אמנון שמוש (1929–2022)

 <בהכנה>

Amnon Shamosh

    אמנון שמוש, סופר, נולד בחאלב, סוריה, בי״ז בשבט תרפ״ט, 28 בינואר 1929 למשפחה שחייתה בעיר דורות רבים. ראשית חינוכו היתה ב׳תלמוד תורה׳ בעיר הולדתו. בעקבות מות אבי המשפחה החליטה האם להגר ארצה, שבה כבר חי אחד מאחיו – המתרגם טוביה שמוש – והמשפחה התיישבה בתל אביב. למד בבית-הספר ביאליק וסיים את הגימנסיה ״הרצליה״. ב-1946 התנדב לפלמ״ח. היה ממייסדי הקיבוץ מעין ברוך, שם חי שנים רבות. לימים תיאר את החיים בקיבוץ בעין נוסטלגית אך ביקורתית (תמונות משני העולמות, 2011). לאחר שנים ארוכות של עבודה בקיבוץ ולימודים בבית ברל ובאוניברסיטה העברית בירושלים, פנה להוראה וניהל את בית החינוך המשותף בעמק החולה.
    בגיל ארבעים החל לכתוב בשטף שנמשך עד השנים האחרונות, חרף הידרדרות במצבו הבריאותי ובראייתו. חלק גדול מכתיבתו עוסק ביהדות המזרח, מתוך שאיפה למזג את התרבויות והשפות שעליהן גדל, העברית, הערבית והצרפתית. על ספרו הידוע ביותר, מישל עזרא ספרא ובניו (1978), העוסק בקורותיה של משפחה יהודית-חאלבּית, כתב כי ״לא הייתי יכול לכתוב את ׳מישל׳ אלמלא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך אלמלא יצאתי ממנו״ (שמוש, 2007).
    פירסם כעשרים וחמישה ספרים, המתייחסים למגוון ז׳אנרי רחב: סיפורים, רומנים, ספרי ילדים, שירים וממוארים. ספרו הראשון היה קרחונים ופעמונים (מסדה, 1966), אך ספרו הראשון שזכה להכרה רחבה היה אחותי כלה (1974). ספריו עוסקים בנושאים כמו הגירה, הקיום היהודי בארצות האסלאם לפני הקמת המדינה, יהודי חאלב (אִתִי מלבנון, 1980) ואנוסי ספרד (הר האנוסים, 1991). כמה מספריו תורגמו לאנגלית, לספרדית ולערבית. ב-2015 יצאו לאור שני ספרים פרי עטו: פרקי לירי: סיפורי המחצית השלישית ובוקר טוב אלץ היימר, בו תאר את נפתולי המסע שנכפה עליו ועל אשתו מיום שאובחנה כחולה במחלת האלצהיימר, את האתגר שבטיפול היומי בבת זוג חולה ומצביע לא רק על הקושי אלא גם על רגעים של שמחה ושל אושר. בגילוי לב באומץ, ברגישות ובאהבה ללא גבולות הוא מתאר את ההתמודדות עם המחלה שהולכת ומשתלטת על כל חלק מחיי שני בני הזוג. בספרו האחרון לירי (מסדה, 2016) מציף המחבר נושאים ישראליים ומהותיים כאחד. ב-2017, לאחר מות רעייתו, חנה, יצא לאור ספרו מכתבים לחנה ובו מכתבים שנכתבו בין השניים במהלך הנסיעות והשליחויות של אחד מהם הרחק מן הבית ובהם מכתבים מצרפת לניו יורק מ-1951, מארצות אפריקה ואירופה, מאמריקה וכמובן ממעיין ברוך. וגם התכתבויות עם חברים אישיים כגון שמעון פרס.
    הרומן מישל עזרא ספרא ובניו פורסם תחילה כפרקים בעיתונים, בעיקר במעריב, החל ב-1974 וזכה בפרס ראש הממשלה (1979) ובפרס ירושלים לספרות יפה על שם עגנון (1979). הוא אף עובד לסדרת טלוויזיה. מאוחר יותר זכה שמוש גם בפרס נשיא המדינה לספרות (2001).
    בשנים 2000 עד 2005 עסק בכינוס כתביו בחמישה כרכים, שראו אור בהוצאת אביב (כתבים, 2000–2005), ובכתיבת ממוארים (כי מעבר באת ואל עבר תשוב, 2007). סרט תיעודי על חייו ויצירתו יצא ב-2010 (הרועה במילים).
    בשנים האחרונות התראיין שמוש וסיפר על מצבו הבריאותי הקשה, כמו גם על הקשיים שניצבים בפניו כסופר מזדקן שחי בקיבוץ מופרט. הדברים שאמר שמוש עוררו סערה ציבורית וגרמו לרבים לקרוא למשרד התרבות לדאוג לאמנים מבוגרים.
    אחיו היה הסופר והמתרגם טוביה שמוש (1912–1982). אמנון שמוש נפטר בקיבוצו, מעין ברוך, בכ״ח באדר א׳ תשפ״ב, 1 במארס 2022.

נכתב על-ידי דקל שי שחורי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים *, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה

ספריו:

  • קרחונים ופעמונים (תל-אביב : מסדה, 1966) <ציורים - דליה סגרה> <מהדורה חדשה יצאה לאור ב-1980 – להלן>
  • יומיה : חייה של נערה אפריקאית : סיפור לילדים ולנוער (תל-אביב : אחיאסף, תשכ״ט 1969)
  • דרך אניה בלב ים (תל-אביב : י׳ שרברק, תשל״ג 1972) <נובלה>
  • אחותי כלה : סיפורים (רמת גן : מסדה, 1974) <תורגם לאנגלית ולספרדית>
  • Mi hermana la novia : cuentos / traduccion del hebreo, Bar Kojba Malaj (Ramat Gan : Massada, 1977)
  • My sister, the bride : stories / translation, Judy Levi ; editing, Yael Lotan (Ramat Gan : Massada, 1979)
  • סיפורים על יהודי חלב : לקט סיפורים מתוך הספר ׳אחותי כלה׳ (רמת גן : מסדה, 1974)
  • מישל עזרא ספרא ובניו : רומן (רמת גן : מסדה, 1978) <תורגם לספרדית, לצרפתית ולערבית>
  • Michel Ezra Safra y sus hijos : novela / traducción al castellano, Bar Cojba Malaj (Jerusalem : La Semana Publicaciones, 1984)
  • Michel Ezra Safra et fils : roman / traduit de l׳hébreu par Claire Maarek (Paris : J. Clims, 1986)
  • ميشيل عزرا سفرا وابناؤه : رواية / آمنون شموس ؛ نقلها الى العربية نمر نمر ؛ راجعها وقدمها للطبع محمود عباسي (شفاعمرو : دار المشرق، ١٩٨٦)
  • קנה וקנמון : סיפורים (רמת-גן : מסדה, 1979)
  • קיבוץ הוא קיבוץ הוא קיבוץ : א - סיפורים, ב - מחזה, ג - פיליטונים (רמת-גן : מסדה, 1980)
  • קרחונים ופעמונים (רמת-גן : מסדה, 1980) <ציורים - מיכל לויט>
  • דיואן ספרדי (רמת-גן : מסדה, 1981) <שירים>
  • אתי מלבנון : סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א)
  • מעין חתום : סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1983)
  • עלי הגיון בכנור : שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1984) <איורים - חיים מאור>
  • הכתר - סיפורו של כתר ארם-צובה (ירושלים : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ״ז)
  • מן המעין - שיחות ומאמרים (ירושלים : כרטא, תשמ״ח 1988)
  • ארזים : רומן (גבעתיים : מסדה, 1990)
  • הר האנוסים : סיפורים על מגורשי ספרד 1492–1992 (תל אביב : מסדה, 1991) <תורגם לאנגלית ולערבית>
  • Marrano mountain : tales of the expulsion from Spain, 1492-1992 / translated by Suzy Shabetai (Rishon LeZion : Massada, 1992)
  • جبل المقهورين (المارانو) : قصص عن مطرودي اسبانيا ١٤٩٢–١٩٩٢ / الترجمة العربية: محمود عباسي (شفاعمرو : دار المشرق للترجمة والطباعة والنشر، ١٩٩٢)
  • סיפורי סתיו צבעי שלכת (תל אביב : מודן, 1995)
  • دواليب العالم وقصص أخرى مختارة / أمنون شموش ؛ أعد المجموعة وقدمها للطبع: محمود عباسي ؛ الترجمة العربية: توفيق شموش... [وآخرون] (شفاعمرو : دار المشرق، ١٩٩٩)
  • דרך ארץ המשי (תל אביב : אביב, תשס״א 2000)
  • כתבים (תל-אביב : אביב, תש״ס 2000-תשס״ו 2005)
    1. סיפורים מוקדמים.
    2. סיפורים מאוחרים.
    3. רומנים מוקדמים: דרך אניה בלב-ים.  מישל עזרא ספרא ובניו.
    4. רומנים מאוחרים: ארזים.  דרך ארץ המשי.
    5. שירים, גלויות.
  • כי מעבר באת ואל עבר תשוב : ממוארים (תל אביב : אביב, תשס״ז 2007) <ציורים - מנשה קדישמן>
  • גלויות מעולם האמת : הגיגים, מאמרים, אמרות כנף (תל אביב : מסדה, תש״ע 2010) <ציורים - מנשה קדישמן>
  • אנה פרנק ואני : שיר בשלוש גירסאות ושמונה-עשר תרגומים (רעננה : אבן חושן, תש״ע 2010)
  • תמונות משני עולמות (תל אביב : מסדה, 2011) <איורים - חיים מאור>
  • פרקי לירי : סיפורי המחצית השלישית (תל אביב : מסדה, 2015)
  • בוקר טוב אלץ היימר (תל אביב : מסדה, 2015)
  • מכתבים לחנה (תל אביב : מסדה, 2017)
עריכה:
  • האיסיים היחד והקיבוץ : תוכנית הדרכה לשכבה הבוגרת בתנועת הנוער (ירושלים : משרד החינוך והתרבות - המחלקה לנוער - מוסד סאלד למען הילד והנוער, תשכ״ד)
  • על ״שירה״ של עגנון (תל-אביב : (החוגים לספרות – ברית התנועה הקיבוצית, תשל״ג 1972) <לקט מאמרים ממקורות שונים>
  • מזרח מערב : 50 מספרים בוחרים סיפור (תל אביב : אביב, הוצאה לאור, תשנ״ט 1998)
  • קולות בגליל : אסופת שירים (פקיעין : ס׳ יוסף, תשס״ב 2001)

על המחבר ויצירתו:

  • אמנון שמוש.  יש מה לכתוב. אין למי.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י׳ באדר תשס״ו, 10 במארס 2006, עמ׳ 30.
  • אמנון שמוש.  עיר ים יזע וחולות.  פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך, גל׳ 45 (ינואר 2008), עמ׳ 103–107 <הסופר מספר על העיר בה גדל - תל-אביב>
  • אמנון שמוש.  רשימות מזיכרון הולך ונעלם. גג: כתב-עת לספרות, גל׳ 22 (קיץ 2010), עמ׳ 80–83.
  • גדג׳, דוד.  טקס חלוקת פרסי ישראל. עשרה זוכים. כל העשרה אשכנזים.  הארץ, תרבות וספרות, ח׳ באדר תשפ״ב, 11 במארס 2022, עמ׳ 1 <במלאות שבוע למותו של שמוש, מספר דוד גדג׳ על ההתכתבות ביניהם>
  • גורדון, טובה. תמונות מביה״ס העממי לאמנון שמוש. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ י״ד (אייר תשמ״א, מאי 1981), עמ׳ 70–73.
  • וייס, שמעון.  מירוץ חימוש חברתי.  דבר, מוסף לפסח, י״ד בניסן תשמ״ג, 28 במארס 1983, עמ׳ 16–17 <ראיון עם הסופר על החברה הישראלית>
  • שמיר, יהודה.  על פרק ביצירתו של אמנון שמוש.  הדואר, שנה 58, גל׳ ל״ט (ח׳ בחשון תש״ם, 26 באוקטובר 1979), עמ׳ 668–669.
על ״מישל עזרא ספרא ובניו״
  • שמוש, אמנון.  מישל ואני.  מעריב, ספרות, אמנות ביקורת, ז׳ באייר תשל״ט, 4 במאי 1979, עמ׳ 41 <עם זכייתו בפרס עגנון>
  • שמוש, אמנון. מישל עזרא ספרא ובניו - הספר והסדרה : שלושים שנה לחתימת הרומן ׳מישל ואני׳.  כיוונים חדשים, חוב׳ 15 (טבת תשס״ז, ינואר 2007), עמ׳ 243–251.
  • בנימיני, יפה. שם וכאן במרוצת הזמן : עיון בספרו של אמנון שמוש ״מישל עזרא ספרא ובניו״. בתוך: בין היסטוריה לספרות / הביאה לדפוס – מיכל אורון (תל אביב : דיונון, תשמ״ג 1983), עמ׳ 207–224.
  • דור, משה. בלכתך אל הנוסטלגיה - קח אתך את השוט!  בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות : שיחות עם סופרים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 99–105 <פורסם לראשונה ב׳מעריב׳ ב-1980>
  • ויס, הלל. האחים לבית ספרא. מעריב, ו׳ בטבת תשל״ט, 5 בינואר 1979, עמ׳ 43 <חזר ונדפס בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית-אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 152–156>
  • מאיר, צביה.  בין ספרות למציאות – השתקפות דמותה של האישה החלבית ברומן ״מישל עזרא ספרא ובניו״ של אמנון שמוש.  בתוך: יהודי סוריה: היסטוריה, תרבות וזהות / עורך ירון הראל (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ו 2015), עמ׳ 201–228.
  • פרליס, איזה.  יהדות סוריה בסיפור.  הדואר, שנה 58, גל׳ ג (י״ז בחשון תשל״ט, 17 בנובמבר 1978), עמ׳ 47.
  • שקד, מלכה.  ״מישל עזרא ספרא ובניו״.  בספרה: חוליות ושלשלת : הרומן העברי על תולדות משפחה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), עמ׳ 262–266 <וראה במפתח>
על ״דיואן ספרדי״
  • פרנקל, רחל.  בא לו לשירדבר, משא, י״ט באלול תשמ״א, 18 בספטמבר 1981, עמ׳ 18.
על ״גלויות מעולם האמת״ על ״תמונות משני עולמות״
  • נעמני, יעל.  חי בדו קיום.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 954 (ה׳ בסיון תשע״א, 7 ביוני 2011), עמ׳ 6.
על ״פרקי לירי״
קישורים:

Wikidata – Q4747424 J9U – 987007293249605171 NLI – 000557352 LC – n80030776 VIAF – 78775917
עודכן לאחרונה: 27 במארס 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף