מלכה שקד
    חוליות ושלשלת : הרומן העברי על תולדות משפחה  / מלכה שקד. – בני ברק  : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
        330  עמ'.
    Links and a chain : the family saga novel in Hebrew literature / Malka Shaked

    מגמתו של ספר זה היא לתאר את ייחודו של הרומן העוסק בתולדות משפחה בספרות העברית החדשה. שני הרומנים העבריים העומדים במרכזו, "תולדות משפחה אחת" לא. א. קבק ו"עיר קסומה" ליהושע בר-יוסף, נידונו עד כה ללא שיוך ז'אנרי או הוכתרו כרומנים היסטוריים, מבלי שיושם לב לאופים הייחודי כרומנים של תולדות משפחה. רומנים עבריים אחרים נתפשו לעיתים כ"סאגה" אך ללא נסיון של תיאור ז'אנרי וקישור בינם לבין התופעה הז'אנרית הכללית בספרות העברית. יתר על כן: גם רומנים מספרות אירופה כגון "בית בודנברוק" ו"ההגדה לבית פורסייט", שהושוו לעיתים, לא נחקרו לצורך הבנת התופעה הז'אנרית המשתפת אותם.
    תיאור ייחודו של רומן תולדות משפחה בספרות העברית אינו יכול להיעשות על בסיס בחינת הרומנים העבריים בלבד, שכן קביעת ייחוד דורשת ראיה השוואתית מסויימת ...  אי לכך מוקדש החלק הראשון במחקרי לסקירה היסטורית וטיפולוגית המתבססת על עיון ברומנים של תולדות משפחה מספרות אירופה ומספרות יידיש...
    בחלק השני ובחלק השלישי מוצגים שני רומנים עבריים מרכזיים אשר נבחרו לשמש בסיס המחקר ... החלק השני עוסק ב"תולדות משפחה אחת" לאברהם אהרן קבק, והשלישי – ב"עיר קסומה" ליהושע בר-יוסף ... החלק הרביעי [סוקר] את התפתחות הז'אנר בספרות העברית ... ורק אחדים מהם מוצגים בה בהרחבה יחסית. "שאול ויוהאנה" לנעמי פרנקל מוצג בהרחבה יחסית הרבה ביותר ... ואילו "מרים" לברדיצ'בסקי, "היושבת בגנים" להזז ו"קורות בתינו" לעגנון מוצגים אף הם בהרחבה מסוימת ...  [מן ההקדמה].
 

תוכן העניינים:

• בפתח הספר (עמ' 9)
• הקדמה (עמ' 11־12)


• חלק א. נקודות מוצא (עמ' 13־54)
  א. על שם הז'אנר (עמ' 15־20)
  ב. בסימן הרחבות (עמ' 20־23)
  ג. קוים להתפתחות הז'אנר (עמ' 23־28)
  ד. מרחב וזמן (עמ' 28־31)
  ה. ראיית-העל (עמ' 32־34)
  ו. "בית בודנברוק" לתומאס מאן (עמ' 34־38)
  ז. "ההגדה לבית פורסייט" ו"קומדיה מודרנית" לג'ון גאלסוורתי (עמ' 38־43)
  ח. על הרומן התולדותי היהודי (עמ' 44־46)
  ט. "בית קרנובסקי" לישראל יהושע זינגר (עמ' 46־48)
  י. "משפחת מושקאט" ליצחק בשביס זינגר (עמ' 48־54)


• חלק ב. "תולדות משפחה אחת" לאברהם אהרן קבק (עמ' 55־128)
פרק ראשון: ראיית-העל
א. לבירור האופי הז'אנרי (עמ' 57־59)
ב. התפישה המרחבית (עמ' 59־61)
ג. מגמות היסטוריוסופיות בעיצוב החומר ההיסטורי, העלילה והאיפיון (עמ' 62־65)
ד. העיצוב התמאטי: היחס אל עולם האבות (עמ' 65־80)
ה. העיצוב התמאטי: היחסים שבינו לבינה ובין יהודים לגויים (עמ' 80־90)
פרק שני: דרכי הז'אנר וההיסטוריוסופיה
א. הסכימה של סיפור המשפחה (עמ' 91־93)
ב. מוטיב הירידה (עמ' 94־105)
ג. תפקיד הסטיה (עמ' 105־115)
ד. המטאפוריקה המנחה (עמ' 115־128)


• חלק ג. "עיר קסומה" ליהושע בר-יוסף (עמ' 129־222)
פרק ראשון: ראיית-העל
א. האופי הז'אנרי: הסיפור המשפחתי והסיפור ההיסטורי (עמ' 131־132)
ב. התפישה המרחבית: התרחבות בזמן והתרכזות במקום (עמ' 132־136)
ג. הסיפור של ההיסטוריה וההיסטוריוסופיה המשתמעת (עמ' 136־140)
ד. מגמות אידיאולוגיות בעיצוב החברתי ובאיפיון (עמ' 140־148)
ה. העיצוב המיתי (עמ' 148־155)
ו. מימושה של ראיית-העל בתבניות סיפוריות (עמ' 155־164)
פרק שני: דרכי הז'אנר וראיית-העל
א. הסיפור המשפחתח התולדותי (עמ' 165־172)
ב. מוטיב הירידה (עמ' 172־187)
ג. תפקיד הסטיה (עמ' 188־208)
ד. מוטיבים ציוריים מנחים (עמ' 208־222)
 
• חלק ד. ציוני דרך בהתפתחות הרומן התולדותי העברי (עמ' 223־269)
  "מרים : רומן מחיי שתי עיירות" (1921) למיכה יוסף ברדיצ'בסקי (עמ' 226־233)
  "תולדות משפחה אחת" (1943־1945) לאברהם אהרן קבק, "עיר קסומה" (1949־1950) ליהושע בר-יוסף, "שאול ויוהאנה" (1956־1967) לנעמי פרנקל (עמ' 234־237)
  "שאול ויוהאנה" (1956־1967) לנעמי פרנקל (עמ' 238־250)
  "קורות בתינו" (1947־1979) לש"י עגנון (עמ' 250־257)
  "היושבת בגנים" (1944) לחיים הזז (עמ' 258־262)
  "מישל עזרא ספרא ובניו" (1978) לאמנון שמוש ו"רקויאם לנעמן" (1978) לבנימין תמוז (עמ' 262־266)
   
• סוף דבר (עמ' 267־269)
• הערות (עמ' 271־304)
• ביבליוגרפיה (עמ' 305־324)
• מפתחות (עמ' 325־330)