתון
77, גל' 215 (1998), עמ' 8.
נבות, אמנון. דודי הזיקוק של כלא 6. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ג' באלול תשנ"ז, 5 בספטמבר 1997, עמ' 31.
פוקס, אסתר. מורדת ונכנעת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 248 (כ"ו בחשוון
תשנ"ח, 26 בנובמבר 1997), עמ' 5.
על "הגר"
גוטקינד, נעמי. זה לא התנ"ך כמשל: על ספרה של יוכי ברנדס, "הגר".
הצופה, המוסף, י"ב בשבט תשנ"ט, 29 בינואר 1999, עמ' 10.
גילת, צבי. מחפשת את הדבר האמיתי. מעריב, סופשבוע, א' בכסלו
תשנ"ט, 20 בנובמבר 1998, עמ' 66־68 <ראיון עם הסופרת יוכי ברנדס על ספרה "הגר"
ועל דמותו של אברהם הויזמן, ששימשה לה מקור השראה>
הולצמן, אבנר. מעשה מרקחת מפוברק. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 194־196 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות',
ינואר 1999>
פרצ'ק, רוני. כפרת חטאי האהבה במתבן הציוני. הארץ, מוסף ספרים,
גל' 322 (י"ב באייר תשנ"ט, 28 באפריל 1999), עמ' 6.
על "לכבות את האהבה"
באומל, יהודית. "שועלים קטנים מחבלים כרמים". הארץ, מוסף ספרים,
גל' 417 (כ"ח בשבט תשס"א, 21 בפברואר 2001), עמ' 6.
גוטקינד, נעמי. תבשיל שהוקדח: על ספרה של יוכי ברנדס "לכבות את האהבה".
הצופה, המוסף, כ"ג בשבט תשס"א, 16 בפברואר 2001, עמ' 11.
הופמן, חיה. אהבה בהתנחלות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות,
ספרות, אמנות, ט' בשבט תשס"א, 2 בפברואר 2001, עמ' 27.
מלצר, יורם. קלות-יד וקלות-דעת. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ג בשבט תשס"א, 16 בפברואר 2001, עמ' 26.
על "גרעינים לבנים"
וייס-גולדמן, רוחמה. היום אני כבר לא צריכה
לצרוח. ידיעות אחרונות, ספרות, י"ד בשבט תשס"ג, 17 בינואר 2003, עמ' 26
<ראיון עם הסופרת יוכי ברנדס בצאת ספרה "גרעינים לבנים">
מלצר, יורם. שירים פשוטים. מעריב, מוסף
שבת - ספרות וספרים, ה' באדר א' תשס"ג, 7 בפברואר 2003, עמ' 24.
מרום, נתי. יותר אנגלי מהאנגלים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 520
(י' באדר א' תשס"ג, 12 בפברואר 2003), עמ' 1, 8.
שיפמן, סמדר. פיצוחים. הארץ, מוסף ספרים,
גל' 527 (כ"ט באדר ב' תשס"ג, 2 באפריל 2003), עמ' 6, 17.
